אודט עבאדי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
אודט עבאדי (לבית רוזנשטוק; 24 באוגוסט 1914 - 29 ביולי 1999) הייתה רופאה צרפתייה ממוצא יהודי וחברה בתנועת ההתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה. היא הקימה יחד עם בעלה, מוסא עבאדי, את רשת מרסל (éseau Marcel) שהצילה יותר מ-500 ילדים יהודים במהלך השואה. אף על פי שהיא נתפסה ועונתה על ידי הגסטפו, היא לא גילתה את מקום המחבוא בו החביאה הרשת את הילדים היהודים. לאחר מעצרה על ידי הגסטפו היא נשלחה לשני מחנות ריכוז שונים. לאחר שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן ב-1945 היא המשיכה במחקרה ומונתה לפרופסורית. מחקרה עסק בשחפת.
ביוגרפיה
אודט נולדה בפריז ב-24 באוגוסט 1914 לבעלי מפעל הבגדים קמיל ומרתה רוזנשטוק. משפחתה הייתה יהודית חילונית. היא סיימה את בית הספר התיכון ב-1933 והחלה ללמוד רפואה.
קריירה
לאחר שהוסמכה כרופאה, נסעה עבאדי להרי הפירנאים ב-1938 כדי לקבל את פניהם של פליטים ממלחמת האזרחים בספרד ולטפל בהם. היא חזרה לפריז כדי להמשיך בלימודיה וקיבלה הסמכה בתחום ההיגיינה המונעת. בשנה שלאחר מכן היא הכירה את מוסא עבאדי והשניים החלו את חייהם כזוג. לאחר פלישת הנאצים לצרפת ברח אביה דרומה, אולם אמה ואחותה הצעירה נתפסו על ידי הנאצים לפני שהספיקו להצטרף אליו ונשלחו למחנה הריכוז אושוויץ, שם נרצחו שתיהן.
עבאדי עבדה כמפקחת רפואית על בתי הספר בלואר עד 1940, אז חוק מעמד היהודים אילץ אותה לעזוב את עבודתה. משלא יכלה לחזור לתפקידה הקודם, עבדה עבאדי בבתי חולים יהודיים, ולאחר שאלו נסגרו, עבדה כמיילדת.
כדי להצטרף למוסא עבאדי, שברח לניס, חצתה עבאדי בשחייה את נהר הלואר מצרפת הכבושה אל האזור החופשי,[1] שם עבדה כרופאת ילדים בקליניקה של אוז"ה. יחד עם מוסא היא החלה לאסוף ולהסתיר ילדים יהודים שהוריהם נעצרו, ובסופו של דבר, בעזרת הבישוף של ניס, הקימו השנים את "רשת מרסל", שהסתירה 527 ילדים יהודים בקרב נוצרים. תחת השם הבדוי סילבי דלאטר, עבאדי פנתה למשפחות פרוטסטנטיות, כעובדת סוציאלית מטעם הכנסייה, וחיפשה אצלן מקלט לילדים, בעוד מוסא חיפש מנזרים ובתי ספר קתוליים להסתיר בהם ילדים יהודים. בעזרת הכנסייה, השניים זייפו תעודות טבילה והעניקו לילדים יהודים זהות חדשה.
מחנות ריכוז
ב-25 באפריל 1944 עבאדי נעצרה על ידי הגסטאפו, היא עונתה במטרה להוציא ממנה מידע על מקום הימצאם של הילדים, אך היא עמדה בעינויים ולא מסרה את המיקום, אף על פי שהבטיחו לה שחרור בתמורה למידע.
בעקבות סירובה לשיתוף פעולה עם הגסטאפו עבאדי נשלחה למחנה הריכוז אושוויץ, שם היא מונתה לרופאה תחת יוזף מנגלה. לאחר שהותה באושוויץ היא הועברה למחנה ברגן בלזן, שם שהתה עד שחרור המחנה על ידי בעלות הברית ב-1945. במהלך שהותה במחנה היא חלתה בשחפת.
לאחר השחרור היא פרסמה פרוטוקל שהיה במחנה, לפיו כל בלוק שבו התגלו חולים במחלה מידבקת נשלח כולו למשרפות.
אחרי המלחמה
לאחר המלחמה עבאדי חזרה לעבוד כרופאה, תוך התמקדות בשחפת[2]. בין 1978 ל-1994, היא עבדה כרפואה במוסד פרטי לבעלי בעיות שמיעה.
בשנות ה-80 היא קיבלה את אות לגיון הכבוד הצרפתי, עיטור מסדר הכבוד החשוב ביותר בצרפת, ואת מדליית הכסף של האקדמיה הלאומית לרפואה של צרפת.
חיים אישיים
אודט נישאה למוסא עבאדי בחתונה אזרחית בשנת 1959, בשנת 1989, כשהם כבר מעל גיל 70, הם נישאו שוב בחתונה יהודית.
מוסא נפטר בשנת 1997, ושנתיים אחרי מותו עבאדי התאבדה, בשנת 1999. היא השאירה מכתב התאבדות שנועד לילדים שהם הצילו.
הוקרה
עבאדי קיבלה את מדליית הרזיסטנס בשנת 1947, יחד עם בעלה לעתיד.
בשנת 1995 כתבה עבאדי ספר בשם "אדמת מצוקה" שמתאר את שהותה במחנות הריכוז.
בשנת 2000 הוקם הארגון "הילדים והחברים של עבאדי" על ידי ג'נט וולגוסט, אחת הילדות שהוצלה על ידי הזוג, מטרת הארגון היא להפגיש בין הילדים שניצלו על ידי הזוג ולשמר את זכרם של הזוג.[3] בשנת 2002 התפרסם הסרט "רשת מרסל" שעוסק בפועלם של הזוג.
ב-2008 נחנכה בפריז כיכר על שם הזוג, וב-2017 נחנכה בניס כיכר על שמם.[4]
קישורים חיצוניים
- אודט רוזנשטוק, באתר Mémoire et Espoirs de la Résistance, 21 ביולי 2015
הערות שוליים
- ^
Emma Donoghue, The heroic Jewish couple who miraculously smuggled 527 children to safety from WWII occupied France, The Telegraph, 5 October 2019
- ^ Douglas Johnson, Odette Abadi, The Guardian, 17 באוגוסט 1999
- ^ Objet de l'association, Les Enfants et Amis Abadi
- ^ Christine rinaudo, Une stèle en hommage à Odette et Moussa Abadi, Nice-Matin, 28 באוקטובר 2017
38968588אודט עבאדי