מידת התפוסה הבריטית הישנה

מידת התפוסה הבריטית הישנה (באנגלית: Builder's Old Measurement ובקיצור BOM או bm) היא נוסחה לחישוב התפוסה או קיבולת המטען של אוניות שהייתה נהוגה באנגליה מ-1650 לערך עד 1835. השיטה, שקיבלה תוקף בחוק של הפרלמנט רק ב-1773, התבססה על אורכה ועל רוחבה המרביים של האונייה, ושימשה הן לקביעת גודלה של האונייה הן לחישוב אגרות הנמל והמכסים שהושתו על בעליה. התפוסה (tonnage או burthen) היא מידת נפח ולא מידת משקל, ויחידותיה הן טונות תפוסה ולא טונות משקל. שיטת המדידה הבריטית הישנה בטלה ב-1835 עם הנהגתה של נוסחה חדשה; זו הוחלפה ב-1854 בשיטת מורסום המדויקת יותר שהגה אדמירל ג'ורג' מורסום (George Moorsom), ובה טון תפוסה שווה ל-100 רגל מעוקב. גודלן של אוניות המלחמה באותה תקופה נקבע גם הוא על פי תפוסתן ולא על פי הַהֶדְחֵק (משקל) כפי שמקובל היום.

הנוסחה בצורתה מ-1773:

${Tonnage}={\frac {({Length}-({{Beam}\times {\frac {3}{5}}}))\times {Beam}\times {\frac {Beam}{2}}}{94}}$

כאשר

Length - אורך האונייה ברגל (feet) מקנה החרטום (stem) עד קנה הירכתיים (sternpost) בגובה הסיפון

Beam - הרוחב המרבי של האונייה ברגל

Tonnage - תפוסה בטונות (tons)

לקריאה נוספת

• s.v. "Tonnage" in: Kemp, Peter (editor). The Oxford Companion to Ships & The Sea. Oxford, Oxford University Press, 1976.
• s.v. "Tonnage Measurement and Port Dues" in: Hattendorf, John B. (editor). The Oxford Encyclopedia of Maritime History. New York, Oxford University Press, 2007.
• MacGregor, David R.. Fast Sailing Ships: Their Design and Construction, 1775-1875. London, Conway Maritime Press, 1988.

ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0