אברהם פוקסמן
| אברהם פוקסמן, ינואר 2011 |
אברהם (אייב) הנרי פוקסמן (באנגלית: Abraham Henry Foxman; נולד ב-1 במאי 1940) הוא עורך דין יהודי-אמריקאי שכיהן כמנהל הלאומי של הליגה נגד השמצה בשנים 1987–2015 ומאז 2016 מכהן כראש המרכז לחקר אנטישמיות במוזיאון המורשת היהודית.
שנותיו הראשונות
פוקסמן, בן יחיד, נולד בברנוביץ', חודשים ספורים אחרי שהעיר נלקחה מפולין בשל הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ושולבה בברית המועצות. כיום שוכנת העיר בבלארוס. הוריו של פוקסמן, הלן וג'וזף פוקסמן, היו יהודים פולנים. [1] [2] ב-1940 כשהגרמנים הכניסו את היהודים לגטו, השאירו הוריו של פוקסמן אותו עם המטפלת הקתולית ברוניסלבה קורפי. פוקסמן הוטבל לנצרות בכנסייה קתולית כהנריק סטניסלב קורפי, וגדל כקתולי בווילנה שבליטא בשנים 1944-1940. לאחר מספר מאבקים על האפוטרופוסות החוקית עליו הוא הושב לחזקת הוריו. [3]
השכלה וקריירה
פוקסמן היגר עם הוריו לארצות הברית ב-1950. [4] הוא למד בישיבה דפלטבוש בברוקלין, ניו יורק. הוא קיבל תואר ראשון במדע המדינה מסיטי קולג' בניו יורק. פוקסמן הוא גם בעל תואר במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק. הוא חיבר עבודה לתואר מוסמך בבית המדרש לרבנים באמריקה ובכלכלה בינלאומית בניו סקול.
אברהם פוקסמן הצטרף לחטיבה ליחסים בינלאומיים של הליגה נגד השמצה ב-1965. ב-1987 הוא נבחר פה אחד בידי ההנהלה למנהל הלאומי החדש של הארגון, והחליף בכך את המנהל הוותיק נתן פרלמוטר. [5] [6]
הכרה
פוקסמן זכה במספר פרסים ותוארי כבוד ממוסדות ללא כוונת רווח. ב-1998 זכה בפרס על מפעל חיים מוועדת הזיכרון הבין-דתית בשל היותו "מנהיג שנלחם נגד האנטישמיות, צרות-האפק והאפליה." [7] פוקסמן זכה מידי המרכז ללימודי השואה ורצח העם בפרס המנהיגות ההומניטרי על-שם ראול ואלנברג ב-18 באפריל 2002. [8] ב-16 באוקטובר 2006 העניק נשיא צרפת ז'אק שיראק, לפוקסמן את אות אביר לגיון הכבוד - אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר של צרפת. [9] ב-22 במאי 2008, העניקה ישיבה יוניברסיטי לפוקסמן תואר דוקטור לשם כבוד. בנוסף לכך כלל נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, את פוקסמן במשלחת הכבוד שליוותה אותו לירושלים לחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל במאי 2008. [10] זכה בפרס בגין לשנת תשע"ד.
ביקורת
התנגדותו של פוקסמן לפארק 51
מספר מבקרים מתחו ביקורת על התנגדותו של פוקסמן להקמתו של מרכז הקהילה האסלאמית המתוכנן "פארק 51" (Park51) בסמוך לגראונד זירו בניו יורק. הם ייחסו לו צביעות, מאחר שהצהרת המשימה של הליגה נגד השמצה אומרת שהיא מעוניינת "לשים קץ לתמיד לאפליה הבלתי צודקת והלא הוגנת של כל כת או גוף של אזרחיים." פאריד זכריה, שהליגה נגד השמצה העניקה לו את פרס החירות של התיקון הראשון על-שם יוברט המפרי, החזיר לה את הפרס והתשלום הכספי שבצדו בסך 10,000 דולר, באומרו שהוא לא יכול להחזיק בהם במצפון נקי. זכריה הפציר בליגה נגד השמצה לשנות את דעתה. [11]
מחלוקות
ביקורתו על ג'ימי קרטר
באוקטובר 2006, ביצגו את הליגה נגד השמצה, מתח פוקסמן ביקורת על ספרו של הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר "פלסטין: שלום לא אפרטהייד" (Palestine: Peace Not Apartheid), באומרו שבספרו קרטר "מציג גישה אנטישמית." חודש לאחר-מכן, לפי דברים שציטט ג'יימס טראוב במאמר שפורסם בניו יורק טיימס, אמר פוקסמן שאף-על-פי-כן הוא אינו מכנה את הנשיא לשעבר "אנטישמי".
