אבראהים מאח'וס
| לידה |
1925 מאח'וס, סוריה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2013 (בגיל 88 בערך) אלג'יר, אלג'יריה | ||||||
| עיסוק | רופא, פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | בעת' | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אבראהים מאח'וס (ערבית: إبراهيم ماخوس; 1925 – 2013) היה פוליטיקאי סורי, חבר מפלגת הבעת'. כיהן בתפקיד שר החוץ של סוריה למספר כהונות שונות מ 1963 עד 1968, כולל בזמן מלחמת ששת הימים. גלה מסוריה אחרי מהפיכת התיקונים, והעביר את שארית חייו באלג'יריה, שם עבד כרופא והמשיך לקדם את אידאולוגיית הבעת'.
ביוגרפיה
אבראהים מאח'וס נולד בשנת 1925 בכפר מאח'וס באזור לטקיה, למשפחה עשירה מהעדה העלווית. הוא למד רפואה באוניברסיטת דמשק, ובזמן לימודיו התנדב לשירות צבאי במלחמת העצמאות נגד ישראל. עם סיום הלימודים, השתתף בהתנדבות במלחמת העצמאות האלג'יראית נגד צרפת יחד עם חמישה רופאים סורים נוספים, ביניהם גם שותפיו העתידיים לממשלה, נור א-דין אל-אתאסי ויוסוף זועין. שלושתם היו חברי מפלגת הבעת', ונחשבו חלק מהאגף השמאלי והאידאולוגי במיוחד של המפלגה.
קריירה פוליטית במפלגת הבעת'
בשנת 1963, שנתיים אחרי נפילת הרפובליקה הערבית המאוחדת, תפסה מפלגת הבעת' את השלטון בסוריה בהפיכה צבאית. מנהיגי המהפיכה מינו את סלאח א-דין אל-ביטאר לעמוד בראש ממשלה חדשה שהורכבה מחברי מפלגת הבעת' ומנאצריסטים, ואיבראהים מאח'וס מונה לתפקיד שר הבריאות. עם חוסר היציבות בהנהגת סוריה בשנות השישים, והסכסוכים בין פלגים שונים במפלגת הבעת', הממשלות התחלפו לעיתים קרובות; מאח'וס נשאר בתפקידו בממשלת אמין אל-חאפז שהחליפה את ממשלת אל-ביטאר בנובמבר 1963, אבל נותר מחוץ לממשלת אל-ביטאר השנייה במאי 1964. בספטמבר 1965 מונה יוסוף זועין לראשות הממשלה, ומאח'וס קיבל את תפקיד שר החוץ. הממשלה הוחלפה שוב בדצמבר עם חזרת אל-ביטאר לראשות הממשלה, עד הפיכת 1966 שבה תפס סופית את ההנהגה הפלג השמאלי הרדיקלי של המפלגה, שאליו השתייך מאח'וס.
אחרי ההפיכה, זועין חזר לראשות הממשלה, ואיתו מאח'וס לתפקיד שר החוץ. מאח'וס, זועין, ונור א-דין אל-אתאסי שהפך להיות נשיא המדינה, נחשבו מקורבים למנהיג ההפיכה סלאח ג'דיד ובעלי דעות שמאלניות רדיקליות. יחד עם העובדה ששלושתם היו רופאים ולא אנשי צבא בניגוד לרוב ההנהגה הסורית אחרי ההפיכה, נוצרה מתיחות ביניהם לבין כמה מאנשי הצבא שסלדו מהדעות המרקסיסטיות הרדיקליות שלהם. גם ניסיונם במלחמת העצמאות האלג'יראית עודד אותם לגישה לוחמנית יחסית נגד ישראל, מתוך הנחה שאם האלג'יראים הצליחו להביס את צרפת, הסורים יוכלו להביס את ישראל. הממשלה שלהם, אחרי שנפטרו סופית ממתנגדיהם בהפיכת 1966, התפנתה למימוש מדיניות סוציאליסטית רדיקלית של הלאמות, טיהורים, פיקוח ממשלתי ושיתוף פעולה מתהדק עם ברית המועצות.
מלחמת ששת הימים ומהפיכת התיקונים
המתיחות בין סוריה וישראל הלכה וגברה בימי ממשלת זועין, למרות החולשה הברורה של סוריה אחרי שנים רבות של מהפיכות וטיהורים בצבא, שממילא היה קטן ומצויד בנשק סובייטי מיושן, וביקור של מאח'וס ואל-אתאסי במוסקבה בסוף מאי 1967 לא הצליח להשיג תמיכה נוספת. בנוסף לעימותים תכופים בין חיילים בגבול, ממשלת סוריה גם הקפידה לתמוך כמה שיותר באש"ף, כחלק מאידאולוגיית "המלחמה העממית" בסגנון אלג'יריה ווייטנאם שקסמה לאידאולוגים מרקסיסטים של הבעת' כמו מאח'וס. הצבא הסורי, ובראשו שר ההגנה חאפז אל-אסד, קיווה שניתן יהיה להמשיך לשמר סכסוך מוגבל של חילופי אש בגבול, ולא להתדרדר למלחמה כוללת. התקוות האלה התנפצו עם פרוץ מלחמת ששת הימים והתבוסה הסורית המוחלטת בה.
אחרי התבוסה הסורית במלחמה, הוכה קשות מעמדו של סלאח ג'דיד והזרם השמאלי-רדיקלי של הבעת', והתחיל להתחזק יותר ויותר מעמדו של חאפז אל-אסד ומחנה תומכיו, שהתעניינו פחות באידאולוגיה סוציאליסטית וראו בעצמם פוליטיקאים מעשיים ומציאותיים יותר. תחת לחץ אסד ותומכיו, מאח'וס איבד את תפקיד שר החוץ במרץ 1968 ובסופו של דבר הודח מהממשלה עם הדחת זועין מראשות הממשלה באוקטובר 1968. בנובמבר 1970 חוסל סופית הזרם השמאלי של הבעת' במהפיכת התיקונים של אסד. ג'דיד, אל-אתאסי וזועין כולם נעצרו ונשלחו לכלא, אבל מאח'וס הצליח בסופו של דבר להשתחרר ויצא לגלות באלג'יריה, שם העביר את שארית חייו.
גלות באלג'יריה וסוף חייו
אחרי שעזב את סוריה, חזר מאח'וס לאלג'יריה ועבד שם כרופא מנתח בבית החולים מוסטפא פאשא בעיר הבירה אלג'יר. משם הקים מפלגת אופוזיציה סורית חדשה בשם "מפלגת הבעת' הערבית הדמוקרטית הסוציאליסטית"[1]. הוא שמר תמיד על קשרים טובים עם אנשי החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה, איתם הכיר עוד משירותו כמתנדב במלחמת העצמאות האלג'יראית, וטען שנשיא אלג'יריה הווארי בומדיין הזהיר אישית על אסד לא לנסות להתנקש בחייו[2]. בספטמבר 2013 נפטר מאח'וס באלג'יר, בגיל 88.
לקריאה נוספת
- Asad of Syria: the struggle for the Middle East, Patrick Seale-Maureen McConville - University of California Press - 2011
הערות שוליים
- ^ The Democratic Socialist Arab Baath Party, Carnegie Endowment for International Peace
- ^ «Ce qui se passe en Syrie est criminel» - Portrait - El Watan, 2012-01-13
