אוסקר טאובר

אוסקר טאובר (28 בספטמבר 1909 – 19 במאי 2000) היה צלם עיתונות ישראלי.

ביוגרפיה

נולד בקריז'בצי למשפחה יהודית אורתודוקסית ואמידה שעקרה מווינה לזאגרב בתחילת שנות 1900.

למד בבנין הקהילה היהודית בזאגרב ולימודים גבוהים בבית ספר למסחר ושפות, כולל פנימייה יהודית בשווייץ. מגיל צעיר היה ספורטאי ואתלט ידוע אשר זכה 3 פעמים כאלוף קרואטיה בריצות קצרות, ומבין הבולטים ביוגוסלביה לשעבר. ייצג את יהודי יוגוסלביה במכבייה הראשונה והשנייה וכן בשתי מכביות החורף. מקצועו היה מתורגמן וקצרן ב-5 שפות (סרבו-קרואטית, גרמנית, צרפתית, איטלקית ואנגלית) וכן למד צילום ופיתוח תמונות.

בזמן מלחמת העולם השנייה (אפריל 1941) נתפס בידי הגסטפו, עבר חקירות בארבעה בתי כלא ושוחרר רק הודות לתעוזתה של אשתו לעתיד – לנקה-לאה לבית פינזי, בכך שפנתה כיהודיה, ללא הטלאי הצהוב למפקד ה"אוסטשה"; כאשר אקדח מכוון לראשה ביקשה לשחרר את אוסקר, הספורטאי הידוע. בשל תעוזתה, אומץ ליבה וסיכון חייה, נתן הוראה לשחררו.

השניים ברחו לליובליאנה, סלובניה, שם נישאו אצל הרב המקומי. נדדו בהרי איטליה עד שהצטרפו כלוחמים לפרטיזנים בהרים, שם שימש אוסקר גם כחוקר שבויים גרמנים ומתורגמן וכן כמתאם בין הפרטיזנים לכוחות הברית לגבי הצנחת ציוד ולוחמים אמריקנים. לבסוף, הוביל במשך שבועיים קבוצה גדולה של פליטים בהרים המושלגים בתווך בין הכוחות הגרמנים לאמריקנים תוך סיכון חיים, לכיוון פירנצה.

באפריל 1945 עלו באוניה לחיפה עם "סרטיפיקט", שוכנו במחנה המעצר בעתלית ושוחררו על ידי אחיו של אוסקר, רוברט, שהיה נציג "קודאק" במזרח התיכון. הוריה של לנקה נרצחו בידי הגרמנים ואילו הוריו של אוסקר הצליחו לברוח מזאגרב ברכבת הטראנס-אירופית האחרונה, דרך לבנון - לחיפה.

אוסקר החל לצלם בפרדס-חנה, במחנות האנגלים וגויס לכוחות ה"הגנה" במשלטים באזור עין שמר, שם לחם בפורעים וגם תיעד במצלמתו את הפעילות, כולל פיתוח צילומי אוויר במפקדה ביפו.

בשנת 1948 עברה המשפחה לרחוב מוריה בחיפה, שבו אחד משני החדרים שימש לצילום, וחדר האמבטיה כמעבדת פיתוח. בתחילה צילם אירועים משפחתיים ואישים אך מתחילת 1950 עבר לצילום עיתונות כעיתונאי, חבר אגודת העיתונאים.

תחילת דרכו כצלם השבועון "העולם הזה" והמשך לכל מערכות העיתונים, ירחון "לאשה" וסוכנויות חוץ כ-U.P ו-A.P. בנוסף, היה חבר ב"סקי-פטרול" בחרמון וייצג את אגודת העיתונאים הארצית באליפויות עולם לעיתונאים וזכה להוקרה כגולש סקי המבוגר ביותר.

אוסקר היה בעיקר צלם שטח, שכיסה כל אירוע בחיפה והצפון וכן כתבות בכל הארץ והגיע עד עזה, חברון, איסמעיליה וסואץ בעת מלחמת ההתשה בסיני. החל מצילומי המעברות בחיפה וסביבתה, כפרים ערבים ודרוזים, כרמיאל, כפר אתא, מרכזי דת, חברות בנייה, מפעלים, "אוטוקארס"("קייזר פרייזר"), נמל חיפה, מספנות ישראל, רכבת ישראל, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, עיריית חיפה, המשטרה, בתי המשפט, עבודות ה"כרמלית" וחנוכתה לראשונה, ליווי הסרטת "אקסודוס" בארץ, סיקור ביקורו של סאדאת בישראל, ביקורו של אדוארד קנדי בישראל, אישים ידועים, שחקני קולנוע, כל אירועי הספורט למיניהם, הצגות תיאטרון ומועדון התיאטרון, צבא, משרד הביטחון, מוזיאונים ועוד אירועים רבים.

אחד מהאירועים החשובים אשר תיעד היו מהומות ואדי סאליב שצולמו מטווח-אפס ברחובות חיפה בשנת 1959, בבתי המשפט ובכלא, וצילומיו הבלעדיים כיסו את דפי "העולם הזה" ועיתוני ישראל.

בגיל 83 עבר להתגורר בבית אבות בעיר אך המשיך לצלם. נפטר בבית חולים בני ציון בתאריך 19 במאי 2000 בגיל 91.

בשנת 2009 נערכה לכבודו בעיר סראייבו תערוכת צילומים לרגל 100 שנים להולדתו, בחסות העירייה, שבה נכחו שגרירי הנציגויות הדיפלומטיות בעיר, אנשי כמורה, נציגי הקהילה היהודית, עיתונאים וצלמי טלוויזיה. התערוכה קיבלה הד תקשורתי רב אשר הוכרה על ידי אונסקו כאירוע תרבותי שנתי ונדדה בין כמה ערים באירופה.

בשנת 2015 העלתה אוניברסיטת חיפה תערוכה לכבוד אוסקר עם כמה מצילומיו.

הצילומים שמורים אצל בנו, יוסף טאובר, וכן נמצאים בספרים, חוברות, סרטים, מערכות עיתונים, ארכיונים, מוזיאונים, ועוד.