אהרן שמואל ליברמן
אהרן שמואל ליברמן (באנגלית: Liebermann, ביידיש: ליעבערמאן; 20 במאי 1845, לונה, פלך גרודנה, וילנה – 18 בנובמבר 1880, סירקיוז, מדינת ניו יורק) היה סופר עברי, עיתונאי ומהפכן, חלוץ הסוציאליזם היהודי; הראשון שהטיף לסוציאליזם בעברית, מייסד כתב העת הסוציאליסטי העברי הראשון, הירחון "האמת", ואגודת הסוציאליסטית היהודית הראשונה. נודע בשמות העט "דניאל איש חמודות" ו"בר דרורא".
ביוגרפיה
ליברמן נולד בעיירה לונה שליד הורדנה (גרודנה), שהייתה אז שייכת לאימפריה הרוסית, בנו של הסופר אליעזר דב ליברמן. אביו היה משכיל וסופר ידוע וידידם של אברהם מאפו, קלמן שולמן, אד"ם הכהן, שד"ל ואחרים. בשנת 1867 סיים את לימודיו בבית מדרש למורים בווילנה, והוסמך כמורה. בשנת 1866 נשא לאשה את רחל ממשפחת טרוצקי בווילנה וב-1869 התיישב בעיר סובאלק כמנהל ענייני הקהילה וכמורה בבית הספר הממשלתי. בשנת 1867 פרסם את מאמרו הראשון, "מכתב מביאליסטוק", בעיתון "הכרמל" (גיליון א') ובו התפלמס עם "הכותב הטעלזי" - המשורר יל"ג - על שירות היהודים בצבא הצאר.
בשנת 1870 יצא לפטרבורג ללמוד במכון הטכנולוגי, ובשנת 1871 סיים את לימודיו שם בהצטיינות במקצוע הציור והשרטוט. בשל קשיים כלכליים נאלץ ליברמן לשוב לווילנה.
בהיותו בסנקט פטרבורג נחשף ליברמן לרעיונות סוציאלים מהפכניים, ועם סיום לימודיו שב לווילנה והצטרף לחוג סוציאליסטי, 1872, ושם החל בפעילותו הפוליטית המחתרתית. הוא ניסה להקים בתוך בית המדרש לרבנים חוגים סוציאליסטיים פעילים. בשל הלשנה משטרת הצאר ערכה חיפוש גדול שם, 1875, וליברמן ניצל מהמעצר והצליח להימלט, בעוד רבים מחבריו הסוציאליסטים נעצרו ונכלאו לתקופות ממושכות.
ליברמן נמלט לברלין ומשם המשיך במנוסתו ללונדון - שם וגם שם היה פעיל בארגוני סוציאליסטים. בשנת 1876 הקים בלונדון את אגודת הסוציאליסטים העברים. ב-1877 שב ליבשת וניסה להתמקם בווינה. הוא שב לכתיבה בעברית ואף ייסד כתב עת עברי בשם "האמת". הוא נעצר בווינה, נאסר בעוון פעילות מהפכנית אסורה, 1878, שוחרר, יצא לברלין ועקב פעילותו הפוליטית נאסר בגרמניה, 1879.
שהשתחרר ממאסרו בגרמניה, 1880, שב ללונדון והלך אחרי נטיות ליבו. בלונדון נפגש עם מוריס וינצ'בסקי, והסתבך בפרשת ידידות שערורייתית עם רחל שרה'זון, קרובת משפחתו של וינצ'בסקי, ונסע איתה לאמריקה. הוא נפל למשבר קשה באמריקה, לא מצא לו קהל ולא מצא כר לפעילותו הפוליטית. וכנראה גם שהופעל כנגדו חרם אישי בשל פרשת ידידותו. בנובמבר 1880 התאבד בביתה של חברתו בעיר סירקוז שבמדינת ניו יורק.
בשנת 1934 הועברו עצמותיו מקברו הראשון, בסירקוז, וליברמן נטמן בבית העלמין של ה"ארבייטער-רינג" בניו יורק, בסמוך לקבריהם של סוציאליסטים וסופרים יהודים אחרים.
חיבוריו
- תועפות הביקורת והדמיון לתיקון עולם על פי בעלי המלאכה
- אל שלמי בחורי ישראל
- חזות הכל
לקריאה נוספת
- צבי קרול, חיי א"ש ליברמן, תל אביב: אחדות העבודה, תרצ"ב. (חוברת)
- האמת (וינה): העתון הסוציאליסטי הראשון בעברית / בעריכת אהרן שמואל ליברמן; מהדורה חדשה מודפסת לפי צלומי ההוצאה הראשונה עם מבוא, תולדות א.ש. ליברמן ונספחות מאת צבי קרול, תל אביב: ארכיון ומוזיאון של תנועת העבודה, תרצ"ח.
