אודי מרפי

אודי מרפי

לידה	20 ביוני 1925 טקסס, ארצות הברית
פטירה	28 במאי 1971 (בגיל 45) וירג'יניה, ארצות הברית
השתייכות
תקופת הפעילות	1942–1946 צבא ארצות הברית 1950 – 1966 המשמר הלאומי
דרגה	לוטננט מדרגה ראשונה בצבא ארצות הברית מייג'ור במשמר הלאומי
תפקידים בשירות
מפקד פלוגה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מדליית הכבוד צלב השירות המצוין   כוכב הכסף (פעמיים) לגיון ההצטיינות   כוכב הארד (פעמיים)   לב הארגמן (3 פעמים) אות לגיון הכבוד (צרפת) צלב המלחמה (פעמיים) (צרפת) צלב המלחמה (בלגיה)
תפקידים אזרחיים
שחקן קולנוע, פזמונאי, איש עסקים
הנצחה
יום הולדתו, ה-20 ביוני, נקרא "יום אודי מרפי" בטקסס. בית חולים בסן אנטוניו ובתי ספר ודרכים בטקסס על שמו. שירות הדואר של ארצות הברית הוציא לזכרו בול בשנת 2000

אודי לאון מרפי (באנגלית: Audie Leon Murphy‏; 20 ביוני 1925 - 28 במאי 1971) היה גיבור מלחמה אמריקאי, החייל המעוטר ביותר בתולדות הכוחות המזוינים של ארצות הברית נכון לעת סיום שירותו, ושחקן קולנוע פופולרי.

ביוגרפיה

ילדותו

מרפי נולד וגדל בחווה חקלאית בצפון טקסס, אחד משלושה עשר אחים ואחיות, בגיל צעיר אביו נטש את המשפחה ומרפי עזב את לימודיו כדי לעבוד ולפרנס את בני ביתו. הוא הועסק בעבודות חקלאיות מזדמנות כגון קטיף כותנה ורכש מיומנות ירי בזמן שצד בעלי חיים לקיום משפחתו. בשנת 1941 מתה אימו ואחיו הצעירים הועברו לבית יתומים ולמשפחות אומנות.

תקופת השירות הצבאי

מרפי ניסה להתגייס לצבא בעקבות המתקפה על פרל הארבור והצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, אך לאור גילו הצעיר נדחתה בקשתו. מרפי זייף את תעודת הלידה שלו אך בקשתו להתגייס לחיל הנחתים נדחתה, בשל היותו נמוך וצנום מדי (גובהו של מרפי באותה עת היה 1.65 מטר בלבד). ביוני 1942, מעט אחרי יום הולדתו ה-17, גויס לצבא ארצות הברית.

לאחר טירונות בסיסית בת 13 שבועות בבסיס צבאי בטקסס, עבר אימון מתקדם במרילנד ובמרץ 1943 הוצב בדיוויזיית חיל הרגלים מס' 3 ונשלח לקזבלנקה שבמרוקו. את טבילת האש הראשונה שלו עשה בפלישת בעלות הברית לסיציליה. מרפי הצטיין בלחימה עם יחידתו. עד מהרה התקדם בדרגות, ולאחר שפיקד על סיור בו השתלט על כוח גרמני עדיף מונה לדרגת סמל. ב-2 במרץ 1944 הוענק למרפי עיטור כוכב הארד עם סימול V לאומץ לב לנוכח פני האויב, היה זה הראשון מבין שורה ארוכה וחסרת תקדים של עיטורים ואותות בהם זכה מרפי לאורך שירותו הצבאי.

מרפי זכה לעיטור השירות למופת על פעולתו ב-15 באוגוסט 1944, תחילת מבצע דרגון. חברו הטוב נהרג מאש מקלע גרמני, מרפי השתלט לבדו על עמדת הירי, והפנה את האש לכיוון הגרמנים. ב-2 באוקטובר חיסל לבדו עמדת מקלע גרמנית נוספת, וב-5 באוקטובר התנדב לסחוב מכשיר קשר עד לסמוך לכוחות האויב ולכוון משם את הארטילריה האמריקאית. על כל אחת מפעולותיו אלו זכה מרפי לעיטור כוכב הכסף, וקודם לתפקיד קצין בפועל ומפקד המחלקה.

במהלך המלחמה נפצע מרפי מספר פעמים, וזכה על כך בשלוש מדליות לב הארגמן, באחת התקריות נפגע בירכו ואושפז בשל כך בבית חולים צבאי. בטרם התאושש לחלוטין, עזב מרפי את בית החולים והצטרף ליחידתו.

ב-25 בינואר 1945, ימים ספורים לאחר חזרתו לשדה הקרב, מונה מרפי למפקד הפלוגה, שסבלה מאבדות כבדות ומנתה פחות מ-30 חיילים כשירים. פקודת הקרב שקיבל הייתה להתקדם לקצה יער רידוייר (Riedwihr) בצרפת, להתבצר ולהחזיק את הקו לקראת מתקפה גרמנית. האדמה הקפואה מנעה מהחיילים אפשרות להתחפרות אפקטיבית, ומרפי שלח את חייליו לאחור, נותר בכך לבדו בחזית עם תחילת המתקפה ב-26 בינואר בשעה 14:00.

