אנו - עושים שינוי
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה לתועלת הציבור |
| מוטו | שינוי גדול עושים ביחד |
| תקופת הפעילות | 2003 איחוד ב-2013 – הווה |
| משרד ראשי |
יגאל אלון 159 תל אביב - יפו |
| מנכ"ל | ענת מופקדי |
| עובדים | 12 + 15 מתנדבים |
אנו - עושים שינוי בע"מ הוא ארגון המאוגד כחברה לתועלת הציבור ומגדיר את מטרתו כחיזוק הדמוקרטיה הישראלית וקידום שוויון, צדק חברתי, סולידריות חברתית, פלורליזם, קיימות סביבתית ומלחמה בגזענות, באמצעות סיוע למאבקים וליוזמות חברתיות, ברשת ומחוצה לה.
הארגון פועל עם פעילים חברתיים, ארגונים חברתיים, אנשי תקשורת עצמאית וממוסדת, יוצרים, וקהילות שונות, במטרה ליצור חיבורים ולעודד שיתופי פעולה.
בספטמבר 2016 נבחר מנכל הארגון פז כהן למקום העשירי ברשימת "המשפיעים של ישראל"[1] שערך מגזין דה מרקר. ביולי 2018 ענת מופקדי מונתה במקומו.[2]
שיטות פעולה
"אנו" פועל בשלוש רמות של סיוע ותמיכה במאבקים חברתיים:
- פורטל אינטרנטי, המאפשר לכל אדם בישראל שימוש בכלים דיגיטליים לשינוי חברתי.
- מתן ייעוץ וליווי ליוזמות חברתיות בהיקף של מספר שעות בחודש.
- שותפות במאבקים חברתיים ובקואליציות והובלת קמפיינים לשינוי חברתי בהיקף נרחב.
הארגון מעודד הידברות עם נשוא המאבק, במהלך קיום המאבק הצדדים יכולים להיעזר בנציגי הארגון כדי לגשר בין הצדדים ולהגיע לפתרון מוסכם ועל ידי כך ליתר את המאבק.
פורטל וכלים דיגיטליים
פורטל הארגון מספק בחינם כלים דיגיטליים חיוניים לאקטיביסטים ולציבור הישראלי, באמצעותם ניתן ליצור שיח, לרתום אנשים למאבקים וליצור לחץ ציבורי. הכלים הדיגיטליים כוללים:
- הקמת תת-אתר אינטרנט המאפשר איסוף פרטים מתומכים ותומכות וניהול הקשר איתם. עד סוף 2016 נאספו כ-100,000 תומכים מכלל המאבקים שנוהלו באתר.
- מודעות ברשת האינטרנט החושפות את אתרי המאבק לציבורים רחבים
- "קמפיין דוא"ל" - פרסום מכתב ציבורי הממוען למקבלי החלטות. המערכת מאפשרת לתומכים להצטרף ולשלוח את המכתב בשמם למקבלי החלטות רבים בו זמנית.
- הקמת עמוד לגיוס תרומות מתומכים.
- מפת היוזמות- מפה המרכזת את הפעילות החברתית בישראל.
- מפת ההפגנות למלחמה בשחיתות המציגה את המיקום המדויק של כל הפגנה.
ייעוץ וליווי מאבקים
הארגון מספק ליוזמות ומאבקים חברתיים ליווי ותמיכה בהיקף של מספר שעות בחודש. הליווי מתבצע על ידי אנשי צוות ועל ידי פעילים חברתיים מתנדבים בעלי ניסיון.
הובלה ושותפות במאבקים חברתיים ויוזמות בהיקף רחב
הארגון מוביל ושותף מדי שנה במספר קמפיינים ומאבקים לשינוי חברתי בסוגיות הבוערות בסדר היום הישראלי. חברי הצוות ומתנדבי הארגון פועלים באפיקים שונים, בתוכם לובי מול מקבלי החלטות, יצירת שיח ציבורי ותקשורתי, יצירת לחץ ציבורי על מקבלי החלטות, ארגון פעילות שטח ועוד. בין המאבקים שהארגון היה שותף בהם בשנים 2014–2016: "הקואליציה לחינוך מלידה", "המאבק על העסקה ישירה", ההתנגדות למתווה הגז, "A-list" - לשילוב מומחים ומומחיות ערבים בתקשורת הישראלית, "המאבק לדמוקרטיה בחינוך", "מורידים את הבנקים מהגב" - הקואליציה לתחרות בבנקים, שילוב מורים ומורות ערביים בבתי ספר בחברה היהודית ועוד.
