גומא נאכל

גומא נאכל
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	גמאיים
סוג:	גומא
מין:	גומא נאכל
שם מדעי
Cyperus esculentus

גומא נאכל (שם מדעי: Cyperus esculentus), המכונה גם "אגוז נמר", הוא צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת הגמאיים שפקעותיו משמשות למאכל. הוא צמח בר, צמח תרבותי וגם עשב שוטה.

תפוצה

משפחת הגמאיים נפוצה ברובו של חצי הכדור המזרחי, בין היתר בדרום אירופה, באפריקה, במדגסקר, במזרח התיכון ובתת היבשת ההודית. מוצאים אותו לרוב בקרקע לחה כגון בשדות אורז ובוטנים וכן בדשאים מושקים היטב ובמגרשי גולף.

מגדלים גומא למאכל במדינות רבות ברחבי העולם. במצרים מגדלים אותו מאז העת העתיקה. שורשי הצמח נמצאו מצפון לאסואן ותוארכו ל-16,000 לפנה"ס. פקעות מיובשות נמצאו בקברים מהאלף השלישי לפנה"ס. הוא נקרא במצרים ובלוב "גרעיני אל עזיז" (חב עזיז), על שם הח'ליף מהשושלת הפאטמית שאהב לאכול את הפקעות. כמו כן נמצאו עדויות לגידול תרבותי של גומא נאכל במשך מאות בשנים באירופה.

הצמח הוא צמח פולש באוקיאניה, במקסיקו, באזורים מסוימים של ארצות הברית ובקריביים, אליהם הגיעו הזרעים.

בוטניקה

זהו צמח רב-שנתי שגובהו עד 90 ס"מ ובעל גבעול יחיד. הרבייה על ידי זרעים, קני שורש ופקעות. הגבעול משולש. העלים המוארכים סיביים ורוחבם עד 1 ס"מ. התפרחת היא מסוג שיבולית. צבע החפים זהוב. קוטר הפקעות עד 2 ס"מ וצבען צהוב עד שחור.

מצמח יחיד יכולות להתפתח עד אלפי פקעות בעונה אחת. השורשים סבוכים עם קני שורש ופקעות. בקור רוב חלקי הצמח קמלים למעט הפקעות, שחלקן נובט עם בוא האביב. שאר הפקעות נותרות רדומות בקרקע וייתכן שינבטו בשנה אחרת.

כשפקעת נובטת, צומחים ממנה קני שורש חדשים רבים שבקצותיהם פקעות הקרובות לפני הקרקע. מהן צומחים הגבעולים והעלים וגם השורשים הסיביים. בתום העונה הפקעת המקורית מתפרקת.

ההאבקה נעשית על ידי הרוח והיא דו-ביתית (מצמח זכרי לצמח נקבי). ביפן מרבים אותו באמצעות קני השורש. הצמח זקוק לאקלים ממוזג. הוא מסתגל בקלות לסוגי אקלים וקרקעות שונים. הפריחה מתחילה כשאורך היום הוא 12-14 שעות. גומא נאכל עמיד לבצורת ולשטפונות ולקור עד 5- מעלות צלזיוס.

כשהצמחים צעירים וקטנים קשה להבדיל בינם לבין עשבים שוטים אחרים. קשה לעקור אותם. קני השורש מגיעים לאורך של עד 60 ס"מ, ואם משאירים ולו פקעת אחת, הצמח יתחדש בקלות.

שימושים

פקעותיו של הגומא הנאכל משמשות להזנת בעלי חיים, כמנת תוספת או כחטיף. במדינות היספניות מכינים מהן משקה דמוי חלב.

באחסון הפקעת מתייבשת, תכולת העמילן שבה פוחתת ותכולת הסוכר עולה. לאגוזים היבשים מרקם קשה וצריך להשרותם. טעמם אגוזי מתוק. אפשר לאוכלם כפי שהם, קלויים, מיובשים, אפויים, להכין מהם "חלב" ולהפיק שמן. את הפקעות המיובשות אפשר לטחון לקמח שמוסיפים למוצרי מאפה, לדגני בוקר ולגלידה. אפשר להכין מהן ממרח מתוק. "החלב" משמש לייצור מאכלים נטולי לקטוז, לדוגמה יוגורט. אפשר להשתמש בו גם בתעשיית הסבון.

כמות העמילן האצורה בפקעת של הגומא הנאכל כמעט כפולה מזו של תפוח אדמה או בטטה באותו משקל, מקור מה שהופך את הגומא הנאכל למקור אנרגיה טוב. ^{[דרוש מקור]}

בבריטניה משתמשים בפקעות, המבושלות בדרך מסוימת, כפתיון לקרפיונים. בישול זה מונע רעילות לדגים.

במצרים העתיקה היו מבשלים את הפקעות בבירה, קולים או מרסקים ומערבבים עם דבש. כמו כן הפיקו מהן תרופה שנלקחה דרך הפה ועובדה, בין היתר, גם למשחה. העשן שעלה מן הצמח שימש לבישום בתים ובגדים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גומא נאכל בוויקישיתוף

• גומא נאכל, באתר ITIS (באנגלית)
• גומא נאכל, באתר NCBI (באנגלית)
• גומא נאכל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• גומא נאכל, באתר Tropicos (באנגלית)
• גומא נאכל, באתר GBIF (באנגלית)
• גומא נאכל, באתר The Plant List (באנגלית)
• גומא נאכל, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34581548גומא נאכל