אדוארד קודרינגטון
 | |
| לידה |
27 באפריל 1770 דודינגטון, אנגליה |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1851 (בגיל 81) לונדון, אנגליה |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1783–1842 (כ־59 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל הצי |
| תפקידים בשירות | |
|
קפטן של אוניות הוד מלכותו:באבט, דרויד, אוריון מפקד צי הים התיכון פיקוד פורטסמות' | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמות הנפוליאוניות :קרב הראשון ביוני המהולל :קרב טרפלגר מלחמת העצמאות היוונית :קרב נאווארינו | |
| עיטורים | |
 אביר מפקד של מסדר האמבט | |
| תפקידים אזרחיים | |
| נציג דוונפורט בפרלמנט | |
אדמירל סר אדוארד קודרינגטון (באנגלית: Edward Codrington) (27 באפריל 1770 – 28 באפריל 1851) היה קצין הצי המלכותי הבריטי, שהשתתף במלחמות הנפוליאוניות ובמלחמת 1812, אך זכור במיוחד בשל ניצחונו בקרב נאווארינו במלחמת העצמאות היוונית.
ראשית דרכו בצי
קודרינגטון, הצעיר בשלושת בניה של משפחת אצולה ובעלת אדמות, חונך על ידי דודו. הוא למד זמן קצר בבית הספר הֶרוֹ, והתגייס לצי המלכותי ביולי 1783. את שירותו החל בחוף המזרחי של ארצות הברית, בים התיכון ובמימי הבית, וב-28 במאי 1793 הועלה לדרגת לפטננט. קודרינגטון נבחר על ידי לורד האו להיות קצין האיתות של "קווין שארלוט", (100 תותחים), אוניית הדגל של צי התעלה בתחילת מלחמות המהפכה הצרפתית. הוא מילא תפקיד זה במהלך פעולותיו המבצעיות של הצי, ששיאן היה קרב האחד ביוני המהולל.
כהוקרה על פועלו בקרב הועלה קודרינגטון ב-7 באוקטובר 1794 לדרגת קומנדר, וב-6 באפריל 1795 קיבל דרגת פוסט-קפטן ואת הפיקוד על הסלופ "בָּבֶּט"" (22 תותחים), ממנה השקיף על קרב גרואה.[1] הפיקוד הבא שלו היה על הפריגטה "דרואיד", עליה פיקד בתעלה ובחופי פורטוגל עד הוצאתה משירות ב-1797. לאחר מכן עשה קודרינגטון שנים אחדות בחוף במחצית השכר. בדצמבר 1802 נישא לג'יין הוֹל, אנגליה מקינגסטון שבג'מייקה, ונותר בחוף עד קריסתו של שלום אמיין ב-1803.
שירותו במלחמות הנפוליאוניות ובמלחמת 1812
משנתחדשו פעולות האיבה עם צרפת, שב קודרינגטון לים וזמן מה הוסיף לשרת בפריגטות. באביב 1805 נמסר לו הפיקוד על אוניית הקו "אוריון", והוא צורף לצי של אדמירל נלסון המטיל הסגר על הצי המאוחד של ספרד וצרפת במפרץ קדיס. קודרינגטון השתתף בקרב טרפלגר (21 באוקטובר 1805); אונייתו הוצבה במאסף הפלגה הצפונית, ועל כן חלפו שעתיים עד שיצרה מגע והחלה בלחימה. מרגע זה התעלם קודרינגטון מכל יתר האוניות והתמקד רק בתקיפת האונייה הצרפתית "סוויפטשור", שעמדה עד לזמן זה ללא פגע, ותוך שהוא יורה מתותחיו אילץ אותה להיכנע. אחר כך תקף את אוניית הדגל הספרדית "פרינציפה דה אסטוריאס", ומשנכשלו נסיונותיו להכניעה, הסתער על האונייה הצרפתית ""אַנטרֶפִּיד"". "אוריון", יחד עם אוניות אחרות, פגעה בתרניה של "אנטרפיד" ואחר כך שטה סביבה כשהיא יורה בלא הפסק עד הכנעתה.
בשנים הבאות נלחם קודרינגטון בים התיכון לצדם של הספרדים ונגד הצרפתים, ופיקד על שייטת שפגעה בספנות המסחרית של צרפת וערכה פשיטות רבות על חופיה. ב-1809 סייע לחיל המשלוח הבריטי הכושל לאי ווֹלכֶרֶן שבהולנד. במהלך מלחמת 1812 שירת בחופי צפון אמריקה כקפטן של הצי תחת פיקודו של אדמירל סר אלכסנדר קוקריין, ופעל נגד וושינגטון, בולטימור וניו אורלינס. ב-4 ביוני 1814 הועלה לדרגת סגן אדמירל של השייטת הכחולה, ושנה אחר כך, כאות הוקרה על שירותו, נעשה אביר מפקד של מסדר האמבט. ב-12 באוגוסט 1819 הועלה לדרגת סגן אדמירל של השייטת האדומה, וב-10 ביולי 1821 לדרגת אדמירל משנה.
