אה"מ שארק (1912)
 | |
| אה"מ שארק | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | אקסטה |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הושקה | 30 ביולי 1912 |
| תקופת הפעילות | אפריל 1913 – 31 במאי 1916 (כ־3 שנים ו־8 שבועות) |
| אחריתה | הוטבעה בקרב יוטלנד |
| מידות | |
| אורך | 81.5 מטר |
| רוחב | 8.2 מטר |
| שוקע | 3.2 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 29 קשרים |
| צורת הנעה | טורבינות קיטור |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
3 תותחי 4 אינץ' (102 מ"מ) תותח 2 ליטראות "פום-פום" 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
אה"מ שארק הייתה משחתת מסדרת אקסטה של הצי המלכותי שנבנתה בשנת 1912. שארק הוטבעה במהלך קרב יוטלנד בערב 31 במאי 1916.
תכנון ובנייה
במסגרת תוכנית בניית הספינות של הצי המלכותי בשנים 1911–1912, הזמינה האדמירליות הבריטית 20 משחתות מסדרת אקסטה, עם 12 לתכנון האדמירליות הסטנדרטי ועוד 8 בבנייה מיוחדת, עם תכנון מפורט שנותר למספנות. Swan, Hunter & Wigham Richardson קיבלו הזמנה למשחתת אחת, אה"מ שארק, שתיבנה לפי תכנון האדמירליות.
המשחתות מסדרת אקסטה היו גדולות וחזקות יותר מהמשחתות מסדרת אקורן שהוזמנו במסגרת התוכנית של השנה הקודמת. נדרשה מהירות גבוהה יותר כדי להתאים למשחתות מהירות גדולות שנבנו עבור ציים זרים, בעוד שמאידך נדרש רדיוס פעולה גדול יותר. המשחתות שנבנו לפי התכנון הסטנדרטי של אדמירליות היו באורך כולל של 267 רגל 6 אינץ' (81.5 מטרים) ואורך בין הניצבים של 260 רגל 0 אינץ' (79.2 מטרים), עם רוחב של 27 רגל 0 אינץ' (8.2 מטרים) ושוקע של 10 רגל 5 אינץ' (3.2 מטרים). הדחק האוניות היה 892 טונות ארוכות (906 טונות) רגיל ו-1,072 טונות ארוכות (1,089 טונות) במעמס מלא. ארבעה דוודי Yarrow הזינו קיטור להנעה ישירה של טורבינות הקיטור של פארסונס בדירוג של 24,500 כוחות סוס (18,300 קילוואט) והניעו שני צילינדרים. זה העניק לאוניות מהירות של 29 קשרים (54 קמ"ש). באוניות הותקנו שלוש ארובות. טווח השיוט של האוניות היה 1,540 מיילים ימיים (2,850 ק"מ) במהירות 15 קשרים (28 קמ"ש).
חימוש האוניות כלל שלושה תותחי 4 אינץ' (102 מילימטרים) מותקנים על קו מרכז הספינה, עם אחד קדימה ושניים מאחור, עם 120 פגזים שנישאו לכל תותח, יחד עם שני צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מילימטרים). שני טורפדות לטעינה מחדש נישאו על האוניות. באוניות היו צוות של 73 קצינים ומלחים.
שארק הונחה במספנת Swan Hunter's Wallsend ב-27 באוקטובר 1911 והושקה ב-30 ביולי 1912. בשנת 1913 החליטה האדמירליות לסווג מחדש את המשחתות של הצי המלכותי לסדרות אלפביתיות, כאשר סדרת אקסטה הפכה לסדרת K. שמות חדשים הוקצו לספינות מדרגת K, כאשר השם קסטרל נשמר לשארק, אך שמות הספינות לא שונו. שארק הושלמה באפריל 1913.
היסטוריית שירות
לאחר כניסתה לשירות, כמו שאר הסדרה שלה, שארק הצטרפה לשייטת המשחתות הרביעית בפורטסמות'. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, השייטת הרביעית, כולל שארק, הפכה לחלק מהצי הגדול שבסיסו בסקפה פלו באורקני.
