אדוארד סנודן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 |
אדוארד ג'וזף סנודן (באנגלית: Edward Joseph Snowden; נולד ב-21 ביוני 1983) הוא עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית שהתפרסם בעקבות הדלפת מידע סודי על תוכניות המעקב של הסוכנות.
בתחילת דרכו הועסק כמומחה טכני במחשבים וסייבר ב-CIA, בתקופה בה הדליף פרטים על תוכנית ריגול מסווגת של NSA לעיתונות[1][2] הועסק כקבלן בסוכנות. ביוני 2013 העביר סנודן ל"הגרדיאן" ול"וושינגטון פוסט" חומר מסווג על תוכניות סודיות ביותר של הסוכנות לביטחון לאומי, כולל תוכנית המעקב PRISM[3][4] ו-Muscular.
ב-21 ביוני 2013 הגישה מחלקת המשפטים של ארצות הברית 2 אישומים פליליים נגד סנודן באשמת עבירה על חוק הריגול (אנ') ועל גנבת מידע ממשלתי. יומיים לאחר מכן טס סנודן למוסקבה, רוסיה, כדי לבקש מקלט מדיני, שאותו קיבל מאוחר יותר באותה שנה באופן זמני. נכון ל-2017 סנודן עדיין גר במקום לא ידוע ברוסיה ומחפש מקלט מדיני נוסף.
ביוגרפיה
סנודן נולד בעיירה אליזבת' סיטי שבמדינת צפון קרוליינה אשר בארצות הברית. בשנת 2004 התגייס לצבא ארצות הברית מתוך כוונה להצטרף לכוחות המיוחדים. לדבריו: "רציתי להילחם במלחמת עיראק כי הרגשתי שיש לי מחויבות בתור אדם לשחרר את האנשים מהדיכוי"[5]. בספטמבר באותה שנה שוחרר מהצבא בגלל תאונת אימונים בה נשברו שתי רגליו. לאחר מכן עבר לעבוד כשומר מטעם הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) במתקן סודי באוניברסיטת מרילנד, ומשם עבר לעבוד ב-CIA באבטחת מחשבים אישיים ברשת.
בשנת 2007 הציב אותו ה-CIA בעיר ז'נבה שבשווייץ, במסווה של דיפלומט, שם היה אחראי על אבטחת רשת המחשבים[6].
בשנת 2009 פסק להיות עובד של סוכנות הביון המרכזית והחל לעבוד כסוכן עצמאי בסוכנות לביטחון לאומי, בבסיס צבאי של ארצות הברית ביפן.
לפני שעזב את ארצות הברית במאי 2013 עבד בהוואי כמנהל מערכת בסוכנות לביטחון לאומי.
דעותיו
ה"גארדיאן" מתאר אותו כמי שתחום הזכות לפרטיות יקר ללבו; על המחשב הנייד שלו יש מדבקות שתומכות בארגונים שעוסקים בחופש באינטרנט, כולל קרן החזית האלקטרונית ו-Tor. לפני פרסומו הייתה לסנודן "טביעת רגל דיגיטלית" קטנה בלבד, ו-24 שעות לאחר מכן עדיין לא התגלו חשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו ולא תמונות של משפחתו.
סנודן ביטא את תפיסת עולמו בנוגע לזכות לפרטיות ולחשיבותה, באומרו -
הטענה כי לא אכפת לך מהזכות לפרטיות, כי אין לך מה להסתיר, איננה שונה מאשר לומר כי לא אכפת לך מחופש הביטוי כי אין לך מה להגיד.
לפני שההדלפות זכו לפרסום נסע סנודן להונג קונג והביע תקווה לקבל מקלט מדיני בסופו של דבר באיסלנד[7][8]. משרד המשפטים האמריקאי סיווג את מעורבותו של סנודן בתוכנית המעקב PRISM כ"עניין פלילי", והודיע כי עליו לעמוד לדין בגין ריגול.
תגובות למעשיו
סנודן אמר לאחר העתקת המידע המסווג והדלפתו לעיתונות ביוני 2013 כי התכוון לחשוף את המעקב המוגזם, לדעתו, של הממשל האמריקאי אחרי אזרחים:
אני לא רוצה לחיות בחברה שעושה מעשים כאלה... אני לא רוצה לחיות בעולם שבו כל מה שאני אומר, כל מה שאני עושה, כל מי שאני מדבר איתו, כל ביטוי של יצירתיות, אהבה או חברות מוקלט.
— הקרן למען אדוארד סנודן https://edwardsnowden.com
ב-13 ביוני 2013 אמר סנודן בריאיון לעיתון כי "אשאר בהונג קונג עד שאתבקש לעזוב. היו לי הרבה הזדמנויות להימלט מהעיר, אבל העדפתי להישאר ולהילחם בממשלת ארצות הברית בבתי המשפט, כי יש לי אמונה בשלטון החוק בהונג קונג, אנשים חושבים שעשיתי טעות כאשר בחרתי בהונג קונג. אבל הם לא מבינים את כוונותיי, אני לא מתחבא מהצדק, אני כאן כדי לחשוף התנהגות פושעת".
