אורי גולדבורט
אורי גולדבורט (נולד ב-2 בינואר 1939) הוא פרופסור מן המניין (פרופסור אמריטוס) לאפידמיולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. גולדבורט הוא מפורצי הדרך בגילוי חשיבות כולסטרול מסוג HDL (הידוע גם כ"כולסטרול הטוב") בהגנה על הלב - הקטנת סיכון לתמותה ממחלת לב כלילית. בנוסף, כיהן גולדבורט בשנים 1976 עד 1983 כיו"ר איגוד האתלטיקה הישראלי.
ביוגרפיה
אורי גולדבורט נולד ב-2 בינואר 1939 בתל אביב ליעקב גולדבורט ולאסתר לבית מץ. גולדבורט סיים תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה בשנת 1964[1], ובנוסף השתתף באותה השנה במחקר הישראלי למחלת לב איסכמית. בנוסף, סיים גולדבורט תואר שני בסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1966[2].
בשנות ה-60 וה-70, גולדבורט השתתף במחקר אפידמיולוגי מקיף של מחלות לב[3], שהחל ב-1963 והקיף 10,232 עובדי ממשלה ורשויות מקומיות בישראל.
גולדבורט יזם את הקמתה של החברה הישראלית לאפידמיולוגיה ב-1983, ובהמשך ייסד את החוג לאפידמיולוגיה של מחלות לב וקרדיולוגיה מניעתית, שהיווה את קבוצת העבודה באיגוד הקרדיולוגי הישראלי, ועמד בראשו משך שתי קדנציות. בשנת 1985 קיבל גולדבורט תואר PHD באפידמיולוגיה של מחלות לב[4] באוניברסיטת תל אביב, ב-1989 הועלה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה וב-1994 לדרגת פרופסור מן-המניין. גולדבורט עמד בראש היחידה האפידמיולוגית במכון האוניברסיטאי לחקר הלב ע"ש נויפלד במרכז הרפואי שיבא. במקביל, החל מסוף שנות ה-60, פעל גולדבורט בהתנדבות לפיתוח האתלטיקה הקלה בישראל.
בשנת 1991, פתח גולדבורט קורס אקדמי ראשון בנושא האפידמיולוגיה של מחלת לב כלילית באוניברסיטת תל אביב, ובעת כהונתו כראש החוג לאפידמיולוגיה ולרפואה מונעת, יזם יחד עם פרופסור מנפרד גרין את פתיחתם של לימודי תואר שני בתחום, ואף עמד בראשם בשבע השנים הראשונות. בהמשך השיג את אישור האוניברסיטה בתל אביב להקמת בית הספר השני בישראל לבריאות הציבור. גולדבורט פרסם או היה שותף לפרסומם של למעלה מ-300 מאמרים[5], אשר עסקו בנושא אפידמיולוגיה של מחלות לב ובנושאים נוספים[6][7], ואשר חלקם היוו פריצת דרך בתחומים אלו. בנוסף, ב-1994 התפרסם הספר "גורמים גנטיים למחלת לב איסכמית", אשר נערך על ידי פרופסור גולדבורט, קורה ברג ואולף דה-פייר, ואשר עוסק בהיבטים שונים של גורמים גנטיים במחלת לב כלילית.
גולדבורט כיהן כראש החוג לאפידמיולוגיה ולרפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשנים 1995–1999 וכיושב ראש המועצה האקדמית העליונה של המכללה האקדמית בווינגייט בשנים 2000–2013. גולדבורט כיהן כפרופסור אורח ב-NHLBI (המהווה חלק מסוכנות ה-NIH האמריקאית) באוניברסיטת לויולה שבשיקגו ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, כשותף במטא אנליזות בין-לאומיות המרוכזות באוניברסיטאות אוקספורד, הרווארד וקיימברידג', ובמשך 8 שנים כחבר במועצת החברה הבין-לאומית לאפידמיולוגיית מחלות לב וכלי דם ומניעתן.
ב-2007 קיבל גולדבורט את פרס ריצ'רד מלצר מאיגוד הלב הישראלי, וב-2012 היה לאדם ה-14 שנבחר להיות חבר כבוד של איגוד הלב הישראלי, הראשון והיחיד שאינו רופא[8][9].
ב-2019 קיבל גולדבורט פרס מפעל חיים על פועלו בתחום בריאות הציבור בישראל (פרופ' גולדבורט ייסד בשנת 1982 עם חבריו את החברה הישראלית לאפידמיולוגיה ובשנת 1998 את החוג לאפידמיולוגיה של מחלות לב וקרדיולוגיה מניעתית באיגוד הקרדיולוגי, הוא כיהן בזמנו בראש היחידה האפידמיולוגית במכון לחקר הלב ע"ש נויפלד בשיבא ובשתי קדנציות כראש החוג לאפידמיולוגיה, בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר והעלה אז את חזון הקמת בית הספר לבריאות הציבור)[10].
