אוליביה רפוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוליביה רפוביץ
Olivier Rafowicz
לידה 12 ביולי 1962 (גיל: 62)
Savigny-sur-Orge צרפת
תאריך עלייה 1981
השכלה תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ובמדע המדינה
בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
בת זוג רוקסן רואס רפוביץ
השתייכות צבא הגנה לישראל ראש היחידה לתקשורת בינ”ל בדובר צה"ל ודובר פיקוד הצפון
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן
תפקידים אזרחיים
יועץ אסטרטגי לענייני תקשורת, השפעה וצבא ומומחה לניהול משברים, מנכ"ל ובעלים של א.ר ייעוץ בע״מ

אוליביה רפוביץ (נולד ב-12 ביולי 1962) הוא איש תקשורת והסברה ישראלי, פרשן בתקשורת הבינלאומית בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ויועץ אסטרטגי לענייני תקשורת, השפעה, צבא וניהול משברים. בעברו ראש ענף תקשורת בינלאומית ביחידת דובר צה"ל, ראש משלחת הסוכנות היהודית בצרפת, ויועץ בכיר של הקרן הקיימת לישראל בהסברה באירופה[1]. הוא עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)[2] ומחברם של שלושה ספרים, בהם רב המכר "Le Temps du Retour", אוטוביוגרפיה ומבט אישי על הסכסוך במזרח התיכון מאת מי שעסק בקשר שבין צה"ל לעיתונות העולמית.

רפוביץ מספק ניתוח ופרשנויות בנושאי המזרח התיכון וישראל בכלי התקשורת הבינלאומיים, ומשמש פרשן קבוע במהדורה הצרפתית של חדשות i24[3][4]. בנוסף מופיע כפרשן בערוץ Russia Today[5], בשידורי ILTV[6], בשידורי אל-ג'זירה[7] ובערוץ France 24[8], וכן ברדיו[9] ובמדיה המודפסת[10]. הוא המנכ"ל והבעלים של חברה לייעוץ אסטרטגי שפעילותה העיקרית בארצות אפריקה.

ביוגרפיה

אוליביה רפוביץ נולד בצרפת ב-12 ביולי 1962. אביו ניצול השואה שרד בסתר באזור גרנובל, תודות להיותו חולה בעת האקצייה הגדולה, ב-16 ביולי 1942, בה נלקחו הוריו, אחיו ואחותו לאושוויץ.

בשנת 1981 עלה לישראל לבדו כשהיה בן 19[11], וסיים את לימודיו לתואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ובמדע המדינה במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים.

שירות צבאי

רפוביץ התגייס לצה"ל בתום לימודיו ב-1985 כחייל בודד, וסיים קורס קצינים ובהמשך קורס קציני ממשל. ב-1987 מונה כדובר המנהל האזרחי ביהודה ושומרון[12] במקביל לפרוץ האינתיפאדה הראשונה. במהלך תפקיד זה רכש ניסיון רב במגעים עם התקשורת הבינלאומית. בין השנים 1990-1994 היה ראש ראש מדור אירופה במחלקה לקשרי חוץ באמ"ן, בדרגת רב-סרן. בשנים 1996-2000 עמד בראש נציגות דובר צה"ל בפיקוד הצפון. ב-28 בפברואר 1999 השתתף בשיירה שבה נהרג תא"ל ארז גרשטיין, מפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ממטען צד של חזבאללה ברצועת הביטחון. במאי 2000 דיברר את נסיגת צה"ל מלבנון.

בספטמבר 2000 מונה לתפקיד ראש ענף תקשורת בינלאומית ביחידת דובר צה"ל[13], בדרגת סגן אלוף, ושרת בתפקיד זה לאורך שנות האינתיפאדה השנייה. באפריל 2002, במהלך מבצע חומת מגן, התבצרו בכנסיית המולד 50 פלסטינים חמושים ברובי סער ובמטעני חבלה[14] שלקחו כבני ערובה את 46 הכמרים ששהו בכנסייה וכמאתיים אזרחים נוספים. רפוביץ היה נציג דובר צה"ל בצוות המשא-ומתן מול המחבלים[15], וב-9 במאי, לאחר משא ומתן ממושך, הוסכם כי המבוקשים החמושים יועברו לקפריסין או לעזה בתמורה לשחרור בני הערובה[16].

בדצמבר 2002 סיים את תפקידו ביחידת דובר צה"ל, ויצא לשליחות בחו״ל מטעם הסוכנות היהודית. ב-2009 גויס מחדש, ומונה כדובר פיקוד הדרום[17]. ב-2012 הועלה לדרגת אלוף-משנה. רפוביץ הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

פעילות ציבורית

בשנת 2002 מונה רפוביץ לראש משלחת עלייה של הסוכנות היהודית בצרפת[18][19][20]. במהלך תקופה זו פעל בתקשורת היהודית והכללית[21] לחיזוק תדמיתה של הסוכנות היהודית, ולחיזוק הקשר של יהדות צרפת עם הציונות וישראל. בנוסף, פעל גם בהסברה פרו-ישראלית מול כלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים בצרפת.

