אוגוסטן גיום
 | |
| אוגוסטן גיום | |
| לידה |
30 ביולי 1895 גייסטר, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1983 (בגיל 87) גייסטר, צרפת |
| השתייכות |
 צבא צרפת |
| תקופת הפעילות | 1913–1956 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 ז'נרל ד'ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה האלג'יראית השלישית מפקד הכוחות הצרפתיים בגרמניה מושל מרוקו הצרפתית ראש מטה הכוחות המזוינים יושב ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הרוסית מלחמת העולם השנייה | |
אוגוסטן לאון גיום (בצרפתית: Augustin Léon Guillaume; 30 ביולי 1895 - 9 במרץ 1983) היה גנרל צרפתי אשר שימש כיושב ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו וכראש מטה הכוחות המזוינים של צרפת בין השנים 1954–1956.
ביוגרפיה
גיום נולד בגייסטר ב-30 ביולי 1895, וב-1913 החל ללמוד באקדמיה הצבאית סן-סיר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נשלח לשרת בחזית. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הוא נפל בשבי צבא הקיסרות הגרמנית ונותר בשבי עד סוף המלחמה למרות שלושה ניסיונות בריחה. לאחר סיום המלחמה הועלה לדרגת קפטן ונשלח לשמש כיועץ עבור הצבא הלבן במלחמת האזרחים הרוסית. כעבור תקופה קצרה הוא חזר לצרפת כדי להשלים את לימודיו בסן-סיר שנקטעו עקב מלחמת העולם הראשונה. ב-1921 הוא נשלח למרוקו הצרפתית. ב-1924 הוא מונה לסגן הנספח הצבאי הצרפתי ביוגוסלביה. ב-1926 חזר לצרפת והחל ללמוד באקול מיליטר. ב-1928 הוא חזר למרוקו ומילא תפקידים בכירים בממשל הצרפתי בארץ. הוא המשיך לשרת בארץ גם לאחר נפילת הרפובליקה השלישית תחת משטר וישי. בעקבות מבצע לפיד הוא עבר לשרת את צבא צרפת החופשית.
ב-1943 הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה בריגאד ומונה למפקד כוחות הגומייה של צרפת החופשית. הוא לחם עם הגומייה בקרבות החזית האיטלקית. לקראת מבצע דרגון הוא מונה למפקד הדיוויזיה האלג'יראית ה-3 ויחד עמה הגן על שטרסבורג במהלך מבצע נורדווינד. הוא המשיך עמה בפלישה לגרמניה וכבש את שטוטגרט. לאחר המלחמה מונה לנספח הצבאי במוסקבה. ב-1946 הוא הועלה לדרגת ז'נרל ד'קורפס. ב-1948 מונה למפקד הכוחות הצרפתיים בגרמניה. ב-1951 הועלה לדרגת ז'נרל ד'ארמייה ומונה למושל הצרפתי של מרוקו. ב-1953 הוא הדיח משלטונו את סולטאן מרוקו מוחמד החמישי והגלה אותו ואת משפחתו למדגסקר. ב-1954 הוא נקרא חזרה לצרפת ומונה לראש מטה הכוחות המזוינים של צרפת (מקביל לרמטכ"ל). במקביל מונה גם ליושב ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו. ב-1956 הוא פרש משני תפקידיו כמחאה על מדיניותה של צרפת באפריקה.
גיום חזר לעיר הולדתו והחל להיות מעורב בפוליטיקה המקומית. ב-1959 הוא נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד זה עד 1971.
קישורים חיצוניים
- אוגוסטן גיום באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה
אוגוסטן גיום34959797Q2871595