חייו האישיים
בשנת 1968 נישא גולדבורט לנעמי הטסגי ולהם שלושה ילדים ושמונה נכדים. גולדבורט טיפח וממשיך לטפח סטודנטים רבים בתחומי הרפואה, המחקר האפידמיולוגי ובתחומים נוספים (בין היתר, הדריך גולדבורט 14 מסיימים לתואר PHD). בנוסף, גולדבורט משתתף בעצמו בתחרויות ריצה, ואף השתתף לראשונה בריצת מרתון לאחר שהיה בן 60.
תחומי פעילותו המחקרית והאקדמית
עיקרי מחקרו האפידמיולוגי בתחום HDL כולסטרול
לאחר גילוי הליפופרוטאינים (הידועים גם כקבוצות של מולקולות כולסטרול)[11] כמרכיב חדש בסרום האנושי בתחילת שנות ה-60, התבהרה חשיבותם והתברר גם הקשר הישיר בין חוסר הימצאותם של אלפא-ליפופרוטאינים (ALP) בגוף האדם למחלות לב. ב-1973 קבוצת המחקר הישראלית של ג'ק מדלי (IIHD), בה היה חבר גולדבורט[12], מצאה לראשונה הוכחה לכך שערכים נמוכים של ALP בגוף האדם קודמים להיארעות ראשונה של אירוע כלילי, עובדה אשר הוכחה על ידם פעם נוספת בניתוח רב-משתני אשר ביצעו ב-1975[13].
ב-1975 נסקרו כל העבודות והמחקרים הנוגעים ל-ALP, והוצע מיון חדש של סוגי ALP לפי צפיפותם בדם. ערכים נמוכים של כולסטרול בעל צפיפות גבוהה בדם (הידוע גם כ-HDL) נמצאו כקשורים לסיכון מוגבר להתפתחות טרשת עורקים[14]. מחקרים אפידמיולוגיים אינטנסיביים, שבוצעו על ידי פרופסור גולדבורט וחוקרים נוספים החל משנות ה-70, העמיקו את הידע לגבי השפעת ה-HDL על כלי הדם הכליליים ועל מחלות לב איסכמיות. ב-1977 פרסם גולדבורט, יחד עם ג'ק מדלי, גילוי ראשוני לגבי HDL, שעיקרו הקשר הישיר בין רמתו הנמוכה בגופם של מעשנים לבין סיכוייהם לפתח מחלת לב איסכמית, לעומת אלו שלא מעשנים[15]. בעקבות התפתחות המחקר והגילויים בתחום, נערך ב-1979 ניתוח רב-משתני של הנושא בקרב המשתתפים הישראלים ב-IIHD, אשר ביסס והרחיב את הממצאים הראשוניים אודות קשר זה. ממצאי המחקר והניתוח היו משמעותיים בהתייחס לרמות HDL בדם ולקשר שלהן להיארעות אוטם שריר הלב[16][17] (תוך התייחסות לגורמי סיכון נוספים). גולדבורט השתתף בהובלת מחקר ישראלי גדול, BIP, שכלל 15502 חולים במחלות לב איסכמיות - המחקר הקליני המבוקר עם מספר הנחקרים הרב ביותר שנערך במסגרת הקרדיולוגיה הישראלית, ואשר במסגרתו נבדקה השפעתה של העלאת ריכוז HDL בדם (תוך הורדת ריכוז הטריגליצרידים) על הפרוגנוזה של חולים אלו (secondary prevention)[18], כאמצעי למניעה משנית.
במהלך השנים נמצא קשר ישיר בין פעילות אירובית (המומלצת בלאו הכי) לעליית ריכוז ה-HDL ולירידת ריכוז הטריגליצרידים בגוף, תהליכים המתרחשים במקביל. בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21 השתתף גולדבורט בביצוע מספר מחקרים קליניים מבוקרים אשר כללו מגוון סוגי תרופות, בעיקר כאלו המשמשות למניעה משנית אצל חולי לב - במחקרים אלו התברר כי למרות הצלחתן של תרופות ממשפחת הפיברטים (המעלות את ריכוז ה-HDL בגוף) בטיפול במחלות לב, יעילות מהן בהרבה תרופות ממשפחת ה"סטטינים" (המורידות את ריכוז ה-LDL בגוף). למרות זאת, גם כיום ממשיכים ערכי HDL נמוכים בבדיקת דם שגרתית למלא תפקיד בחישוב "פרופיל הסיכון" לפיתוח מחלת לב כלילית.
מחקרים אחרים
מתוך מעקב אחר מגמות התמותה לסיבותיהן בישראל, זיהה גולדבורט לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 כי שיעורי התמותה ממחלת לב כלילית בישראל עברו למגמת ירידה[19][20][21].