בסיום תפקידו ב-2005 חזר לישראל, ומונה למנכ"ל תחנת השידור האינטרנטית InfoliveTV, ששידרה ליהודי העולם וידאו וחדשות על ישראל במספר שפות[22]. ב-2009 חזר לתקופת שירות נוספת בצה"ל, וב-2012 מונה לראש נציגות הקרן הקיימת לישראל בבלגיה[23]. עם סיום שליחותו בבלגיה שימש שגריר נודד של קק"ל באירופה לענייני הסברה. בשנת 2017 שימש כיועץ לשרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר, בנושא העלייה מצרפת[24].

באוקטובר 2018 התמודד בראש רשימת "עולים ביחד" למועצת עיריית תל אביב-יפו[25][11], היה מועמד מספר 13 של רשימת ישראל ביתנו לקונגרס הציוני הל"ח, תשפ"א[26]. בספטמבר 2019 שימש כמועמד מס' 16 לכנסת מטעם "ישראל ביתנו" לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים ומועמד מספר 15 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש[27].

רפוביץ משמש כיועץ האסטרטגי למזרח התיכון של המרכז היהודי האירופאי CEJ (Centre européen du judaïsme).

רפוביץ פעיל מאוד בקרב יהדות צרפת ובקהילות דוברות צרפתית בישראל[28] המונות, נכון ל-2021, מעל 200,000 עולים מצרפת, בלגיה ושווייץ. הוא פועל רבות להעלאתם ולקליטתם של יהודי צרפת, שמספרם עולה בשנים האחרונות בשל החמרת מצב האנטישמיות באירופה.

חיים אישיים

רפוביץ נשוי לרוקסן רואס רפוביץ, אב לארבעה, והם מתגוררים בתל אביב.

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Olivier Rafowicz, www.wizo.org
  2. ^ Col. (res.) Olivier Rafowicz, JISS
  3. ^ ‏Olivier Rafowicz comments on the current situation in Libya, באתר I24NEWS
  4. ^ ‏Vaccination des Palestiniens et assassinat d'Ilan Halimi: retour sur l'émission des Grandes Gueules Moyen-Orient, באתר I24NEWS‏17 בפברואר 2021
  5. ^ ‏Is Holocaust-themed game educational or exploiting tragedy for cash?, בערוץ Russia Today
  6. ^ Dr. Mordechai Kedar, Dr. Martin Sherman, and Col. (res.) Olivier Rafowicz, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:56)
  7. ^ Olivier Rafowicz sur Al Jazeera: Israël ne veut pas la guerr, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:45)
  8. ^ ‏)Israeli-Palestinian Stalemate: Who is to blame?, באתרFrance 24, 20 בנובמבר 2020
  9. ^ Menace iranienne, terrorisme en Israël : Olivier Rafowicz sur Radio J, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:50)
  10. ^ ‏Francia necesita a Israel como un aliado fuerte y firme, באתר Noticias de Israel
  11. ^ 11.0 11.1 ארי ליבסקר, לה איזראליין - מפגש סופר־מניפיק עם האוכלוסייה המפתיעה בבחירות הקרובות: העולים הצרפתים, באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2018
  12. ^ Times, Special to the New York (1988-07-10). "Israelis Raise West Bank Arabs' Hospital Fees". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-05-24.
  13. ^ שרה ליבוביץ-דר, דובר צה"ל? קשה להאמין, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
  14. ^ ynet, אחרון "מתבצרי כנסיית המולד" יצא מקפריסין, באתר ynet, 26 בנובמבר 2002.
  15. ^ ‏Israeli, Palestinian negotiators: A search for peace, באתר CNN, ‏28 באפריל 2002
  16. ^ דורי גולד, "המערכה על ירושלים", בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, תל אביב 2008, עמוד 33
  17. ^ פורום דוברים חדש הוקם בדרום, באתר Mynet באר-שבע והנגב
  18. ^ אריק בנדר, מבצע ישראלי: העלאת רבבות יהודים מצרפת, באתר nrg, ‏10/6/2010
  19. ^ רונן בודוני וטלי יצחקי, "עכשיו הצרפתים יאמרו שבגללנו תוקפים אותם", באתר ynet, 11 ביולי 2004
  20. ^ יותר מ- 1200 משרות יוצעו למשתתפי היריד על ידי נציגים של 20 חברות ישראליות מובילות שיציגו אפשרויות תעסוקה, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2005
  21. ^ Christophe Ayad, «Des départs liés au malaise des juifs ici», Libération (בצרפתית)
  22. ^ Infolive.tv tries to 'balance the unbalanced coverage of Israel', The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ אח"מים מצרפת מבקרים בתעשייה האווירית ובירושלים, באתר הקרן הקיימת
  24. ^ אתר למנויים בלבד צביקה קליין, ‏"בישראל אם אתה לא מיוצג, אתה לא קיים", בעיתון מקור ראשון, 2 במרץ 2018
  25. ^ דניאל רוט-אבנרי ואסף גולן, המתמודדים שעלו - ולא רק בסקרים, באתר ישראל היום
  26. ^ רשימת ישראל ביתנו לקונגרס הציוני הל"ח, תשפ"א
  27. ^ רשימת המועמדים, ישראל ביתנו לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
  28. ^ אלוף משנה (מיל') אוליבייה רפוביץ', באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31785537אוליביה רפוביץ