מלחמת העצמאות היוונית וקרב נאווארינו
בדצמבר 1826 שוב מונה קודרינגטון לפיקוד בים התיכון, אליו הפליג מאנגליה ב-1 בפברואר 1827. מלחמת העצמאות היוונית נמשכה זה שש שנים ללא הכרעה, ומשימתו של קודרינגטון הייתה לאכוף הפסקת אש על הצדדים הנצים; כמו כן הוטל עליו למנוע את מעברן של תגבורות ואספקה מאסיה הקטנה ומצרים אל הכוחות העות'מאניים ביוון עד שיושג הסדר סופי ברוח הסכם לונדון. לצורך ביצוע המשימה חברו אליו שתי שייטות נוספות, אחת מצרפת והשנייה מרוסיה. תפקידו היה דיפלומטי מעיקרו, ובהוראות שקיבל נכתב כי מותר לו להשתמש בכוח רק כמוצא אחרון. ברם, קודרינגטון לא היה ידוע בכשרונו הדיפלומטי, וב-20 באוקטובר 1827 השמיד צי הברית שבפיקודו את הצי הטורקי-המצרי בקרב נאווארינו.
לאחר הקרב יצא קודרינגטון אל מלטה לתיקון אוניותיו הנזוקות. הוא נשאר שם עד מאי 1828, אז הצטרף אל עמיתיו האדמירלים הרוסי והצרפתי במימי הפלופונסוס. השלושה עשו מאמצים לאכוף על איברהים פאשה את פינוי חצי האי בדרכי שלום, אך הפאשה הערים עליהם קשיים דיפלומטיים. ב-25 ביולי החליטו שלושת האדמירלים כי על קודרינגטון לצאת אל אלכסנדריה ולבקש מאת מוחמד עלי להורות לבנו איברהים לשוב עם צבאו למצרים. ב-22 ביוני קיבל קודרינגטון איגרת מאת האדמירליות על סיום תפקידו, אך מאחר שמחליפו עדיין לא הגיע, בוצעה ההחלפה רק ב-25 ביוני. נוכחותו באלכסנדריה השפיעה על קבלת ההסכם מן ה-6 באוגוסט 1828, המסדיר את פינוי הפלופונסוס מחילות טורקיה ומצרים. כאות הוקרה על שירותו הוענק לו אות "הצלב הגדול" של מסדר האמבט, אך אין כל ספק כי ממשלת בריטניה חשה אי-נוחות מדיפלומטיית ספינות התותחים המגושמת שלו.
שנותיו המאוחרות
עם שובו לאנגליה עסק קודרינגטון זמן מה בהגנה על החלטתו להשמיד את הצי העות'מאני, ואחר כך נפש בחו"ל. הוא פיקד על שייטת אימונים בתעלה ב-1831 והועלה לדרגת אדמירל מלא ב-10 בינואר 1837. ב-1832 נבחר לפרלמנט מטעם מחוז הבחירה דבונפורט, וייצג אותו עד פרישתו ב-1839. מנובמבר 1839 עד דצמבר 1842 הוא היה המפקד הראשי של פורטסמות'. קודרינגטון מת בלונדון ב-28 באפריל 1851. הוא הותיר אחריו שני בנים, אשר הגיעו למשרות רמות בצבא ובצי הבריטיים. סר ויליאם ג'ון קודרינגטון (1804-1884) היה קצין-צבא שהשתתף במלחמת קרים. סר ג'ון הנרי קודרינגטון (1808-1877) היה קצין-צי, שהתקדם עד תפקיד אדמירל של הצי.
קודרינגטון נקבר בכנסיית "סיינט פיטר" באיטון סקוור, אך בשל עבודות תחזוקה לקויות שנעשו ב-1853 ושרפה גדולה שפרצה ב-1987 לא נותר כל שריד למצבתו או לקברו. טבלות שיש המנציחות את זכרו נמצאות בקתדרלת סיינט פיטר ובבית המשפחה בדודינגטון. מחקר שנעשה באוקטובר 2005 בכנסיית סיינט פיטר גילה, כי ב-1954 הועברו שרידי גופתו ונטמנו בבית הקברות ברוקווד אשר שבסארי (Surrey), בחלקה מספר 70. שמו חקוק גם על אובליסק גדול בפילוס שביוון, המנציח את זכר הקצינים שנפלו בקרב נאווארינו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אה"מ "בבט" הייתה אונייה מדרגה נמוכה, ששימשה לסיור והעברה מהירה של ידיעות ואשר מספר תותחיה ומשקלם לא איפשר לה להשתתף בקרב ימי סדור.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Codrington, Sir Edward מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל
25528174אדוארד קודרינגטון