ב-1983 וב-1986 פרסמו גולדבורט ופרופסור הנרי נויפלד מאמרים אודות גורמים גנטיים למחלת לב כלילית[22], אשר דנו בטיפול עתידי מותאם אינדיבידואלית בתחום הקרדיאלי. 3 שנים קודם לכן נבחר הנושא ככותרת "ההרצאה הבינלאומית", אשר ניתנה על ידי נויפלד בכנס השנתי של AHA - אגודת הלב האמריקאית. ברבות השנים צוינה ראשוניותם של מאמרים אלו בתחום.
פעילותו בתחום האתלטיקה הקלה בישראל
במקביל לפעילותו האקדמית והמחקרית התמקד גולדבורט באיסוף מידע אודות ההיסטוריה של האתלטיקה הישראלית ובהמשך בקידום האתלטיקה הישראלית ובניהולה. המידע שאסף אורגן לספר אותו כתב וערך בשנת 1971, ואשר פורסם בעברית ובאנגלית - "אתלטיקה 1935-1970". ספר זה מהווה את האוסף הראשון של כרונולוגיה סטטיסטית של האתלטיקה בישראל ובארץ ישראל, ומכיל בתוכו את רשימת התוצאות הטובות ביותר בתחום בכל הזמנים, ואת רשימת שיאני ואלופי ישראל בתחום. גולדבורט המשיך לאסוף חומר ולהוציא חוברות שנתיות עם מידע על האתלטיקה הישראלית, וניתוח התנהלותה ומגמותיה. לאחר שעבר לארגון וניהול העביר את תפקיד איסוף המידע לדוד אייגר.
בסוף 1971 התמנה גולדבורט לוועדה לתכנון העונה של ועדת האתלטיקה הקלה בהתאחדות הספורט[23], ובשנת 1973 היה ליו"ר הוועדה המקצועית[24]. בשנת 1973 הקים גולדבורט את איגוד שופטי האתלטיקה בישראל, ובשנת 1976 נבחר לעמוד בראש הוועדה הארצית לאתלטיקה קלה בהתאחדות הספורט (אשר שמה שונה ב-1980 לאיגוד האתלטיקה בישראל), תפקיד שמילא עד 1983. בתקופה זו הוקם לראשונה בארץ אצטדיון אתלטיקה מודרני, בשכונת הדר יוסף בתל אביב. בדצמבר 1977 סייע גולדבורט בהקמתו ובפיתוחו של מרתון טבריה מרתון הכנרת[25][26], המרתון הראשון בישראל שזכה למעמד של אירוע שנתי בינלאומי קבוע, ושהפך לחלק מלוח המרוצים העולמי.
כיו"ר ועדת האתלטיקה, קידם גולדבורט את קשריה הבינלאומיים של ישראל עם מדינות אירופאיות. באותה תקופה ישראל נטלה חלק בתחרויות בין-ארציות רבות, בתקופה בה ישראל לא יכלה להתחרות בשום אליפות בינלאומית בגלל מצבה הפוליטי (שכלל את החרמתה באסיה לדרישת מדינות ערב ב-1979, ואף את אי-התקבלותה לאירופה בגלל התנגדות ברית המועצות והגוש המזרחי עד 1990). קידום הקשרים הבינלאומיים באתלטיקה והתחלת הקשר עם האתלטיקה האירופית כלל את ייסוד "קבוצת האומות הקטנות", אשר קמה בפורטוגל בשנות ה-80, וכללה את יוון, צפון אירלנד, סקוטלנד ולוקסמבורג (ולעיתים אף השתתפו בה קפריסין ואיסלנד).
בשיתוף דוד אייגר, ייסד גולדבורט את נבחרת ישראל לנשים באתלטיקה קלה (בה כיכבו, בין היתר, אסתר רוט וזהבה שמואלי), שהתחרתה לראשונה בתחרות בין-ארצית ב-1976 נגד יוון. גולדבורט השתתף בניסיונות להפוך את האתלטיקה לענף ספורט פופולרי, להביא קהל לתחרויות אתלטיקה ולהגביר את העניין בספורט זה בציבור. אליפויות ישראל והתחרויות הבין-ארציות הפכו לאירועים בעלי עניין רב וסיקור תקשורתי נרחב, ומשכו קהל צופים רב יותר מאשר בשנים קודמות. למגזין "עולם הריצה", אותו ייסדו ב-1982 ז'אק כהן וגד יאיר, הקנה גולדבורט צביון של מגזין מקצועי והביא במהלך 30 שנה להרחבת והעשרת תוכנו, ובהמשך אף להפיכתו לביטאון הרשמי של איגוד האתלטיקה בישראל. ב-2005 פרסם גולדבורט יחד עם דוד אייגר ואריה קוקס ספר המסכם את אליפויות ישראל באתלטיקה קלה, ואשר מכיל בתוכו את רשימת ההישגים הטובים ביותר בכל הזמנים באתלטיקה הישראלית.