- דב ויינריב, בראשית הסוציאליזם היהודי: א"ש ליברמן – בני דורו וזמנו, ירושלים: ר' מס, 1940.
- הראשון: מאה שנה להולדת אהרן שמואל ליברמן: אגרות ופרקי-זכרונות / ליקט וביאר: צבי קרול, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945 (ספרית פועלים: דורון).
- זאב קורן, "אהרון שמואל ליברמן ובני חוגו", עבודת גמר לתואר "מוסמך", המחלקה להיסטוריה ישראלית, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ז 1976.
- כתבות ומאמרים ב"ופריוד" (1875–1876) / א"ש ליברמן; ההדיר והוסיף מאמר-מבוא, הקדמה והערות: מ' מישקינסקי, תל אביב: אוניברסיטה תל אביב – בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, בשיתוף מכללת בית ברל – היחידה לתולדות תנועת העבודה בעם ישראל, תשל"ז.[1]
- דן עומר, דניאל איש חמודות, תל אביב: פרוזה עיתונספרות, תשמ"א (ספרית פרוזה). (סיפור חייו של אהרון ליברמן)
- פסח בן-עמרם, רעיון העבודה בספרות העברית החדשה, תל אביב: במעלה, תרצ"א. (פרק ד': אהרון שמואל ליברמן)
מאמרים:
- דב ויינריב, 'דרכו הרעיונית של א.ש. ליברמן (לתולדות הדעות הכלכליות והחברתיות אצל היהודים במאה הי"ט)', ציון ד (תרצ"ט), 317–348; נדפס שוב בתוך: משה מישקינסקי (עורך), סוציאליזם יהודי ותנועת הפועלים היהודית במאה ה-19, ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית; מרכז שזר להעמקת התודעה ההיסטורית היהודית, תשל"ו, עמ' 59–90.
- אברהם ביק (שאולי), 'מייסד הסוציאליזם העברי ומקור מחצבתו [אהרון ליברמן]', בשער: במה לבעיות חברה ותרבות 6, די (1971), 520–526.
- משה מישקינסקי, 'א.ש. ליברמן (בירור ביוגרפי)', העבר כב (תשל"ז), 274–275.
- משה מישקינסקי, 'הסוציאליסט היהודי הראשון', הדאר נו (תשל"ז), 296–297.
- יונתן פרנקל, 'אהרן ליברמן', בתוך: אלי שאלתיאל (עורך), יהודים בתנועות מהפכניות: קובץ מאמרים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ג, עמ' 17–44; נדפס קודם לכן כפרק הראשון בספרו של פרנקל: Jonathan Frankel, Prophecy and Politics: Socialism, Nationalism, and the Russian Jews, 1862-1917, Cambridge: Cambridge University Press, 1981, ובתרגום לעברית: נבואה ופוליטיקה: סוציאליזם, לאומיות ויהודי רוסיה 1862–1917 (תרגם מאנגלית: עמוס כרמל), תל אביב: עם עובד, תשמ"ט 1989.
- William Fishman, 'Aron Lieberman: Prophet of Jewish socialism', European Judaism 7 (1972-1973), 27-32.
- William J. Fishman, Jewish radicals: From Czarist stetl to London ghetto, New York, NY: Pantheon Books, 1974.
- William J. Fishman, East End Jewish radicals, 1875-1914, London: Duckworth, in association with the Acton Society Trust, 1975.
קישורים חיצוניים
- גצל קרסל, תולדות חייו, על המשמר, 17 במאי 1945. ניתן להגיע למאמר דרך עיתונות יהודית היסטורית.
- רשימת הפרסומים של אהרן שמואל ליברמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- גוטהרד דויטש, זיגמונד מאנהיימר, אהרן (ארתור פרימן) ליברמן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תצלום קברו של אהרן שמואל ליברמן בבית הקברות "ניו מאונט כרמל" בקווינס, באתר "Find A Grave"
- דיוקנו בין: קבוצת סופרים עברים סוציאליסטים לפני חמשים שנה (ליובל הוסד ה"אמת" – וינא תרל"ז), דבר, 29 באפריל 1927
- אברהם לוינסון, אהרון שמואל ליברמן, באתר של פרויקט בן יהודה, [1]
הערות שוליים
