אויגן ויידמן
אויגן ויידמן (5 בפברואר 1908 - 17 ביוני 1939) היה פושע גרמני שהוצא להורג בגיליוטינה בצרפת, הייתה זו ההוצאה להורג הפומבית האחרונה שבוצעה במדינה. הוצאות להורג באמצעות גיליוטינה נמשכו במדינה אך לא בפני קהל צופים, עד להוצאתו להורג של חמידה ג'נדובי ב-10 בספטמבר 1977.
ביוגרפיה
ויידמן נולד בפרנקפורט על המיין, גרמניה, שם למד את לימודיו היסודיים, למשפחת אנשי עסקים שעשו את הונם בתחום הייצוא. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לגור עם סבו וסבתו ובתקופה זו החלה לגנוב חפצים. בשנות העשרים שלו ריצה עונש מאסר של 5 שנים בבית כלא בעיר זארבריקן בגין פריצה.
במהלך מאסרו פגש שני אסירים שלימים יהיו "הוריו" לפשע, רוג'ר מיליון וג'ין בלנק. לאחר שחרורם מן הכלא, החליטו לפעול יחד ולחטוף תיירים המבקרים בצרפת ולגנוב את כספם. למטרה זו הם השכירו וילה בסיינט-קלאוד ליד פריס.
חטיפות
חטיפתם הראשונה הסתיימה בכישלון מאחר שקורבנם נאבק היטב וגרם להם לשחררו. ביולי 1937, הם ניסו לבצע חטיפה נוספת, הקורבן הייתה רקדנית בת 22 מניו יורק, ג'ין דה קובן, שויידמן בדיוק הכיר, והיא באה לבקר את דודתה אידה סקהיים בפריס. היא הוקסמה ממראהו החיצוני של ויידמן וכתבה לחברתה: "פגשתי גרמני מקסים ואינטליגנט בשם זיגפריד. אני הולכת לבקר אותו מחר בוילה באזור יפייפה ליד אחוזה מפורסמת שנפוליאון נתן לז'וזפין". במהלך פגישתם הם עישנו ו"זיגפריד" נתן לה כוס חלב. היא הצטלמה עמו במצלמתה החדשה (התשלילים נמצאו לאחר מכן ליד גופתה ובפיתוחם ראו את הרוצח שלה). ויידמן חנק אותה וקבר אותה בגן הוילה. בבגדיה היו 300 פרנקים ו-430 דולרים בצ'קים, אותם הקבוצה שלחה למשרתת של מיליון, קולט טריקוט. דודתה קיבלה מכתב כופר ובו דרישה של 500 דולרים כדי שתוכל לראות את אחייניתה. אחיה של ג'ין הגיע לפריס והציע פרס של 10,000 פרנק מכספי אביו לכל המוסר מידע על היעלמותה.
ב-1 בספטמבר של אותה שנה, ויידמן שכר את שירותיו של נהג בשם ג'וזף קאופי שיסיע אותו לריביירה הצרפתית. שם, הוא ירה בצווארו של הנהג מאחור ביער בפאתי טור, גנב את מכוניתו ו-2,500 פרנקים. הרצח הבא אירע ב-3 בספטמבר, לאחר שויידמן ומיליון פיתו את ג'ין קלר, אחות פרטית, למערה באזור מיוער. גם אותה ויידמן רצח באמצעות ירייה לצוואר מאחור, וגנב 1,400 פרנקים ואת טבעת היהלום שלה. ב-16 באוקטובר מיליון וויידמן קבעו פגישה עם מפיק תיאטרון בשם רוג'ר להבלונד, והבטיחו להשקיע כסף רב באחת מהצגותיו. הוא נרצח בירי לצוואר, הפעם השלל עמד על 5,000 פרנקים. ב-22 בנובמבר שדד ורצח את פריץ פרומר, גרמני צעיר שאותו פגש בכלא. פרומר, שהיה יהודי, נכלא בשל דעותיו ומחאותיו נגד הנאציזם. גם אותו ויידמן רצח בכך שירה בו מאחור ירייה מדויקת לצוואר. גופתו נקברה במחסן הוילה בסיינט קלאוד, מיקום הירצחה של דה קובן. חמישה ימים לאחר מכן ויידמן ביצע את רציחתו האחרונה. ריימונד לסובר, סוכן נדל"ן, נורה כמו יתר הקורבנות כאשר הראה לויידמן נכס באזור סיינט קלאוד. גם ממנו נשדדו 5,000 פרנקים לאחר הרצח.
מעצר
קציני משטרה ובראשם מפקח צעיר בשם פרימבורן איתרו את ויידמן הודות לכרטיס ביקור שהשאיר במשרדו של לסובר. בהגיעו לביתו, ויידמן מצא שני שוטרים מחכים לו בפתח. הוא הזמין אותם לדירתו ומיד הסתובב וירה שלוש יריות לעברם באקדח שהחביא. השוטרים, שלא נפצעו מן הירי, הלמו בויידמן בפטיש שהיה בקרבתם והכניעו אותו. הוא נלקח לחקירה ולמאסר ונהיה אסיר למופת, הודה בכל רציחותיו, כולל רציחתה של דה קובן, הרצח היחיד שעליו הביע חרטה. על הרצח הראשון שלו (דה קובן) אמר: "היא הייתה עדינה ולא חשדה בכלום...כאשר נגעתי בצווארה היה נפלה כמו בובה".
משפט הרצח של ויידמן, מיליון, בלנק וטריקוט נפתח בורסאי במרץ 1939, והיה המשפט הארוך ביותר בצרפת מאז משפט הרצח של הנרי דיסייר לנדרו, "כחול הזקן" המודרני, שנערך 18 שנים לפי כן. אחד מעורכי דינו של ויידמן, וינסנט דה מורו-ג'פרי, ייצג גם את לנדרו במשפטו. במשפט הרצח נכחה גם הסופרת הצרפתייה קולט.
ויידמן ומיליון נידונו למוות בעוד שבלנק נידון למאסר של שנתיים וטריקוט זוכתה. גזר דינו של מיליון הומתק למאסר עולם.
הוצאה להורג
ב-17 ביוני 1939, ראשו של ויידמן נערף מחוץ לכותלי בית הסוהר סיינט-פייר בורסאי. "התנהגותם ההיסטרית" של הצופים בביצוע גזר הדין הובילה את אלבר לברן לאסור על הוצאות פומביות להורג. ללא ידיעתם של הרשויות, ההוצאה להורג הוסרטה מדירה המשקיפה לאתר הגיליוטינה. השחקן הבריטי כריסטופר לי, שהיה אז נער בן 17, צפה במתרחש.
קישורים חיצוניים
29590300אויגן ויידמן