סנודן טען עוד בראיון כי ה-NSA פרצה למחשבים בהונג קונג ובסין מאז 2009, ובין מטרותיה נמצאים אוניברסיטאות סיניות, עובדי מדינה, סטודנטים ועסקים מקומיים בהונג קונג. הוא העריך כי סוכנות הביון האמריקאית ביצעה כ-61 אלף פריצות למערכות ברחבי העולם: “אנחנו פורצים לתשתיות של רשתות תקשורת, שמספקות לנו גישה למאות אלפי מחשבים. עד השבוע שעבר, הממשלה האמריקאית פעלה במחשכים ללא כבוד להסכמת הנשלטים, אבל לא עוד. כל חברה דורשת אחריות ופיקוח".
בתוך כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס שהרשויות בארצות הברית טרם זיהו את היקף החדירה של סנודן למאגרי הנתונים של גופי המודיעין, וכן לא זיהו את כל החומר שהוא יכול היה לאסוף בטרם ברח להונג קונג. כמה מקורות אמרו שבתור מנהל מערכות, לא הייתה לסנודן אפשרות לרגל אחרי אנשים. זאת, בניגוד לדברים שאמר בריאיון ל"גארדיאן": “משולחן העבודה שלי יש לי סמכות לצותת לכל אחד, החל ממך או מרואה החשבון שלך, עבור לשופט פדרלי ואפילו עד לנשיא". ביוני 2013 הוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום על עבירות ריגול, גנבת רכוש ממשלתי ומסירת מידע ללא הרשאה[9].
באותו חודש ברח סנודן לרוסיה בטיסה ישירה מהונג קונג[10]. נשיא רוסיה פוטין הודיע שלא יסגיר אותו ולא ייכנע לאיומים מצד וושינגטון[11].
ב-2 ביולי 2013 שלח סנודן מכתב לאקוודור שבו הוא מודה למדינה שסייעה לו להגיע לרוסיה ועל בחינת בקשת המקלט שהגיש. סנודן כותב שם שהממשל האמריקני לוחץ עליו ורודף אותו.
סנודן גם השתמש באיומים כשאמר: "הממשל האמריקני פתח במרדף שפוגע במשפחתי ובזכותי לנוע בעולם. אני עדיין חופשי לפרסם מידע שישרת את כלל הציבור".
ב-3 ביולי 2013 אולץ מטוס שהמריא ממוסקבה לאקוודור, שעל סיפונו היה באותה עת נשיא בוליביה אבו מוראלס, לשהות בשטח האווירי של פורטוגל וצרפת, וזאת בחשד שסנודן נמצא בתוכו.
ב-6 ביולי 2013, בנאום שנשא לכבוד יום העצמאות של המדינה, הסכים נשיא ונצואלה להעניק מקלט מדיני לסנודן. הנשיא אמר: "בשם הכבוד של אמריקה, החלטתי להציע מטעמים הומניטריים מקלט מדיני לאדוארד סנודן".
ב-12 ביולי 2013 דווח כי סנודן מבקש לקבל מקלט מדיני ברוסיה, זאת אחרי שנפגש עם נציגי ארגוני זכויות אדם בנמל התעופה שרמטייבו שבמוסקבה. סנודן גם האשים את הממשל האמריקני בכך שהוא מונע ממנו לקבל מקלט מדיני.
ב-24 ביולי 2013 דיווחה סוכנות הידיעות הרוסית כי לסנודן הונפקו מסמכים המאפשרים לו לעזוב את נמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו שבמוסקבה, והוא יוכל להיכנס למדינה.
ב-1 באוגוסט 2013 דווח כי סנודן קיבל מקלט מדיני ברוסיה ויצא משדה התעופה. יציאתו של סנודן משדה התעופה התאפשרה לאחר שקיבל אישור מיוחד מהרשויות הרוסיות. קודם לכן הוא שהה ללא מסמכי נסיעה משום שארצות הברית ביטלה את דרכונו. פרקליטו של סנודן מסר כי הוא קיבל מקלט זמני במדינה למשך שנה.
שנה לאחר מכן, לאחר שפג תוקפו של מקלטו הזמני, קיבל סנודן היתר שהייה לשלוש שנים המאפשר לו לנסוע בחופשיות בתוך רוסיה ולנסוע לחו"ל למשך עד שלושה חודשים. לא ניתן לו מקלט מדיני קבוע[12]. בינואר 2017, דובר משרד החוץ הרוסי כתב בפייסבוק כי מקלטו של סנודן, שאמור היה להסתיים בשנת 2017, הוארך ב"עוד כמה שנים"[13][14]. עורך דינו של סנודן, אנטולי קוצ'רנה, אמר כי ההארכה תקפה עד 2020[15].