כיום מכהן גולדבורט כיו"ר הנהלת הקרן לעידוד ספורטאי העילית מייסודם של הוועד האולימפי ומשרד החינוך והתרבות.
לקריאה נוספת
- אורי גולדבורט, קורה ברג ואולף דה-פייר, Kluwer Academic Publishers ,Genetic factors in coronary heart disease ,1994.
- אורי גולדבורט, אתלטיקה בישראל 1935 - 1970, 1971.
- אורי גולדבורט, דוד אייגר ואריה קוקס, אתלטיקה 70, מ"רבנאות" ארץ-ישראל 1935 לאליפויות ישראל 2005, האנשים, ההישגים, החוויות, הוצאת איגוד האתלטיקה בישראל, 2006.
קישורים חיצוניים
- אודות כולסטרול מסוג HDL, באתר webmd.
- אודות סגל החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, באתר בית הספר לבריאות הציבור.
הערות שוליים
- ^ מקבלי תואר בוגר במדעי הטבע, מעריב, 20 בינואר 1965
- ^ מוסמך למדעי החברה, דבר, 13 ביולי 1967
- ^ Israel Ischemic Heart Disease Study « Heart Attack Prevention
- ^ הפקולטה לרפואה, מעריב, 29 ביולי 1985
- ^ חיפוש של פרסומיו, אתר Pubmed
- ^ Prof. Uri Goldbourt, Tel Aviv University
- ^ URI GOLDBOURT, PHD, University of Minnesota
- ^ פרסים והוקרה של חברי הסגל באוניברסיטה – " תשס ז
- ^ חברי כבוד של האיגוד הקרדיולוגי בישראל (ארכיון)
- ^ ברכות לפרופ' אורי גולדבורט על קבלת פרס מפעל חיים
- ^ קורה ברג, מערכת חדשה בסרום האנושי - מערכת הליפופרוטאינים, באתר NCBI, ינואר 1963
- ^ ג'ק מדלי, הרולד קאהן, הנרי נויפלד, אורי גולדבורט ואחרים, אוטם שריר הלב לאורך חמש שנים: הנסיון בהיארעות, שכיחות ותמותה, באתר NCBI, פברואר 1973
- ^ אורי גולדבורט, ג'ק מדלי והנרי נויפלד, ניתוח רב-משתני של שכיחות אוטם שריר הלב לאורך תקופה של חמש שנים, אפריל 1975
- ^ הקשר בין ריכוז ליפופרוטאינים בדם להתפתחות מחלות לב איסכמיות, באתר NCBI, ינואר 1975
- ^ אורי גולדבורט וג'ק מדלי, מאפיינים פיזיולוגיים, ביוכימיים וגנטיים של מעשנים, באתר NCBI, ינואר 1977
- ^ אורי גולדבורט וג'ק מדלי, הקשר בין צפיפות ליפופרוטאינים בדם להיארעות אוטם שריר הלב, באתר NCBI, מרץ 1979
- ^ אורי גולדבורט וג'ק מדלי, הקשר בין רמות כולסטרול HDL בדם להיארעות אוטם שריר הלב, 1 במרץ 1979
- ^ אורי גולדבורט, ניסוי למניעת הגדלת ליפופרוטאינים בדם וצמצום הטריגליצרידים בחולי טרשת עורקים קלינית, באתר NCBI, אפריל 1993
- ^ אורי גולדבורט והנרי נויפלד, מגמות תמותה ממחלות לב כליליות ומגורמים נוספים בישראל, 1985
- ^ אורי גולדבורט והנרי נויפלד, היבטים גנטיים של טרשת העורקים, יולי 1986
- ^ אורי גולדבורט והנרי נויפלד, מגמות ירידה אחרונות בשיעורי התמותה ממחלות לב וכלי דם והתמותה הכללית בישראל בין 1974 ל-1978, 1980
- ^ אורי גולדבורט והנרי נויפלד, היבטים גנטיים של מחלות לב כליליות, 1 במאי 1983
- ^ חידושים עם פתיחת עונת האתלטיקה הקלה, דבר, 1 בדצמבר 1971
- ^ יצחק בן חורין, מאמצים להסיר את איום שביתת האתלטים, מעריב, 3 ביולי 1973
- ^ אבינעם פורת, אבל את רוצה לרוץ בטבריה, באתר ynet, 2 בינואר 2015
- ^ 60 רצים מחו"ל במרתון הכנרת, מעריב, 19 בדצמבר 1978
29388015אורי גולדבורט