הקמת קואליציות לשינוי חברתי
כחלק מתפישת מכפילי הכוח לעשיית שינוי, מחבר הארגון בין ארגונים שונים בעלי מטרה חברתית זהה או דומה, במטרה שיפעלו יחד ככח גדול יותר.
מאגרי מומחים לגיוון השיח בתקשורת הישראלית
הארגון הקים מאגרי מידע של מומחים מקבוצות שונות המהוות מיעוט מכלל המומחים (ערבים ישראלים, חרדים, נשים ובני העדה האתיופית) המיועד לכלי התקשורת בישראל.
הרציונל להקמת המאגרים נבע מהצורך להעביר לציבור הרחב מסר שמומחים יש מכל גוני האוכלוסייה בישראל. לאפשר להציג את אותן אוכלוסיות באור שפחות מוכר לציבור.
אחרי מחאת האתיופים במאי 2015 הוקמה וועדה ברשות אמי פלמור עם נציגי 11 משרדי משלה למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה.[3] אחד מהפתרונות שהועלו על ידי הוועדה היא הקמת מאגר המומחים האתיופים[4] מאגר מומחים כפתרון, עלה אחרי מחקר שעסק בשאלה ״איך מקבעת התקשורת את התדמית המוחלשת של יוצאי אתיופיה?״.[5] הארגון זכה במסגרת מכרז ממשלתי של משרד המשפטים להקמת מאגר מומחים בני העדה ("toplist").
קואליציות לשינוי חברתי
קואליציית "חינוך מלידה"
- החלה לפעול בדצמבר 2015. "חינוך מלידה" פועלת להסדרת הפיקוח הממשלתי על מסגרות לפעוטות בגילאי לידה עד שלוש, ובתוך כך הרחבת המסגרות כדי שתהיינה נגישות לכלל הציבור ולא רק לכ־23% מהאוכלוסייה הזכאים לכך כיום, (מתוכם 2.5% לילדי החברה החרדית ו- 0.5% לילדי החברה הערבית). הסדרה – יישום נורמות ניהול, תקינה ופיקוח, קידום מהלך שיוביל לשיפור תנאי השכר ומעמד העובדים וכן להעברת הסמכות ממשרד הרווחה שהחל מה- 31.7.16 הוא אחראי על תחום לידה עד 3 בישראל, לפלטפורמה של משרד החינוך. בקואליציה חברים "המועצה לשלום הילד", ארגון "בטרם", "העמותה למען הגיל הרך", מפעילי מסגרות, אנשי צוות, הורים אנשי אקדמיה וחוקרי חינוך הגיל הרך. הקואליציה השיגה חקיקת חוק חדש המסדיר את הפיקוח על פעוטונים מלידה עד 3 - חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות,[6] התשע"ט-2018.
קואליציית "אנשי הים התיכון"
- החלה לפעול בינואר 2018. הקואליציה פועלת להקמת שמורות ימיות ב-20% משטחי הים התיכון בישראל. כיום פחות מרבע אחוז משטחי המים הטריטוריאליים של ישראל מוגדרים כשמורות ימיות, וזאת בניגוד לאמנות הבינלאומיות עליהם חתומה מדינת ישראל.[דרוש מקור] הארגונים החברים בקואליציית "אנשי הים התיכון" הם צלול, אקואושן, החברה להגנת הטבע ומחמל"י, ופועלים בשיתוף ועל פי התוכנית הימית של רשות הטבע והגנים.
הקואליציה לשקיפות
- החלה לפעול בשנת 2017. מטרת פעילות הקואליציה היא להגביר את השקיפות בשלטון המקומי. הארגונים החברים בקואליציה הם התנועה לחופש המידע, העין השביעית, הסדנא לידע ציבורי, המשמר החברתי, עורכי דין לקידום מנהל תקין, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעש, המרכז להעצמת האזרח, פורום קהלת, הציבור החדש, שקיפות בינלאומית ישראל, 100 ימים של שקיפות, המדד המוניציפלי, לובי 99, עמותת הצלחה, נאמני תורה ועבודה.