מידע אודות ישראל
מסמך שהתפרסם מתוך המאגר שסנודן הבריח, מפרט את אופי וטיב הקשרים בין ישראל לארצות הברית [16]. המסמך, המוגדר סודי ביותר, מתאר את היחסים הקרובים בין שירותי הביטחון של ישראל וארצות הברית בתחומי הגישה, היירוט, הניתוח והדיווח. מדינות המטרה המשותפות הן בצפון אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, דרום אסיה והרפובליקות של ברית המועצות לשעבר. שיתוף הפעולה כולל מידע צבאי ואזרחי, תקשורת דיפלומטית, מידע על נשק להשמדה המונית ועוד. בכך זוכה ישראל לרכישות, וארצות הברית מקבלת גישה לניתוחי מידע מוצפן ולנתונים באיכות גבוהה.
מידע שהגיע בדרך זו, כך במסמך הסודי, נוגע לנשק גרעיני באיראן ולמאמצי פיתוח הנשק הגרעיני בסוריה, לחזבאללה בלבנון, לטרור ולג'יהאד העולמי. שיתוף הפעולה התהדק גם לאור מלחמת האזרחים בסוריה ואי-השקט ברבות ממדינות המזרח התיכון, ונוגע גם לארגוני טרור בחצי האי סיני. כן מתקיים דיון מתמשך בין המדינות בנושאי טרור קיברנטי.
בראיון שנערך עם סנודן באוגוסט 2014 מוזכרים פרטי מידע נוספים בהקשר הישראלי[17].
סנודן מספר כי הוא הזדעזע לגלות שרשויות הביון בישראל קיבלו באופן סדיר מידע על אזרחים בארצות הברית, שכלל תכתובות מייל ושיחות טלפון של מיליוני ערבים ופלסטינים אמריקאים אשר יכלו, לדעתו, לסכן את קרוביהם המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון.
ישראל מוזכרת בראיון זה גם בהקשר של אירוע ההתנתקות של סוריה מהאינטרנט ב-2012, אירוע שנגרם כתוצאה מתאונה במהלך ניסיון של NSA להתחבר לשרת המרכזי שקישר את סוריה לאינטרנט. העובדים המבוהלים בסוכנות לביטחון לאומי חששו שאשמתם תתגלה ועלתה הצעה שבמקרה כזה תוטל האשמה על ישראל.
בנובמבר 2018 התראיין סנודן לראשונה לעיתונאי ישראלי. בריאיון לדרור גלוברמן ממקום מחבואו במוסקבה התייחס סנודן ישירות לתפקידם של מדינת ישראל ושל ההיי-טק הישראלי בהפרת זכויות אדם במדינות רבות בעולם, ותקף חברות ביון ישראליות כמו NSO על פועלן.
השפעת מעשיו על הקולנוע העולמי
פרשת סנודן זכתה לאזכורים רבים במגוון סדרות טלוויזיה. לדוגמה: בעונה התשיעית של סדרת המתח הפופולרית 24, וביתר שאת במהלך הסדרה מבוקש לחקירה מאת ג'ונתן נולאן. שם גילמו דמות המשחקת את מעשיו, ואת השפעת ההדלפות על מדיניות הריגול של ה-NSA.
באמצע 2014 יצא לאור הסרט הדוקומנטרי "האזרח מס' 4" (CitizenFour), תיעוד בזמן-אמת של תחילת פרשיית סנודן. הסרט זכה בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר לשנת 2014. במאית הסרט היא לורה פויטרס ומשתתף בו העיתונאי גלן גרינוולד.
בינואר 2013 קיבלה לורה פויטרס הודעת דואר אלקטרוני מוצפנת מאדם שמכנה את עצמו אזרחארבע. בהודעה מוצע לה מידע אודות האזנות סתר שמבצעות ה-NSA וסוכנויות נוספות. ביוני של אותה שנה נסעה פויטרס להונג קונג ובמשך 8 ימים תיעדה את פגישותיה עם מי שהזדהה כמקור ההדלפות, סנודן. חבר לפגישות אלה העיתונאי גלן גרינוולד, ששימש כתב של הגרדיאן.
הסרט מתעד את המפגשים בחדר במלון, ימים שבמהלכם הופך סנודן מדמות אלמונית לאדם ידוע בכל העולם, פליט המבקש מקלט מטעם נציבות האו"ם לפליטים. במהלך הסרט נפרשות רשתות ציטוט בבריטניה, גרמניה, ברזיל ומדינות נוספות.