עמדתו בנושא הלובי הישראלי
פוקסמן כתב ספר בשם "השקרים הקטלניים: השדולה הישראלית ומיתוס השליטה היהודית" (The Deadliest Lies: The Israel Lobby and the Myth of Jewish Control). הוא כתב אותו בתגובה לספרם של ג'ון מירשהיימר וסטפן וולט, "השדולה הישראלית ומדיניות החוץ האמריקנית" (The Israel Lobby and U.S. Foreign Policy),
ביקורתו על מל גיבסון
פוקסמן ספג ביקורת מיהודים ולא-יהודים בשל גישתו העוינת לסרטו של מל גיבסון "הפסיון של ישו" משנת 2004. [12] בספטמבר 2003, לפני שיצא הסרט לאקרנים כינה פוקסמן את גיבסון "דיוקן של אנטישמי". ביום המחרת הוא הוסיף ש"אני לא מוכן לאמר שהוא אנטישמי" אלא שגיבסון "מציג דעות שלא ניתן שלא לראותן כאנטישמיות." [13] בנובמבר 2003 אמר פוקסמן על גיבסון כי "אני חושב שהוא נגוע, מאד נגוע, בהשקפות אנטישמיות חמורות מאד." [14] כאשר נשאל על ידי דיאן סויר בפברואר 2004 אם מל גיבסון הוא אנטישמי ואם הפסיון של ישו הוא סרט אנטישמי, השיב פוקסמן בשלילה על שתי השאלות. [15] ביקורת נמתחה על פוקסמן גם על תגובתו להתנצלותו של גיבסון על התנהגותו במהלך מעצרו בחשד לנהיגה בשיכרות ב-2008 (אז הוא השמיע אמירות אנטישמיות נגד השוטר שעצר אותו). [16] פוקסמן קיבל את התנצלותו השנייה של גיבסון, אם כי הוא המשיך למתוח ביקורת על גיבסון, ואמר ב-2008 כי "בימי השיא שלו הוא היה מספר 1 בהוליווד, הכוכב הכי מבוקש, בחירת העם, סמל. אז הוא התגלה כאנטישמי, וראו איפה הוא היום. זהו היופי באמריקה." [17] פוקסמן המשיך וגינה את גיבסון על סרטו "הפסיון של ישו", באומרו ב-2008 כי "מה שהוא עשה היה להקנות אמינות, באמצעות סרט מודרני, לסיפור "רצח הא-ל". היכן מל גיבסון היום ? הוא עשה סרט, ויום אחד הוא חושף את עצמו בפני העם האמריקני. הוא כבר אינו סמל." [18]
השואה הארמנית
התנגדותו של פוקסמן ביולי 2007 להחלטת הקונגרס שהכירה ברצח העם הארמני עוררה ביקורת רבה כלפיו. "איני סבור שפעולת הקונגרס תסייע להרגיע את המחלוקת בסוגיה זו. ההחלטה נוקטת עמדה; היא פסק דין" הצהיר פוקסמן. "הטורקים והארמנים צריכים לבחון מחדש את העבר שלהם. הקהילה היהודית לא צריכה להיות שופטת של ההיסטוריה הזו, וגם הקונגרס של ארצות הברית לא צריך לעשות זאת." שריסטאן מלקוניאן, יושבת הראש של הוועד הלאומי הארמני של מזרח מסצ'וסטס, האשימה את פוקסמן בראיון עיתונאי בכך שהוא "מכחיש שואה". [19] בחודש שלאחר מכן הוסיף פוקסמן ואמר כי "אנו ממשיכים להאמין שהחלטת הקונגרס בעניינים כאלה היא הסחת דעת שאינה מועילה ושלא תגרום לפיוס בין הטורקים לארמנים. אנחנו לא נהסס להשתמש במונח "שואה" בעתיד." פוקסמן שלח בנוסף לכך מכתב לראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן והביע צער על הקושי שעמדתו גורמת לממשלת טורקיה: "אין לנו כל כוונה להעמיד את העם הטורקי או מנהיגיו במצב לא נעים." [20]
סרטים
- סרטו התעודי של הבמאי יואב שמיר Defamation (השמצה) משנת 2009 בוחן את האנטישמיות והשפעתה על מדיניותן של ישראל וארצות הברית. הסרט מספר גם על פוקסמן. הסרט זכה בפרס הסרט התעודי הטוב ביותר לשנת 2009 בפסטיבל אסיה-פסיפיק.[21]
לקריאה נוספת
- The Deadliest Lies: The Israel Lobby and the Myth of Jewish Control, Palgrave MacMillan, מסת"ב 1403984921, מסת"ב 0230604048
- Never Again? The Threat of the New Anti-Semitism, Harper Collins, מסת"ב 0060730692
- A Nation of Immigrants, John F. Kennedy (Foreword), Harper Perennial,מסת"ב 0061447549
- Foxman, Abraham, Jews and Money: The Story of a Stereotype, Palgrave Macmillan, 2010 מסת"ב 978-0-230623859
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Kowalski, Isaac (1984). Anthology on armed Jewish resistance, 1939-1945. Brooklyn, N.Y.: Jewish Combatants Publishers House. מסת"ב 0-9613219-0-3.