פשיטה גרמנית על סקרבורו
הצי הגרמני החליט על אסטרטגיה של הפגזת עיירות בריטיות על חוף הים הצפוני כדי למשוך את הצי המלכותי ולהשמיד אלמנטים ממנו לפרטי פרטים. כחלק מהאסטרטגיה נהגה מבצע בקנה מידה גדול יותר על ידי אדמירל פרנץ פון היפר. סיירות המערכה המהירות ינהלו למעשה את ההפגזה בעוד שצי הים הפתוח כולו היה אמור להתייצב מזרחית לשרטון דוגר כדי לספק חיפוי לחזרתם ולהשמיד כל מרכיב של הצי המלכותי שהגיב לפשיטה. אבל מה שהגרמנים לא ידעו זה שהבריטים קוראים את הצפנים הימיים הגרמניים ומתכננים לתפוס את הכוח הפושט בדרכו חזרה, אף על פי שהם לא היו מודעים לכך שצי הים הפתוח יהיה גם בים. שייטת סיירות המערכה הראשונה של אדמירל ביטי, שצומצמה כעת לארבע אוניות, כמו גם שייטת אוניות המערכה השנייה של תת אדמירל סר ג'ורג' וורנדר עם 6 דרדנוטים, נותקה מהצי הגדול בניסיון ליירט את הגרמנים ליד שרטון דוגר. שארק הייתה אחת משבע משחתות שהפליגו לתמיכה בשייטת סיירות המערכה הבריטיות. בשעה 05:15 ב-16 בדצמבר, הבחינה הספינה המובילה של המשחתות הבריטיות, לינקס, במשחתת גרמנית, V155 (חלק מהמסך של צי הים הפתוח) ויצאה לדרך עם שאר המשחתות במרדף אחר הספינה הגרמנית. בחילופי אש קצרים, V155 פגעה גם בלינקס וגם באמבוסקייד, ואילצה את שתיהן לנתק מגע. זמן קצר לאחר מכן, שארק והארדי נתקלו בסיירת הקלה הגרמנית המבורג. לאחר שהארדי ניזוקה קשות מפגזים מהמבורג, שארק והמשחתות הבריטיות שנותרו חידשו את עמדתן למסך את סיירות המערכה הבריטיות. הם נתקלו בחמש משחתות גרמניות בסביבות השעה 06:03, אותן גירשו, ובסביבות השעה 06:50 נתקלו בסיירת הגרמנית רון, שקיבלה חיפוי של משחתות, ועקבו אחריהן, תוך כדי דיווח על עמדתן בקשר, אך כאשר שארק ניסתה להוביל את הפלגה שלה במתקפת טורפדו נגד הסיירת הגרמנית, הופעתן של שתי סיירות גרמניות נוספות, שטוטגרט והמבורג, ונאלצו להפסיק את ההתקפה כאשר הסיירות הגרמניות פתחו במרדף, לפני איבוד הקשר עם הגרמנים עקב ראות לקויה.
קרב יוטלנד
במהלך קרב יוטלנד, שארק הייתה אחת מארבע משחתות מהשייטת הרביעית שהוקצו לחפות על שייטת סיירות המערכה השלישית. במהלך הקרב, בסביבות השעה 18:00, הובילה שארק התקפת טורפדו לא מוצלחת של ארבע המשחתות על קבוצת הסיור הגרמנית השנייה, כאשר שארק ירתה שני טורפדות. שלושת המשחתות האחרות נמלטו עם נזק קטן, אבל שארק נפגעה מירי, וצינורות הדלק וציוד ההיגוי שלה נהרסו. תותח החזית התפוצץ לחלוטין עם רוב צוות התותח שלו זמן קצר לפני שהקפטן, המפקד לופטוס ג'ונס, דחה הצעת סיוע מהמשחתת אקסטה, מכיוון שזה יעמיד את אקסטה בסכנה גדולה מדי.
זמן קצר לאחר מכן נהרס גם תותח ה-4 אינץ' האחורי והגשר נהרס. ג'ונס ושלושה מלחים המשיכו לתפעל את התותח באמצע הספינה, לחמו עם משחתות גרמניות סמוכות והובילו לטביעת V48. המשחתות הגרמניות סגרו על הספינה והשיבו אש כבדה, במהלכה איבד ג'ונס רגל. מעט לפני השעה 19:00 הוא הורה לנטוש את הספינה וכשלושים מאנשי הצוות עלו לרפסודות. רק שבעה נאספו שש שעות לאחר מכן על ידי ספינה דנית, אך אחד מהם מת זמן קצר לאחר מכן. למרות שיש דיווחים שג'ונס אבד עם הספינה, ניצולים סיפרו לאשתו שהוא הועלה על רפסודה. בסך הכל נהרגו 86 אנשי צוות מתוך צוות של 92.
בשעה 19:00 הוטבעה המשחתת על ידי טורפדו ששיגרה סירת הטורפדו הגרמנית S54 ואשר פגעה בה לצד הארובה האחורית. במרץ 1917, ג'ונס קיבל את עיטור צלב ויקטוריה לאחר מותו. אתר שרידי האונייה מוגדר כמקום מוגן לפי חוק ההגנה על שרידי צבא משנת 1986.
קישורים חיצוניים
37920086אה"מ שארק (1912)