אדמונית החורש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאדמונית החורש
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: בקעצוראים
משפחה: אדמוניתיים
סוג: אדמונית
מין: אדמונית החורׁש
שם מדעי
Paeonia mascula
ליניאוס ומילר
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

אַדְמוֹנִית הַחוֹרֶש (שם מדעי: Paeonia mascula) היא צמח רב שנתי ממשפחת האדמוניתיים. צמח זה נפוץ בעולם באופן טבעי בין מרוקו לאיראן. הצמח משמש כצמח נוי בארצות המזרח הרחוק (יפן, סין), באירופה ובצפון אמריקה.

תיאור הצמח

הצמח הוא בעל פקעות שורש מעובות ומעוקלות המעמיקות בקרקע עד 100 ס"מ. הפרח הוא אדום כיין, ומכאן שמו בעברית, בעל מבנה של ספל פתוח, וגדול יחסית, המגיע לעיתים עד עשרה ס"מ. במרכז הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים. הפריחה היא בתחילת האביב, מאמצע מרץ ועד תחילת מאי.

אדמונית החורש בישראל

אדמונית החורש היא צמח נדיר מאד בישראל, המהווה את הגבול הדרומי של תפוצתו העולמית. היא גדלה בישראל רק בשמורת הר מירון שבגליל העליון. זהו המין היחיד ממשפחת האדמוניתיים הגדל בישראל, והוא צמח מוגן[1].

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו

בעיני היוונים נחשבה אדמונית החורש לצמח המרפא הראשון, ושימשה תרופה לסיוטי לילה, למחלות עצבים, למחלת הנפילה, לכאבי ראש ולהפרעות בכבד. דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה לספירה, ציין כי הצמח שימש לטיפול בנשים לאחר לידה, להרגעת כאבי בטן ולעצירת שלשול. בימי הביניים שימש לטיפול במחלת הנפילה, בשיגעון ובפחדים. ברפואה העממית בימינו משמש הצמח לריפוי מחלות עצבים, בעיות בקיבה ולטיפול בסיוטי לילה[2].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדמונית החורש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  2. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 60
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.