קואליציית הבנקאות
- החלה לפעול בשנת 2016. מטרת פעילות הקואליציה היא הגברת התחרות והקטנת הריכוזיות בשוק הבנקאות, אשר מעלים באופן ניכר את יוקר המחיה. כמו כן פועלת קואליציית הבנקאות להגברת היושר במערכת הבנקאית- נגד אשראי למקורבים, נגד סיוע להלבנות הון ובעד אחריות אישית של נושאי משרה אשר כשלו בתפקידם. הארגונים החברים בקואליציית הבנקאות הם צדק פיננסי, לובי 99, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, התנועה לאיכות השלטון, המשמר החברתי, ו"ישראל יקרה לנו". הקואליציה דחפה להקמת ״ועדת שטרום״ הוועדה המליצה על שינויי חקיקה ובינואר 2017 הושגו תיקוני חקיקה[7] להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגברת התחרות וקטנת הריכוזיות.[8]
הקואליציה להעסקה ישירה
- הקואליציה הארצית להעסקה ישירה הוקמה בשנת 2010 על ידי העובדת הסוציאלית אורנה עמוס היא התארגנות לא מפלגתית, של ארגוני חברה אזרחית, עובדי קבלן ופעילים חברתיים, שמטרתם לקדם העסקה ישירה של עובדים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי בישראל.[9][10][11]
הארגונים המייסדים
אג'נדה
אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית היה ארגון ללא כוונת רווח שפעל לקדם את הסיקור של נושאים חברתיים באמצעי התקשורת ולהשפיע על אופן הסיקור, וכן לסייע לארגונים העוסקים בשינוי חברתי לקדם את מטרותיהם באמצעות התקשורת ביתר יעילות.
"אג'נדה" הוקמה בשנת 2003 על ידי המשרד לייעוץ אסטרטגי "בן אור תקשורת" ושתיל בתמיכת קרן פורד.[12] פעילות "אג'נדה" כללה ייזום קמפיינים בנושאים חברתיים, ומתן שירותי ייעוץ והדרכה לארגונים חברתיים בעבודתם עם התקשורת. בנוסף, עסקה "אג'נדה" במעקב אחר אמצעי התקשורת והדרך שבה הם מסקרים נושאים חברתיים, ובהעברת סדנאות ובמתן סיורים בנושאים חברתיים לעיתונאים.
בין השנים 2003 ל-2005 התמקדה "אג'נדה" בניסיון לשנות את דרך הטיפול התקשורתי בעוני, באמצעות קמפיין ממוקד להעברת הסיקור התקשורתי לתופעת העובדים העניים, לעומת הדגש התקשורתי הקודם על עניים שאינם עובדים. החל משנת 2006 ועד 2008 הנושא המרכזי בו עסקה "אג'נדה" הוא שינוי אופי הסיקור של ערביי ישראל בכלי התקשורת.
בשנת 2013, הכנסות אג'נדה מתרומות הסתכמו ב-1,277,819 ש"ח,[13] שמתוכם 290,000$ (מעל 80%) התקבלו מהקרן החדשה לישראל.[14] מנכ"לית אג'נדה מאז שנת 2008 הייתה ענת סרגוסטי.[15] קדמה לה בתפקיד ורד לבנה, מנכ"לית אג'נדה הראשונה, שהתמנתה לתפקיד לאחר שכיהנה כמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח.
עורו
התנועה נוסדה במהלך שנת 2010 על ידי רוני דואק, מריוס נכט, חגית בכר, יואב בן דרור ואיל מלמד המשמשים כדירקטורים ב״אנו״.
בתחילת שנת 2011 התאגדה ונרשמה כחברה לתועלת הציבור בשם "התנועה האזרחית החדשה בע"מ (חל"צ)". לאחר ההתארגנות הראשונית נוסד פורום מייסדים רחב יותר שהשתתף בניהול ובפעילות התנועה. במקביל הוקם צוות מקצועי שכלל מומחים ואנשי מקצוע מתחומים שונים, כולל פעילי חברה וציבור ואנשי תקשורת.
במהלך שנת 2012 עסקה עורו בהכנת תוכנית פעולה מעודכנת, גיבוש שיתופי פעולה עם ארגונים וגורמים מקבילים (ביניהם רבים מ"בוגרי" המחאה החברתית של 2011) ובנייה ופיתוח של אתר האינטרנט. התנועה קיימה מספר רב של אירועים וכנסים שונים ברחבי הארץ והכינה עצמה להשקה פומבית בספטמבר.
בתחילת 2013 הוחלט על הרצת פיילוט לקמפיין ציבורי ראשון. הנושא שנבחר היה ביטול אגרת הטלוויזיה במתכונתה הנוכחית. עורו נטלה חלק פעיל במאבק ואף הוזמנה להציג את עמדות הציבור בפני מספר גורמים בכנסת וברשות השידור. ביולי 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, ובו גם הוראה על ביטול אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015.
במהלך 2013, לאור ריבוי הארגונים העוסקים בנושאים דומים, ומתוך רצון למנוע ביזור מאמצים ומשאבים, נוצר קשר קרוב עם מובילי שתי חברות נוספות לתועלת הציבור – "השדרה" ו"אג'נדה". בסיכומו של תהליך ממושך ויסודי של תיאום ציפיות, יעדים ותוכניות פעולה, נוצר איחוד כוחות ופעילויות תחת השם "אנו". הפעילות המאוחדת מנוהלת על ידי מנכ"ל משותף וצוות מקצועי שעיקרו נבנה מתוך הצוותים המקצועיים של שלושת הארגונים.
