אדוארד ברנספילד
אדוארד ברנספילד (באנגלית: Edward Bransfield; 1785 – 1852) היה ימאי בריטי ממוצא אירי-קתולי, מגלה ארצות, ממגליה הראשונים של יבשת אנטארקטיקה והשני שנחת על היבשת עצמה.
תולדות חייו
ברנספילד נולד בקורק שבאירלנד. ב-1803, בהיותו בן 18, התגייס לצי המלכותי הבריטי, והשתתף בין היתר בקרב טרפלגר ב-1805. ב-1812 היה לרב-חובל של ספינה בת עשרה תותחים. ב-1816, כרב חובל של ספינה בת 50 תותחים, היה שותף להפגזת אלג'יר. ב-1817 הוצב בשייטת הפסיפית בוולפראיסו שבצ'ילה.
ב-1819 גילה קברניט ספינות הסוחר ויליאם סמית את איי שטלנד הדרומיים בעת שסטה דרומה מנתיבו בין בואנוס איירס לאיי פוקלנד. כאשר הגיעה ספינת הבריג שלו, "ויליאמס", לוולפראיסו החליט מפקדו של ברנספילד לחקור את האזור ביתר פירוט, ומינה את ברנספילד למפקד. ויליאם סמית נותר בתפקידו כנווט וכסגנו של ברנספילד. ב-28 בינואר 1820 נחת ברנספילד באחד מאיי שטלנד הדרומיים והכריז עליו כ"אי ג'ורג' השלישי", תוך שהוא תובע בעלות עליו בשם הכתר. בהמשך גילה את אי הפיל ואת האי קלרנס ומיפה אותם.
בהמשך פנה דרומה, תוך שהוא עובר את המצר בין האיים לבין חצי האי האנטארקטי, שב-1822 קרא לו ג'יימס ודל מצר ברנספילד. ב-30 בינואר 1820 נחת בחצי האי "השילוש ה"קדוש"", הנקודה הצפונית ביותר ביבשת אנטארקטיקה (פרט לחצי האי האנטארקטי). למרות שברנספילד לא היה מודע לכך, הקדים אותו האדמירל הרוסי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ביומיים בגילוי חצי האי האנטארקטי.
עם חזרתו לוולפראיסו מסר ברנספילד את הדוחות שלו ואת מפותיו למפקדו והם הועברו לאדמירליות בלונדון.
מעט מאד ידוע על חייו של ברנספילד בהמשך. הוא נפטר בגיל 67. קברו המוזנח בחצר כנסייה בברייטון התגלה ב-1997 ושופץ על ידי בני משפחתו בסיוע קרן המורשת האנטארקטית הבריטית[1].
הספינה RRS Bransfield, ששימשה את משלחת המחקר האנטארקטית הבריטית (British Antarctic Survey - BAS) בין השנים 1991 - 1999, נקראה על שמו, וכן הר, אי ומצר ים שגילה.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר חוקרים אירים
- ערך באנציקלופדיית כדור הארץ
- מסעו של ברנספילד, בגיליון Polar Record (1998), 34 : pp 60-61
הערות שוליים
24702437אדוארד ברנספילד