אארו פאיארי
 | |
| אארו פאיארי | |
| לידה |
17 ביולי 1897 אסיקאלה, הדוכסות הגדולה של פינלנד |
|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 1949 (בגיל 52) קוקולה, אוסטרובוטניה המרכזית, פינלנד |
| השתייכות |
צבא פינלנד |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים הפינית מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך, מלחמת לפלנד) | |
| עיטורים | |
 צלב מרנהיים (פעמיים) | |
אארו פאיארי (בפינית: Aaro Pajari; 17 ביולי 1897 - 14 באוקטובר 1949) היה איש צבא פיני שלחם בצבא פינלנד במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
פאיארי נולד באסיקאלה שבמחוז הדוכסות הגדולה של פינלנד (אז האימפריה הרוסית היום פינלנד). הוא הצטרף לתנועת "המשמרות הלבנים" ולחם בהצטיינות רבה במלחמת האזרחים הפינית. הוא התפרסם בשל אומץ ליבו, וכשרונו להחדיר מוטיבציה בחייליו. הוא הצטרף לצבא פינלנד עם הקמתו. בתחילת "מלחמת החורף" הוא היה כבר לוטננט קולונל, הוא התפרסם כאשר בתחילת המלחמה סבל מהתקף לב אולם חזר לקרב מיד כשהתאושש.[1] הוא קנה פרסום נוסף במהלך קרב טולואג'ארבי (שהיה למעשה הקרב הגדול הראשון במלחמה זו), אז השמידו הוא ופאבו טלוולה שתי דיוויזיות רוסיות מהארמייה השמינית. במלחמת ההמשך הוא פיקד על התקפה גדולה באזור קרליה, הדיוויזיה שלו נשלחה אל נהר הוויאוקסי במטרה לאיים על העיר ויפורי,[2] שנכנעה לאחר זמן מה. לאחר מכן הוא זכה בצלב מנרהיים. הוא לחם בהצטיינות גם במלחמת לפלנד וזכה בצלב מנרהיים פעם שנייה.
אחר המלחמה נעצר פאיארי בחשד לביצוע פשעי מלחמה, אולם שוחרר מחוסר ראיות. הוא מת מהתקף לב בקוקולה בשנת 1949.
קישורים חיצוניים
- אל"ם (מיל') בני מיכלסון, 70 שנה למלחמת החורף - גוליית ניצח אבל בקושי, מערכות 430, אפריל 2010
הערות שוליים
- ^ מקס הייסטינגס, נפתחו שערי הגיהנום, הוצאת מודן, 2015. עמ' 55.
- ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 217.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אארו פאיארי".
25769510אארו פאיארי