אדה אלינגר
 | |
| גב תצלום שצולמה בסטודיו של אדה אלינגר |
אדה אלינגר (בהונגרית: Ellinger Ede; פוהורז'ליצה (?) בסביבות 1846 – בין פברואר–ספטמבר 1915) היה צלם חצר קיסרי ומלכותי, צלם דיוקנאות יהודי-הונגרי, חבר מייסד ב"איגוד הצלמים ההונגרים".
עבודתו
בין השנים 1870–1885 פעל הסטודיו שלו בפשט, פינת רחוב אורי ורחוב קורונה.[1] היה לו סטודיו גם בשיופוק, שם הוא היה בעלים של חוילה. אלינגר צילם בתי נופש, בניינים ואזרחים אמידים ליד אגם בלטון. הסטודיו בשיופוק היה פתוח בקיץ, עד סוף הסתיו.
כצלם הפורטרטים המבוקש ביותר בשליש האחרון של המאה ה-19, הוא צילם כמה אנשים מפורסמים: בין היתר פרנץ דיאק, יוז'ף ריפל-רונאי, יאנוש אראן, מור יוקאי, פרנץ ארקל, לאיוש קושוט ופרידייש קארינתי.
אלינגר נפטר בין פברואר לספטמבר 1915. ב-5 בפברואר דיווח העיתון "עלון בודפשט" כי הוא מונה על ידי שר הדת והחינוך הציבורי כחבר בוועדת המומחים של בודפשט לזכויות יוצרים,[2] וב-2 בספטמבר הודיע אותו עיתון כי לאסלו הולנצר מונה להחליף את אדה אלינגר שנפטר.[3]
משפחתו
אלינגר הוא נולד במשפחה יהודית כבנם של משה ורבקה אלינגר. ב-21 ביוני 1868 התחתן עם יוליה קורצווייל בפשט.[4]
יוליה קורצווייל (פשט, 13 באפריל 1846 – בודפשט, 20 בנובמבר 1916) הייתה אחותה של פרידייש קורצווייל (פשט, 22 באפריל 1861[5] – בודפשט, 7 באפריל 1924),[6] גם הוא היה צלם מפורסם של התקופה, שסדנתו הופיעה לראשונה בפנקסי הכתובות והדיור בבודפשט בשנת 1888 ברחוב דורוטיה 11 ברובע 5 ופעל בפעם האחרונה שם בין השנים 1902–1903.[7] משנת 1905 הוא רשום גם בין "אומני הצילם" בכתובת ובפנקס הדיור של בודפשט.[8] הוא פרסם בכתובת זו מודעה נפרדת לסטודיו צילום בבודפשט בשנת 1909.[9] כמו גיסו, אדה אלינגר, גם הוא ניהל בקיץ סטודיו ליד אגם בלטון. לדוגמה, ישנם מספר מקורות על סטודיו הצילום שלו בבלטונפירד, שנוהל אחרי מותו על ידי אלמנתו.[10] יש גם תיעוד שבנוסף לסדנתו בבודפשט, מופיעים גם שיופוק ולוצ'נץ כ"אולפני הסניפים" רשומים.[11]
בין בני אלינגר שהגיעו עד למאה ה-20 (ז'יגמונד, בלה, קארוי ואמיל) ניתן לציין את הנתונים הבאים:
אמיל אלינגר (1872–1907) פעל כצייר, ולמד בבית הספר לעיצוב בבודפשט בין השנים 1889–1892.[12] הוא הופיע בתערוכות של החברה לאמנויות יפות עם כמה מעבודותיו, כולל בגלריה לאמנות.[13] הוא נפטר צעיר בגיל 35.[14]
לבלה אלינגר (1876–1916) היה מיזם של מפעל לצבע.[15] הוא נפטר כבר[16] בגיל 40, כמעט שנה לאחר מות אביו המפורסם.[17]
גלריית תמונות
-
-
-
-
המשורר יאנוש ויידה בשנת 1897 -
המשורר אמיל אבראני בשנת 1897
לקריאה נוספת
- שפת האם המתוקה שלנו, אפריל 2017, עמוד 2
- אדה אלינגר - ספריית שיופוק היסטוריה מקומית
- Geni 1 על אדה אלינגר
- Geni 2 על אדוארד אלינגר, אחיו
- Geni 3 על פרידייש קורצווייל
ראו גם
- תמונות של אדה אלינגר בארכיון התמונות הדיגיטליות (218 תמונות)
- תמונות של אדה אלינגר שצולמו בזמנים שונים וגרסאותיהם עם פרטי עסקיו. אתר העתיקות של ארון מרטון בורדה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ma Petőfi Sándor utca és Régiposta utca.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 1915-02-05. p. 1. נבדק ב-2020-01-26.
- ^ "Hivatalos rész". Budapesti Közlöny. 1915-09-02. p. 5. נבדק ב-2020-01-26.
- ^ A pesti neológ izr. hitközség házassági anyakönyve, 134/1868. folyószám.
- ^ Geni3
- ^ Füredi História. Helytörténeti folyóirat, 2015. 4. szám. 25. oldal
- ^ 1888 és 1902/1903 közötti Budapesti Czim- és Lakásjegyzék
- ^ Blaha Lujza férje, báró Splényi Ödön társaságában, 1908. Műterem: Budapest és Balaton-Füred
- ^ „Kurzweil Frigyes fényképészeti laboratóriuma. Budapest, VI. ker., Teréz-körút 25. szám. Készít, mint különlegességeket, diapozitivusokat egyszerü és művészies kivitelben mérsékelt árakon. – Több tudományos intézet szállítója.” In: Földrajzi közlemények 1909.V. Társasági ügyek. 1909. dec. 16.
- ^ Füredi História. Helytörténeti folyóirat, 2015. 4. szám. 25. és 30. oldal
- ^ Rosszul datált felvétel, 1903 előtti lehet.
- ^ Budapest, Képzőművészeti Akadémia adatbázis
- ^ Műcsarnok, 1898. június 23. 8. szám
- ^ Ellinger Ede udvari fényképész fia, Emil, meghalt életének 35-ik évében: Pesti Hírlap, 1907. január 27., 24. szám
- ^ Ellinger Béla, czégb. Ellinger Béla, festék és lakk festőeszközök és ecsetek és festékek keverési üzlettulajdonos, Bp., VI, Lázár-u. 13. In: Budapesti Czim- és Lakásjegyzék, 1909, 6. rész
- ^ Ellinger Béla festékgyáros, Ellinger Ede cs. és kir. udv. fényképész fia eljegyezte Czoniczer Margitot, Czoniczer Márton dr. fővárosi orvos leányát. Az Ujság, 1908. szeptember 13./220. szám, 11. p.
- ^ Gyászhíre: Pesti Hírlap, 1916. augusztus 6. 217. szám
31485403אדה אלינגר