אדמונד פירסט

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אדמונד פירסט (בגרמנית: Edmund Fürst‏; 6 בינואר 1874–1955) היה צייר ומאייר גרמני-ישראלי.

ביוגרפיה

אדמונד פירסט נולד בברלין בשנת 1874. אביו גוסטב גרסון פירסט למד ציור בפריז ואז חזר לברלין, שם נודע כאמן. אביו (סבו של אדמונד) לא העריך את האמנות והוא ישב על בנו שבעה לאחר שעזב לפריז. משפחתו של פירסט הגיעה במקור מהונגריה, משם עברה לפרנקפורט על האודר. מאוחר יותר אדמונד למד באוניברסיטה בברלין, ואז במשך 4 שנים באקדמיה לאמנות בברלין.

כסטודנט באקדמיה, הוא הפנה את תשומת הלב אליו בתערוכה ב -1904 בזצסיון הברלנאי עם ציור השמן "דרקונסלייר". בשנת 1906 הציג ציורי אגדות בתערוכת האמנות הגדולה בברלין, כולל ארבעה איורים של המלך דרוסלבארט. בשנת 1907 השתתף בתערוכה בארמון הזכוכית של מינכן עם שני ציורים בצבעי מים. כחבר באיגוד האמנים הגרמני^[1], השתתף בתערוכות הגרפיות בלייפציג בשנת 1907 ובהמבורג בשנת 1913.

ב־25 בפברואר 1903 התחתן עם יוהנה קתרינה לוד^[2], בתו של סוחר תבואה.

כמאייר, פירסט התבדל באמצעות עבודות גרפיות - בנוסף לרישומים, תחריטים וליטוגרפיות, הוא עיצב באופן קבוע עבודות לעיתון "ברלינר אילוסטרייטע צייטונג", בהוצאת הספרים הידועה של ברלין "אולשטיין". שם העסיקו אותו כמאייר ספרים. הוא אייר סדרה ארוכה של ספרים, שחלקם תורגמו גם לעברית. הוא השתתף בתערוכות של הברלינר קונסטלרבונד וכן בזצסיון הברלינאי.

בתערוכות שהוזכרו דיוקנאותיו, ציורי הנוף בצבעי מים ושמן ותחריטים רבים שלו משכו את תשומת ליבם של מבקרי האמנות. מבין האחרונים, נושאים מהברית הישנה והחדשה העסיקו את האמן פחות מבחינה דתית מאשר מבחינה רוחנית.

במהלך לימודיו באקדמיה בברלין התיידד עם ליונל פיינינגר, שלימים התחתן עם אחותו של פירסט, קלרה. הוא היה גם ביחסים ידידותיים עם הצייר מקס פביאן.

בשנת 1916 זומן לשירות בצבא גרמניה, שם שירת כמפעיל טלפון בחיל האוויר. תפקידו היה להקים ולתחזק את רשת הטלפון בחזית. בתיק התרמיל שלו הוא נשא את שני חלקי "פאוסט" של גתה. מאוחר יותר הוא הועבר ליחידת תעמולה כצייר מוכשר, כראש מחלקת צילום. באמצע שנת 1916 (ייתכן גם בשנת 1918?) הוא שוחרר משירות צבאי לבקשת הוצאת אולשטיין, משום שהיו זקוקים לעובד שיאייר את אירועי המלחמה.

עם הכרזת רפובליקת ויימאר הוא נשלח על ידי ההוצאה כשרטט וכתב לאספה הלאומית בוויימאר. באותן שנים הוא נסע ברחבי אירופה מהים התיכון לים הצפוני, ובכל מקום צייר בצבעי שמן וצבעי מים, שלא רק מעידים על זיקתו האימפרסיוניסטית, אלא גם על רמתו האמנותית הגבוהה, שהוערכה בחיוב בעיתונות ברלין.

נראה כי זוועות המלחמה, האירועים הטרגיים סביב ההתקוממויות שבאו בעקבותיה וערעור יסודות החיים בגרמניה בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה פגעו בו עד כדי כך שהוא החליט לעזוב את ברלין עם משפחתו. לשם כך הוא קנה אחוזה עם כרמים וחקלאות ליד וירצבורג וניסה את כוחו בחקלאות, בין היתר בקציר. העבודה עם המגל השפיעה על ידו הימנית, עד שהרופא אסר עליו לעשות זאת מכאן ואילך (1922 ). מכיוון שלא היה לו ניסיון בכך ולא ידע לנהל משק, הוא כבר לא יכול היה לשמור עליו. הוא היה צריך למכור ולעבור חזרה לברלין עם המשפחה.

עם זאת, המצב שם השתנה באופן קיצוני בינתיים. האינפלציה המשתוללת גרמה לקריסת הכלכלה. על מנת שיוכל לפרנס את משפחתו הוא לקח עבודה חלקית ב"אולשטיין ורלאג" כראש סדנת הריטוש. כך הובטחה פרנסתו וכעת יכול היה להקדיש את מרבית שעות היום ליצירתו האמנותית. הוא מילא תפקיד זה עד שהיטלר עלה לשלטון.

זמן קצר לאחר מכן גורש כיהודי וסולק מההוצאה לאור. באביב 1934 היגר עם אשתו לארץ ישראל (לאחר שבנותיהם כבר עשו זאת שנה קודם).

בסתיו אותה שנה פתח תערוכת יחיד בבית המסחר "משכית" בירושלים, שהציגה נופים של העיר וסביבתה בצבע וכציורי עפרון, את נופיה הרחבים של אותם הימים, אך גם דיוקן של קורט בלומנפלד, נשיא העמותה הציונית של יהודי גרמניה. בהמשך הוצגו עבודותיו בערים אחרות בישראל, והוא השתתף גם בתערוכה מקיפה של אמנים ישראלים. הוא נהג לטייל הרבה בארץ, והוא עשה תמונות בכל מקום, בעיקר צבעי מים ורישומים: נופים של טבריה, צפת, ירושלים, פנים בית הכנסת בירושלים, שוקי העיר, גמלים על נהר הירקון, מתרחצים ליד הים ואחרים.

בשנות הארבעים עשה ציור קיר במלון "עדן" בירושלים.

אף שקיבל השכלה אקדמית, פירסט היה אימפרסיוניסט גלוי, כפי שרוב תמונותיו מעידות על מצב רוח הרגוע ובחירת הטונים. אולם פה ושם, ציוריו מראים צד אקספרסיבי ביותר. מיטב יצירותיו כוללות פורטרטים בצבעי פסטל, נופים במדיה מעורבת ובעיקר יצירות חופשיות בנושאים מוזיקליים המתעדים את אהבתו למוזיקה. בקומפוזיציות אלה לא רק כוחו האמנותי בא לידי ביטוי, אלא גם תרבותו האישית, שהעניקה לתמונות אלה את הרמה הבולטת של העיצוב האמנותי.