אדגר, מלך סקוטלנד
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |||||||
| לידה | 1074 לערך | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1107 אדינבורו | ||||||
| שם מלא | אטגר מק מאל קולם | ||||||
| מדינה | סקוטלנד | ||||||
| מקום קבורה | מנזר דנפרמליין, סקוטלנד | ||||||
| שושלת בית דאנקלד | |||||||
| |||||||
| |||||||
אדגר (באנגלית: Edgar, בגאלית סקוטית: אטגר מק מאל קולים - Étgar mac Maíl Choluim באיות עתיק, Eagar mac Mhaoil Chaluim באיות מודרני, כלומר "אדגר בנו של מלקולם"; 1074 לערך - 8 בינואר 1107) היה מלך סקוטלנד בין השנים 1097 ועד מותו.
קורות חיים
אדגר היה בנם של מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד ושל מרגרט מווסקס (לימים הוקדשה וכונתה "מרגרט ה"קדושה"").
בעקבות הירצחו של אחיו למחצה דאנקן השני בשלהי שנת 1094 טען אדגר לכס המלכות של סקוטלנד בראשית 1095. דאנקן השני נרצח על ידי מאל פטייר, תומך של טענת דודו דונלד השלישי לכתר. אדמונד, אחיו הבכור של אדגר תמך דווקא בטענת דונלד השלישי לכתר - ככל הנראה בתמורה להכרתו כיורשו (מאחר שלדונלד לא היו צאצאים שיירשו אותו).
בטענת אדגר לכתר תמך מלך אנגליה ויליאם השני, אולם בשל מרד רוברט דה מוובריי בוויליאם, רוזן נורת'מבריה, לא יכל ויליאם לשלוח כוחות שייסיעו לאדגר (ככל הנראה רוברט פתח במרד על מנת לסייע לדונלד השלישי).
ויליאם ניהל מסע צבאי בצפונה של ממלכת אנגליה בשנת 1095, מסע שסייע לאדגר להשתלט על לותי'אן. אחיו האחרים של אדגר תמכו בתביעתו לכתר (בהם היה אלכסנדר - לימים המלך אלכסנדר הראשון, ודיוויד - לימים המלך דיוויד הראשון). בשנת 1096 שהה ויליאם השני בנורמנדי, ורק בשנת 1097 שב לאנגליה וסייע לאדגר בכוחות צבאיים שאפשרו לו להביס את דונלד ואת אדמונד.
ישנם היסטוריונים הסבורים שבתמורה לסיוע הפך אדגר לווסאל של ויליאם השני, אולם אחרים סותרים טענה זו בעובדה שבעת שאדגר שהה בחצר הכתר האנגלי (כך, למשל, ב-29 במאי 1099 נכח אדגר בטקס החנוכה של אולם וסטמינסטר) שילם לו ויליאם השני את מחייתו (40 או 60 שילינגים ליום). לאחר מותו של ויליאם השני לא שב אדגר לבקר בארמון המלוכה האנגלי.
לאחר תבוסתם של דונלד ואדמונד, התבסס שלטונו של אדגר. לא ידועים פרטים רבים על תקופת מלכותו, למעט העובדה שנתן גמל או פיל במתנה למלך אירלנד.
בשנת 1098 חתם אדגר על הסכם עם מאגנוס השלישי, מלך נורווגיה, וקבע את הגבול בין סקוטלנד ונורווגיה (אדגר הכיר בטענת נורווגיה לשליטה באיים ההברידיים ובקינטייר). באותה שנה ייסד אדגר מנזר בקולדינגהאם.
אדגר נפטר באדינבורו ב-8 בינואר 1107 ונקבר במנזר דנפרמליין. אדגר לא נישא, ובטרם מותו לא היו לו צאצאים, ולכן הכיר באחיו, אלכסנדר, כיורשו.
קישורים חיצוניים