הסרט מסתיים במפגש נוסף בו פויטרס מתעדת את סנודן וגרינוולד, הפעם ברוסיה, מקום המקלט של סנודן. גרינוולד מספר על תוכניות ביון כלשהן, ותוך כדי דיבור הוא רושם בכתב יד פרטים על דפי נייר ולאחר מכן קורע את הדפים לפיסות זעירות ואוסף אותן מהשולחן.
בספטמבר 2016 עלה למסכים סרט ביוגרפי עלילתי אודות סנודן בהפקה גרמנית-אמריקנית ובבימויו של אוליבר סטון, שנקרא בעברית ״המרגל סנודן״(אנ'). את אדוארד סנודן מגלם ג'וזף גורדון לוויט ולצידו מככבים שיילין וודלי, ניקולס קייג' וסקוט איסטווד.
ספר אוטוביוגרפי
בספטמבר 2019 פרסם סנודן ספר אוטוביוגרפי בשם Permanent Record, שבו הוא מגולל את פרשת חייו תוך דגש על עבודתו בקהילת המודיעין האמריקנית. במקביל לפרסום הספר בארצות הברית, יצא הספר לאור גם בישראל בהוצאת ידיעות ספרים (תרגם עמנואל לוטם). בגרסתו העברית נקרא הספר אדוארד סנודן: האמת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אדוארד סנודן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אדוארד סנודן, ברשת החברתית אינסטגרם- אדוארד סנודן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גיבור תרבות תוכנית רדיו המוקדשת כולה לסנודן, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: להאזנה
- מסמכי סנודן - סיקור הדלפות מסמכי ה-NSA, באתר וואלה
איך הפך סנודן משונא מדליפים לאביר הזכות לפרטיות, באתר הארץ, 1 בפברואר 2014- הארץ, בארה"ב חוששים שלחושף הדלפות סנודן יש "חפרפרת" נוספת, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- הארץ, בריטניה וארה"ב ריגלו אחרי תשדורות מוצפנות של כלי טיס צבאיים ישראליים, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
- אירינה אלכסנדר, הניו יורק טיימס, המסע הארוך והמוזר של אדוארד סנודן להוליווד, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2016
- עופרה עופר אורן, על ספרו האוטוביוגרפי "האמת", בבלוג "סופרת ספרים", 2 באוקטובר 2019
- רונן ברגמן, "הרעיון שנתניהו או כל ממשלה יכולים בלחיצת כפתור לאתר אנשים שחלו בקורונה ואז לבוא ולרתך להם את הדלתות או להעביר אותם לאזורים מיוחדים, הוא בלתי נסבל", באתר "ידיעות אחרונות", 7 באפריל 2020
האזרח מספר 4, סרטון באתר יוטיוב- המרגל סנודן, באתר IMDb
הערות שוליים
- ^ Edward Snowden comes forward as source of NSA leaks
- ^ intelligence leaders push back on leakers media Edward Snowden comes forward as source of NSA leaks
- ^ NSA leaker comes forward, warns of agency's 'existential threat'
- ^ Washington Post Began PRISM Story Three Weeks Ago, Heard Guardian's 'Footsteps'
- ^ Edward Snowden: the whistleblower behind the NSA surveillance revelations
- ^ Who Is Edward Snowden, The Self-Styled NSA Leaker?
- ^ Edward Snowden: the whistleblower behind the NSA surveillance revelations, the Guardian, 2013-06-11 (באנגלית)
- ^ Iceland may not be the haven U.S. leaker hopes - Yahoo! News, archive.is, 2013-06-17
- ^ רויטרס, ארה"ב: כתב אישום על עבירות ריגול נגד אדוארד סנודן, באתר הארץ, 22 ביוני 2013
- ^ רויטרס, יממה אחרי בקשת ההסגרה || מדליף ה-NSA נחת במוסקבה, ביקש מקלט מדיני באקוודור, באתר הארץ, 23 ביוני 2013
- ^ פוטין: המדליף הגיע לרוסיה, לא נסגיר אותו, באתר nrg, 25 ביוני 2013
- ^ Edward Snowden Can Stay in Russia for Three Years, Lawyer Says, NBC News (באנגלית)
- ^ Mary Pascaline, Will Edward Snowden Be Pardoned? Russia Slams Ex-CIA Head’s Suggestion That Putin ‘Gift’ NSA Whistleblower To Trump, International Business Times, 2017-01-18
- ^ Jane Onyanga-Omara, and Gregory Korte, Edward Snowden's residence permit in Russia extended by a 'couple of years', USA TODAY (באנגלית)
- ^ Kramer, Andrew E. (2017-01-18). "Russia Extends Edward Snowden's Asylum". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-08-31.
- ^ למה אדוארד סנודן עוד לא חשף את פעילויות הריגול האלקטרוני של ישראל, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
- ^ The Most Wanted Man in the World
33165346אדוארד סנודן