- ^ Marquis' Who's Who in America, 60th Diamond Ed. (2006) 2: 1358.
- ^ ביוגרפיה של אברהם פוקסמן, אתר הליגה נגד השמצה
- ^ Marquis' Who's Who in America, 60th Diamond Ed. (2006) 2: 1358.
- ^ ג'יימס טראוב, "האם אברהם פוקסמן סובל מבעיה אנטי-אנטישמית ?", ניו יורק טיימס, 14 בינואר 2007
- ^ האתר http://abefoxman.com/
- ^ הזוכים בפרס ההומניטרי: רשימת הזוכים בפרס על מפעל חיים, ועדת הזיכרון הבין-דתית
- ^ "המנהל הלאומי של הליגה נגד השמצה אברהם פוקסמן וכה בפרס ההומניטרי על-שם ראול ואלנברג", אתר קולג' רמפו בניו ג'רזי, 8 בפברואר 2002
- ^ "למנכ"ל הליגה נגד השמצה הוענק אות הלגיון הצרפתי", וואלה, 17 באוקטובר 2006
- ^ אלי לייק, "בוש יבקר במאי את אולמרט", ניו יורק סאן, 13 במאי 2008
- ^ "בניית המסגד בגראונד זירו", ניוזוויק, 6 באוגוסט 2010
- ^ גארי רוזנבלט, "הפסיון של אייב פוקסמן: האם ביקורתו הנוקבת של מנהיג הליגה נגד השמצה על סרטו של מל גיבסון היא צעד מוטעה ?", The Jewish Week, 3 במאי 2004
- ^ רחל צול, "השחקן נאשם באנטישמיות", בוסטון גלוב, 20 בספטמבר 2003
- ^ ויליאם ג'ספר, "לצלוב את הפסיון: סרטו שטרם יצא לבתי הקולנוע של מל גיבסון על הפסיון וצליבתו של אותו האיש מהווה מטרה להתקפות מרושעות, אולם ההשמצות מביאות לתוצאות לא רצויות", The New American, 15 בדצמבר 2003
- ^ פיל ברנן, "גיבסון: ה'פסיון' נובע מהרהורים על השואה", NewsMax.com, 16 בפברואר 2004
- ^ זאב שבטס, "הכפיש יותר מאשר במילים", לוס אנג'לס טיימס, 1 באוגוסט 2006
- ^ דן פיין, "מכוון למטרה: האדם החשוב ביותר בליגה נגד השמצה ממשיך להוקיע רטוריקה אנטישמית כ'קטלנית'", Jewish Weekly, 4 באפריל 2008
- ^ אהרן פסמן, "השנאה מוצאת בית חדש באינטרנט, אומר פוקסמן", Jewish Exponent, 2 באוקטובר 2008
- ^ קייט אובריאן, "התבטאות נגד דעות קדומות מעוררת זעם בווטרטאון: הוויכוח מתמקד ברצח עם", The Boston Globe, 1 באוגוסט 2007
- ^ "הליגה נגד השמצה היהודית מתעקשת על טענת רצח העם", Turkishpress.com, 28 באוגוסט 2007
- ^ הסרט Defamation ב-IMDb