השדרה
בשנת 2012 אחרי המחאה החברתית ופינוי המאהל בשדרות רוטשילד הוחלט להקים את ״השדרה״ כשדרה וירטואלית למאבקים על בסיס הפעילות החברתית של חברת "בשותף". התוצאה הייתה הקמת אתר אינטרנט המאפשר להקים, להפעיל ולנהל מאבק דיגיטלי על ידי כל פעיל חברתי. הכלי המרכזי באתר "השדרה", היה מנגנון שליחת מיילים למקבלי החלטות. בין הקמפיינים המוצלחים היו קמפיין לעצירת ההחלטה להפשרה לבנייה בחוף פלמחים - בו נשלחו למעלה 55,000 מיילים[16] לוועדת התכנון על ידי אלפי אזרחים ואזרחיות. בעקבות הלחץ ההחלטה בוטלה.[17] עד היום משמש מנגנון שליחת דוא״ל כאחד מהכלים המופעלים על יד הארגון במאבקים שונים ביניהם מאבק כנגד מתווה הגז, המאבק להעסקה ישירה, מאבק להגברת התחרות בבנקים ועוד.
מקימי השדרה היו אריאל וינטר, אריה רייכמן, קרן דהן המשמשת כדירקטורית ב״אנו״ וצור דבוש המשמש כיו״ר ״אנו״ מ-2013. פז כהן החליף את אריאל וינטר בניהול "השדרה" בסוף 2012, ניהל את החיבור בין שלושת הארגונים ושימש כמנכ״ל ״אנו״[2] עד יולי 2018.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אנו - עושים שינוי
אנו - עושים שינוי, ברשת החברתית פייסבוק- אודות אנו (אורכב 19.12.2014 בארכיון Wayback Machine) באתר ישראל תורמת
- אנו - עושים שינוי, באתר גיידסטאר ישראל
- פרויקט מלווה באוניברסיטת תל אביב היחידה למעורבות חברתית
- ההמון עבר מהרחוב לרשת - השימוש בטכנולוגיה להשפיע על מקבלי ההחלטות, באתר דה מרקר
הערות שוליים
- ^ רשומה בדף הפייסבוק של הארגון
- ^ 2.0 2.1 ענת מופקדי נכנסה היום לתפקידה כמנכ"לית "אנו-עושים שינוי", באתר www.allmarketing.co.il
- ^ "כך מתכננת המדינה להתמודד עם בעיית אפליית יוצאי אתיופיה - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-05-08.
- ^ הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה עמ׳129 סעיף 40 | דוח מסכם | יולי 2016, באתר graphics-lapam.org.il
- ^ טוקר, נתי (2018-04-10). "איך מקבעת התקשורת את התדמית המוחלשת של יוצאי אתיופיה". TheMarker. נבדק ב-2018-05-08.
- ^ כנסת ישראל, חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, באתר הכנסת, 31/10/2018
- ^ כנסת ישראל, חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, באתר הכנסת, 31/1/2017
- ^ "פורסם החוק ההיסטורי להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים והגברת התחרות". TheMarker. נבדק ב-2020-02-27.
- ^ עובדי קבלן | ישראל | הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, באתר coalition4de2017 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ עובדי הקבלן כבר לא שקופים, אבל עדיין עובדי קבלן | מעשיית רוסק-עמינח מגיעה לסיום המשמח, באתר העין השביעית
- ^ יובל אזולאי, בוטלה השביתה הגדולה; 16 אלף עובדי קבלן ייקלטו, באתר גלובס, 2015-07-20
- ^ אודות, באתר "אג'נדה"
- ^ לפי הדוחות הכספיים של האגודה, עמ' 4, באתר guidestar
- ^ לפי פירוט מענקי 2013 באתר הקרן החדשה לישראל
- ^ יעל גאוני, ענת סרגוסטי עוזבת את חדשות ערוץ 2: מונתה למנכ"ל ארגון אג'נדה, בגלובס
- ^ "קריאה אחרונה להצלת חוף פלמחים! - אנו - עושים שינוי בע"מ (חל"צ)". אנו - עושים שינוי בע"מ (חל"צ). 2017-01-15. אורכב מ-המקור ב-2018-07-30. נבדק ב-2018-07-30.
- ^ "הוועדה המחוזית הכריעה: לא יוקם כפר נופש בחוף פלמחים". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2014-12-01. נבדק ב-2018-07-30.
34361527אנו - עושים שינוי