אברהם גנצוויך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם גנצוויך

אברהם גנצוויך (בפולנית: Abraham Gancwajch;‏ 1902 – 1943) היה יהודי שפעל כמשתף פעולה עם הנאצים וסוכן הגסטפו בגטו ורשה. הנהיג קבוצת משתפי פעולה שנקראה "ה-13", שכונתה על ידי תושבי הגטו "הגסטפו היהודי" ועסקה בעסקי הברחות ושוק שחור תחת חסות השלטונות הנאצים.

ראשית דרכו

אברהם גנצוויך נולד בשנת 1902 בעיר צ'נסטוחובה בדרום פולין. בצעירותו היה לעיתונאי בעיר לודז' והיה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". לאחר מכן עבר לווינה בירת אוסטריה ושימש בה ככתב השבועון Gerechtigkeit (צדק) שבעריכת אירנה הרנד, שהייתה פעילה למען זכויות האדם ונגד האנטישמיות ומי שתוכר לימים כחסידת אומות העולם. בשנת 1938, לאחר האנשלוס (סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית), חזר גנצוויך ללודז' בה הוציא לאור מגזין בשם Wolność (חופש) שנפוץ בקרב הקוראים היהודים.

בתקופת השואה

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ופולין נכבשה תוך חודש. כאשר לודז' נכבשה על ידי הנאצים נאסרו כל אנשי מערכת המגזין. גנצוויך לא נעצר והגיע לוורשה כפליט מלודז'.

בדצמבר 1940 הוא יסד את "המשרד למלחמה בנשך ובספסרות" שפעל בגטו ורשה לצדו של היודנראט וקיבל את הכינוי "ה-13" (Group 13) (ביידיש: "דאָס דרײַצענטל") על שם כתובת משרדיו ברחוב לשנו 13. המטרה המוצהרת שלו הייתה להסדיר ולאכוף מסחר הוגן, אבל למעשה היו חברי "ה-13" סוכנים של האס דה - שירות הבטחון של המפלגה הנאצית, ועסקו בעסקי הברחות ושוק שחור. הם זכו להטבות מפליגות על שיתוף הפעולה, כל עוד נזקקו להם הנאצים.

הבית ברח' לשנו 13

גנצווייך שאף להחליף את אדם צ'רניאקוב בתפקיד יושב ראש היודנראט ולהשתלט על כמה מתחומי אחריותו של היודנראט. באמצעות קשריו עם האס אס הצליח לקבל שליטה על כמה ממוסדות הגטו ולנהל יותר ממאה בניני דירות. אנשיו יכלו לצאת באופן חופשי מן הגטו אל הצד הארי של ורשה והיו אף פטורים מלשאת על זרועם את הסרט עם המגן דוד. במציאות הדלה של חיי הגטו הם חיו יחסית בתנאי פאר וצברו בסחיטה סכומי כסף נכבדים. התועלת שהביאו לנאצים התבטאה באיסוף מידע והלשנה. כדי לְשַׁוות לפעילותו צביון חברתי לכאורה יזם גנצווייך פעילויות תרבות, תמך כספית ברבנים ובאישי ציבור ואירגן מוסד לעזרה ראשונה בגטו.

למרות מאמציו של גנצוויך התייחסו מרבית תושבי הגטו בשלילה לארגונו, ראו בו גוף מסוכן וחששו מפני כל מגע איתו. אדם צ'רניאקוב תיאר אותו ביומנו כיצור בזוי ומכוער.

במרוצת הזמן הקימו הנאצים גוף נוסף של משתפי פעולה יהודים שנקרא "הלפיד" בפולנית: Żagiew (אנ'), שגם בראש העמידו את גנצוויך. מטרתו של הגוף הייתה לחדור לארגוני המחתרת היהודיים ולחשוף את קשריהם עם המחתרת הפולנית.

סופו

בשנת 1942 כאשר התבצעו ה"אקציות", הגירושים ההמוניים של היהודים מגטו ורשה אל מחנות ההשמדה, החלו הגרמנים לחסל סוכנים ומלשינים שעבדו איתם בגטו. אז חוסלו גם מרבית אנשי קבוצת ה-13 וגנצוויך עבר לצד הארי של ורשה. שם גנצוויך ואנשי ה-13 שעברו עמו לצד הארי הציגו עצמם כלוחמי מחתרת יהודית ועסקו במצוד אחר פולנים שנתנו מחסה בבתיהם ליהודים. הוא ניסה גם לחבל בהכנות למרד גטו ורשה. הארגון היהודי הלוחם גזר עליו דין מוות, אך נבצר ממנו מלבצעו.

המשך גורלו לא נודע. לפי אחד המקורות הוא כנראה נרצח יחד עם אשתו ובנו בראשית שנת 1943.

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אברהם_גנצוויך&oldid=732482"