אה"מ מארי אנטואנט
אוניית הוד־מלכותו "מארי אנטואנט" (באנגלית: HMS Marie Antoinette) הייתה סלופ דו-תורני נושא 10-תותחים של הצי הצרפתי ואחר כך של הצי המלכותי הבריטי.[1] היא נבנתה בצרפת ונקראה במקורה "מארי אנטואנט". במהלך המהפכה הצרפתית הוסב שמה ל"קונבנסיון נסיונל" (Convention Nationale). ב-1793 נפלה האונייה לידי שייטת בריטית בפיקודו של קומודור ג'ון פורד. היא הוכנסה לשירות בצי הבריטי בשמה המקורי, ונטלה חלק בפעילות הצי במימי סן דומנג (האיטי). ב-1797 התמרדו חלק ממלחיה, ולאחר שהשתלטו על האונייה השיטו אותה אל נמל גונאיב ומסרו אותה לידי הצרפתים. גורלה אחר כך אינו ידוע.
שירותה בצי הצרפתי
"מארי אנטואנט" הייתה סקונר מסחרי. אורכה 26 מ', רוחבה 7 מ' ותפוסתה 187 טונות. היא נרכשה ב-1793 על ידי תחנת הצי הצרפתי בסַן דוֹמֶנְג (האיטי), דורגה כקורבטה נושאת 20 תותחים והוכנסה לשירות פעיל בשם חדש: "קונבנסיון נסיונל".[2]
נפילת האונייה בשבי ושירותה בצי הבריטי
בספטמבר 1793, לבקשת המלוכנים הצרפתיים, תקפה שייטת בריטית בפיקודו של קומודור ג'ון פורד את סן דומנג ואת זֶ'רֶמִי שבים הקריבי.[3] ב-23 בספטמבר 1793 לכדו הבריטים ארבע ספינות סוחר בנמל ל'אילט, וב-29 בחודש תפסו שבע ספינות נוספות במפרץ פלמנד. במולה-סן-ניקולא, ב-23 בספטמבר, תפסו ספינות המלחמה הבריטיות "אירופה", "גואלן" ו"פליינג פיש" את הסקונר "קונבנסיון נסיונל", אז תחת פיקודו של מר אנקטי (Anquetin), ושבו אותו.[4] הספינה נרשמה ב-12 במאי 1794 וצורפה לשייטת בפיקודו של פורד.[5] שמה של הספינה הוחלף ל"מארי אנטואנט" והיא נמסרה לפיקודו של לפטננט ג'ון פרקינס.[6] זמן קצר אחר כך השתתפה עם שאר אוניות השייטת במצור ובכיבוש על פורט-או-פרנס. ארבעים וחמישה כלי שיט מסחריים שנמצאו באותו זמן בנמל נלקחו שלל.[7]
ב-1796 הייתה "מארי אנטואנט" חלק משייטת קטנה שלכדה את הסקונר "שארלוט" והבריג "סאלי".[8] פרקינס המשיך לפקד עליה עד תחילת 1797, אז הועלה לדרגת מאסטר אנד קומנדר ועבר לפקד על הבריג "דרייק" (14 תותחים).
לא ידוע בבירור מי היה מפקדה של "מארי אנטואנט" ב-27 בפברואר 1797, כאשר עצרה את האונייה "פֵיים" מניו יורק בפיקודו של רב החובל ג'ון אבלין, וגייסה בכפייה שני מלחים מצוותה.[9]
המרד בספינה וגורלה לאחריו
הפיקוד על "מארי אנטואנט" הועבר לידיו של לפטננט ג'ון מק-אינרני (McInerheny). ב-7 ביולי 1797 פרץ מרד באונייה בהנהגתו של המלח הבכיר (quartermaster) ג'קסון ובהשתתפות חלק מן הצוות. המורדים השליכו את לפטננט מק-אינרני וקצין נוסף לים והשתלטו על שאר אנשי הצוות והקצינים שנותרו נאמנים לכתר. אחר כך השיטו את האונייה אל נמל גונאיב בסן דומנג ומסרו אותה לידי הצרפתים. הבריטים הצליחו ללכוד את אחד המורדים, ויליאם ג'ייקובס, ובפברואר 1799 נגזר דינו והוא נתלה מן הסקריה לנוכח כל אנשי הצי.[10]
גורל הספינה וגורל מרבית אנשי צוותה לאחר המרד אינם ידועים.[11] בספטמבר אותה שנה אירע מרד דומה באה"מ "הרמיוני". המורדים רצחו את קפטן האונייה ואחר כך השיטו אותה אל נמל לה גוואירה שבוונצואלה ומסרו אותה לידי הספרדים, אויבי בריטניה באותו זמן.
מקורות
- Clowes, W. Laird, et al. (1897-1903) The royal navy: a history from the earliest times to the present. Boston: Little, Brown and Co.; London: S. Low, Marston and Co..
- Colledge, J. J.; Warlow, Ben (2006) [1969]. Ships of the Royal Navy: The Complete Record of all Fighting Ships of the Royal Navy (Rev. ed.). London: Chatham Publishing.
- Hepper, David J. (1994) British Warship Losses in the Age of Sail, 1650-1859. Rotherfield: Jean Boudriot
- Guttridge, Leonard F. (2006) Mutiny: A History of Naval Insurrection. Naval Institute Press.
- Lowrie, William ed., (1832) American State Papers: Documents, Legislative and Executive, of the Congress of the United States. From the 1st session of the 1st to the 3rd session of the 13th congress, inclusive: commencing March 3, 1789, and ending March 3, 1815. Gales and Seaton.
- Roche, Jean-Michel (2005). Dictionnaire des bâtiments de la flotte de guerre française de Colbert à nos jours 1. Group Retozel-Maury Millau.
- Winfield, Rif (2008). British Warships in the Age of Sail 1793–1817: Design, Construction, Careers and Fates. Seaforth .
הערות שוליים
- ^ Colledge (2006), p. 217.
- ^ Roche, vol.1, p.127.
- ^ Clowes (1897-1903), Volume 4, p. 214.
- ^ The London Gazette: no. 13901. p. 570. 14 June 1796.
- ^ Winfield (2008), p.356.
- ^ The London Gazette: no. 13600. p. 1096. 10 December 1793.
- ^ The London Gazette: no. 13684. pp. 723–725. 17 July 1794.
- ^ The London Gazette: no. 15717. p. 841. 7 July 1804.
- ^ Lowrie (1832), Vol. 2, p.127.
- ^ Hepper (1994), p. 84; Guttridge (2006), p.77.
- ^ Clowes (1897-1903, Volume 4, p. 548.
