אורית גמרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורית גמרמן היא אשת חינוך וסופרת, העוסקת בחינוך לשוני, מחברת ספרי לימוד בנושא זה,[1] וכן כתבה ספרים העוסקים בכוחה של המילה העברית ובשורש המילה מהיבטים פילוסופיים, רגשיים וערכיים. ספרים אלו נועדו לסייע להגברת המודעות העצמית של אנשים לקישור בין המילה העברית עצמה לבין החוויה עליה מספרת המילה, כך שיוכלו לתרום מכישוריהם לחברה הישראלית כנושאי דגל להפצת ערכים חיוביים בצורה מעשית.

ביוגרפיה

גמרמן נולדה בתל אביב ללאה (מורה) ולגיורא (אדריכל), כיום מתגוררת בכפר סבא, נשואה ואֵם לשתי בנות. סיימה את לימודיה בלשון עברית ב-1991 באוניברסיטת תל אביב, למדה יהדות אצל הרב רנה יצחק הכהן, וכיום דוקטורנטית בחוג למדיניות וניהול בחינוך באוניברסיטת תל אביב. בעבר הייתה ממונה על אשכול העברית במחלקת החינוך בעיריית תל אביב, ב-2008 פיקחה על המחצית השלישית בתחום הלשון העברית, תוכנית ארצית של משרד החינוך המכוונת לסגירת פערים, לעידוד מיצוי היכולות של התלמידים, לחיזוק תחושת המסוגלות שלהם ובעיקר לאפשר לתלמידים להשלים את תעודת הבגרות בטרם עזיבתם את מערכת החינוך העל יסודית. חינכה - ובמשך שנים רבות גם ריכזה את מקצוע לשון העברית בתיכון "אליאנס" תל אביב. כתבה בירחון ארגון המורים 'קשר עין' את פינת הלשון 'ערכהּ של מילה', ואת הטור 'מילה טובה' בירחון 'חיים אחרים'. החל מ-1997 פרסמה ספרי לימוד וספרים העוסקים בכוחה של המילה העברית.

פרסים ומענקים: ב-2012 זכתה בפרס החינוך מטעם מִנהל החינוך והתרבות בעיריית תל אביב על יוזמה, מסירות ואחריות. ב-2019 קיבלה מענק מורה יוצר מטעם ארגון המורים על ספרהּ "לשון עברית באהבה".

רעיונותיה

בתחום החינוכי: גמרמן מקדמת רעיונות הקשורים להוראה, מעבר להיבט התוכני-מקצועי, וממליצה להבליט את הפן הרגשי במקצוע ההוראה. זאת, בדומה להוגים עכשוויים בתחום הארגון והחינוך, המסבים את תשומת-הלב לעובדה שמקומות עבודה, ובהם בית-הספר, הם זירה שמעורבים בה רגשות רבים.[2][3][4][5]

על פי גמרמן, מקצוע ההוראה ה"ישן" מתבסס בין השאר על שלוש סברות:

  • ללמד פירושו להתמקד בפן האינטלקטואלי בלבד של התלמיד.
  • מקצוע ההוראה מתמקד רק בהעברת תכנים פדגוגיים ובהשלטת משמעת.
  • מקצוע ההוראה מתעלם מחשיבותו של הפן הרגשי לקידום תהליך הלמידה.

גמרמן מאתגרת את ההנחות הללו, ומציעה:

  • המורה יהיה מודע לכך כי התעניינות התלמיד בסביבה היא רגשית, ורק באופן משני אינטלקטואלית. לכן, ראוי להתייחס להשלכות של רגשות חיוביים המקדמים את תהליך ההוראה או, להבדיל, להשלכות של רגשות שליליים העלולים לחבל בתהליך ההוראה.
  • מקצוע ההוראה דורש הפגנת אכפתיות כלפי התלמיד, ואינו מוגבל רק לתכנים הפדגוגיים. התנהגות חומלת ואכפתית של המורה כלפי התלמיד היא מפתח המניע את תהליך הלמידה, משום שהתלמיד לומד ממישהו שהוא מעריך.
  • במודלינג זה של הפגנת אכפתיות וחמלה כלפי התלמיד, המורה מחנך אותו להיות בוגר חומל בעצמו.
  • המורים יהיו ערניים לתלמידים הזקוקים לסיוע, משום שדווקא הם לא תמיד משתפים את המורה בבעיותיהם. לרוב מדובר בבעיות אקוטיות כמו: קשיים כלכליים, גירושין, בעיית אלימות בבית או בבית הספר, מחלה של התלמיד או במשפחה, ועוד.
  • התנהגות חומלת ואכפתית תלויה אמנם בפן האישי של המורה, אך כל מורה יכול ללמוד אותה כחלק מההכשרה של מקצוע ההוראה, אם מבליטים את נחיצותהּ של התנהגות זו. מומלץ כי הבלטת נחיצות התנהגות חומלת ואכפתית תיעשה על ידי מוסדות להכשרת מורים, הנהלת בית הספר או משרד החינוך.

בתחום הלשוני: גמרמן סבורה כי המילים בהן האדם משתמש יוצרות מציאות. לפיכך, היא מציעה בכתביה להיות מודעים לכוחן ולהשתמש בהן בתבונה. העברית מעבירה באמצעות שורש המילה את מהות החוויה עצמה – על כן, ראוי, לדוגמה, לקדם שימוש במילים חיוביות כמו "שלום" מהשורש של"ם המעיד על שלמות; ולנקות מהמילון החווייתי של כל אדם מילים שליליות, כמו "תחרות" ששורשה חר"ה מלמד על הכעס השלילי שהיא מזמנת.

בתחום התורני: כיום מפיצה את שלמדה מרבהּ, המקובל יצחק הכהן, בערוץ "סוד הגאולה", ובו תובנות עמוקות של התורה. למשל, מדוע ראוי ללמוד את התורה ברבדיה העמוקים, מה הקשר בין הנסתר למצוי? מה עומקן של מצוות שהרמב"ם כינה אותן "בלתי רציונליות", מדוע הן כן רציונליות כאשר מבינים את תורת הסוד. למעשה, הבנת התורה, כפי שנמסרה למשה רבנו בסיני משמים. במקביל עוסקת בכתיבת הספר "אחרי הגאולה".

ספרים

מאמרים

סרטונים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורית גמרמן באתר אצטבא - צפונט של משרד החינוך
  2. ^ Dulewicz, V. & Higgs, M. (2000). Emotional intelligence: A review and evaluation study. Journal of Managerial Psychology, 15, 341–372.
  3. ^ Fisher, C. D., Minbashian, A., Beckmann, N. & Wood, R. E. (2013). Task appraisals, emotions, and performance goal orientation. Journal of Applied Psychology, 98(2), 364.
  4. ^ Golenman, D. (1998). Working with emotional intelligence. New-York: Bantam Books. Hargreaves, A. (2000). Emotional Geographies of Teaching. Teacher college Record. Vol 103.
  5. ^ Meisler, G. & Vigoda-Gadot, E. (2014). Perceived organizational politics, emotional intelligence and work outcomes: Empirical exploration of direct and indirect effects. Personnel Review, 43(1), 6-6.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31360540אורית גמרמן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורית_גמרמן&oldid=1799824"