הגרמנים תקפו עם כוח של כ-250 חיילים ושישה משחיתי טנקים מסוג יאגדפנתר. משחית טנקים אמריקאי מסוג M10 וולברין נפגע וצוותו נטש אותו, מרפי טיפס על גבי משחית הטנקים הבוער שעמד להתפוצץ, והחל לירות במקלע הכבד שהיה מוצב על גג המשחית לעבר חיילי האויב. במהלך הלחימה נפגע מרפי ברגלו אך המשיך לירות במקלע ובמקביל לכוון בקשר את הארטילריה, אף על פי שסיכנה גם אותו. פעולתו הניסה את הגרמנים ששרדו את ההפצצה והוא ארגן את מתקפת הנגד האמריקאית. על פעולתו זו זכה מרפי ב-2 ביוני במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר המוענק לחיילים בכוחות המזוינים של ארצות הברית. באותו טקס הוענק לו גם אות לגיון ההצטיינות על שירותו לאורך התקופה.

סך הכול זכה מרפי ל-33 עיטורים אמריקאים, חמישה עיטורים מצרפת, ביניהם אות לגיון הכבוד בדרגת אביר, צלב המלחמה (Croix de guerre) מצרפת ועיטור צלב המלחמה מבלגיה. לזכותו נזקפות 241 הריגות של חיילים גרמנים במלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה

תמונתו של אודי מרפי על שער מגזין LIFE, יולי 1945

ביוני 1945 חזר מרפי למולדתו והתקבל במצעד ססגוני בטקסס. מגזין לייף פרסם ביולי את תמונתו של מרפי על גבי שער העיתון, מה שהקנה לו הכרה בינלאומית ופרסום רב. למרות שסבל ממה שידוע כיום כהפרעת דחק פוסט-טראומטית, הצטרף מרפי לכוחות המשמר הלאומי, עם פרוץ מלחמת קוריאה ב-1950. יחידתו לא נקראה לחזית והוא שירת במשמר הלאומי עד 1966 עת השתחרר בדרגת מייג'ור.

מרפי התחתן לראשונה ב-1949 עם השחקנית ונדה הנדריקס, ממנה התגרש כעבור שנתיים, והתחתן בשנית עם פמלה ארצ'ר. לזוג נולדו שני ילדים הקרויים על שם חבריו של מרפי שנפלו בקרב. מרפי החל לפתח את קריירת העסקים שלו, בתחום גידול סוסי מרוץ והרבעה, כתב ב-1949 אוטוביוגרפיה ונכנס לעסקי הבידור.

קריירה בעסקי הבידור

שחקן הקולנוע ג'יימס קאגני שראה את תמונתו של מרפי על שער מגזין LIFE, הזמין את מרפי להוליווד כדי שישתלב בתעשיית הקולנוע המקומית. חלפו מספר שנים עד שקיבל את תפקידו הגדול הראשון, בסרט "ילד רע" (Bad Boy).

ההצלחה הגדולה ביותר של מרפי הייתה בגילום תפקיד עצמו, בסרט שנעשה ב-1955 על בסיס האוטוביוגרפיה שלו ונקרא באותו השם, "לגיהנום ובחזרה" (To Hell and Back). הסרט שהופק על ידי אולפני יוניברסל הפך לשובר הקופות מספר אחד של האולפנים עד לאותה עת.

מרפי הוחתם על חוזה ארוך טווח ביוניברסל וסך הכול שיחק ב-44 סרטים רובם מערבונים אך גם סרטי עלילה אחרים כגון מבצע קהיר שצולם בחלקו בישראל. על פועלו בתעשיית הקולנוע זכה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

בנוסף למשחק, היה מרפי גם פזמונאי פורה, שכתב שירים רבים לבולטים מזמרי הקאנטרי באותה התקופה.

מותו והנצחתו

מרפי נהרג יחד עם חמישה אחרים, בהתרסקות מטוס בווירג'יניה במהלך נסיעת עסקים. הוא נקבר בטקס צבאי בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. מדינת טקסס הכריזה כי יום הולדתו, ה-20 ביוני ייקרא "יום אודי מרפי", על שמו נקראו בית חולים בסן אנטוניו, בתי ספר ודרכים במדינה. שירות הדואר של ארצות הברית הוציא לזכרו בול בשנת 2000. בשנת 2014 הוציאה להקת הפאוור מטאל השוודית סבטון שיר לזכרו של אודי מרפי שנקרא To hell and back.

קישורים חיצוניים

• אתר אינטרנט המוקדש לזכרו (באנגלית)
• ביוגרפיה באתר מדליית הכבוד (באנגלית)
• ביוגרפיה באתר בית הקברות הצבאי בארלינגטון, טקסס (באנגלית)
• ביוגרפיה באתר ארגון מקבלי מדליית הכבוד (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24701612אודי מרפי