רבי אברהם זאב וולף פרנקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם זאב פרנקל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם זאב וולף פרנקל
שער ספרו "משיב כהלכה" דפוס ראשון שנת ה'תרמ"ה
שער ספרו "משיב כהלכה" דפוס ראשון שנת ה'תרמ"ה
לידה ה'תק"ם
פטירה ח' בחשון ה'תר"ט (בגיל 68 בערך)
מקום קבורה ריישא
מקום פעילות פשבורסק; ברודי; ריישא
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רב בפשוורסק; פוסק
רבותיו רבי מנחם מנדל רובין; רבי מרדכי רובין מזאמושץ ;החוזה מלובלין; רבי מנחם מנדל מרימנוב; רבי צבי הירש מרימנוב; רבי שלום מבעלז
תלמידיו רבי צבי הירש חיות; רבי שמואל אהרן ראבין; רבי אברהם אבא הורוביץ
אב רבי בנימין
חותן רבי אברהם משה מפשוורסק

רבי אברהם זאב וולף פרנקל (ה'תק"ם - ח' בחשון ה'תר"ט) מגדולי פוסקי דורו ומרבני ברודי וריישא, כיהן תקופה מסויימת כרבה של פשוורסק.

ביוגרפיה

נולד בלינסק לגביר רבי בנימין ולבתו של רבי יעקב אב"ד קאטלבורג חתנו של רבי שמואל שמלקה מניקלשבורג[1].

בצעירותו למד אצל רב העיר רבי מנחם מנדל רובין[2] ואצל רבי מרדכי רובין מזאמושץ[1]. היה חסידם של החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי צבי הירש מרימנוב ורבי שלום מבעלז[3].

נשא את בתו של רבי אברהם משה מפשוורסק. אחר נישואיו עבר לגור לצד חמיו בפשוורסק, הוא קיבל את משרת הרבנות בעיר עד פטירתה של אשתו, אז פרש[1].

בזיווג שני נשא את מרים בתו של רבי דוד נתנזון שהיה מחכמי הקלויז בברודי ורב בברודי. עם נישואיו עבר להתגורר בברודי, כיהן שם כדיין ופוסק ופעל רבות למען הכלל. מתקופה זו ישנם כבר עדויות שהיה עשיר מופלג. התבקש מאת רבי יוסף יוזפא שטרן לפעול להכתרת רבי שלמה קלוגר כרב העיר. בשנת ה'תק"ף גירש את אשתו.

הוכר כאחד מגדולי דורו. על שואליו בהלכה נמנו רבים מגדולי ישראל ביניהם רבי שלמה קלוגר והדברי חיים. רבי דניאל פרוסטיץ תיאורו במכתב: ”ובמדינתנו נמצאו גאוני עולם מפורסמים, והאחד המיוחד אשר שמו נודע בשער בת רבים הגאון הגדול המפורסם בדורו מו"ה זאב וואלף פרענקל...”[4].

פעילותו ברישא

לפחות משנת ה'תקצ"ב עבר לגור ברישא[5] לצד אביו, על אף ההצעות שהגיעו לפתחו סרב לכהן שם כרב[6].

ברישא פעל רבות למען הכלל, בין היתר תמך כלכלית בהרבה עניים, הקים מוסדות תורניים רבים וייסד מקוואות[7]. כן למד שם עם תלמידים, כתב תשובות בהלכה, ודרש מידי פעם בבית הכנסת[8].

הוא הצליח לאחד סביבו את כלל הקהילות בעיר. רבי יקותיאל אריה קאמלהאר מתאר זאת: ”והוא היה בעיר ריישא כהגאון רבי זלמן מרגליות בבראד כי גם הוא גאון עצום וגביר אדיר וחסיד וצדיק נשגב על כן היו דבריו נשמעים בעיר לכל המפלגות וכל מילי דמתא עליה רמיא”[9].

רבי צבי הירש מרימנוב היה מתאכסן אצלו בעת שהותו בריישא וכן תרם את בניית את דירתו ומוסדותיו.

נפטר בח' בחשון ה'תר"ט ונטמן בריישא[10].

ספריו

צאצאיו

  • בנו רבי פנחס מריישא, סרב לכהן כרב על אף שאביו השתדל בעד זה.
  • בתו פריידל, אשת רבי שמואל הכהן מפשבורסק.
  • בתו אשת רבי העשל, מו"ץ בריישא.

תלמידיו

רבי יוסף שאול נתנזון כותב על תלמידיו של רבי אברהם זאב וולף ”...הרביץ תורה עם תלמידים הגונים חריפים ואיזה מהם היה חריפים ובקיאים והרבה פלפלתי עמהם מפיהם ומפי כתבם והוזכרו בשו"ת שואל ומשיב”[11].

ביניהם נודעו:

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 משיב כהלכה, מכון ירושלים, מבוא לתולדות הגאון המחבר.
  2. ^ ;רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה - ת"ק ת"ר, הרב הגאון מוה"ר יחזקאל פאנעט ז"ל האבד"ק קארלסבורג, אות א'רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, אהל נפתלי, אות י"ט; מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, ר' אברהם זאב וולף ב"ר בנימן פרנקל.
  3. ^ בהקדמת נכדו המו"ל לספרו.
  4. ^ פורסם בקובץ כרם שלמה ניסן ה'תשמ"ב.
  5. ^ כמובא בספרו שו"ת משיב כהלכה סימן ה'.
  6. ^ וונדר, מאיר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, ר' אברהם זאב וולף ב"ר בנימן פרנקל.
  7. ^ בהקדמת נכדו המו"ל לספרו ומתוך הסכמת רבי חיים אלעזר וקס לספרו "משיב כהלכה".
  8. ^ בהקדמת נכדו המו"ל לספרו ומתוך הסכמות הדברי חיים ורבי יוסף שאול נתנזון ועוד, לספרו "משיב כהלכה".
  9. ^ רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה - ת"ק ת"ר, הרב ר' אפרים זלמן מרגליות ז"ל, אות ב', בהערה.
  10. ^ נכתב בראש ספרו ובהסכמת הדברי חיים.
  11. ^ בהסכמתו לספרו "משיב כהלכה".