המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית
 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מנהיגים | גנאדי זיוגאנוב |
| תקופת הפעילות |
ה-19 ביוני 1990 (רשמית) ה-13 בפברואר 1993 (דה פקטו) – הווה |
| אידאולוגיות | מרקסיזם-לניניזם, קומוניזם, שמרנות חברתית |
| מטה | רוסיה, מוסקבה |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים | איחוד המפלגות הקומוניסטיות - המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| צבעים רשמיים | אדום |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית |
57 / 450 |
| http://www.kprf.ru | |
המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית (ברוסית: Коммунистичесая партия Российской Федерации) היא מפלגה ברוסיה – המפלגה השנייה בגודלה ומפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר ברוסיה. רבים רואים בה כיורשת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ומפלגת הבולשביקים. המבנה והאידאולוגיה שלה לקוחים באופן מובהק מהמפלגה הקומוניסטית הסובייטית המקורית.
תולדות המפלגה
ייסוד המפלגה ושנותיה הראשונות
המפלגה מובלת בידי גנאדי זיוגאנוב שייסד את המפלגה ב-13 בפברואר 1993 יחד עם פוליטיקאים סובייטים בכירים כאיגור ליגאצ'ב ואנאטולי לוקיאנוב. זיוגאנוב הושפע מ"סנדק הגלאסנוסט", אלכסנדר יעקובלב, מהוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ולאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 התנועה הפכה לתנועה "פטריוטית לאומית רוסית". זיוגאנוב היה ליו"ר חזית הישועה הלאומית (או הלאומנית). בין מנהיגיה היו הפילוסוף האירו-אסייתי, אלכסנדר דוגין, שסייע בניסוח מסמכי המפלגה והקשריה ללאומנות.
ההתבססות כמפלגת אופוזיציה
ב-7 באוגוסט 1996 המפלגה הקימה את הברית הפטריוטית של רוסיה - תנועת שמאל חדשה שמאגדת 30 ארגוני שמאל וימין לאומניים, ביניהם ברית העם הרוסית, מפלגה לאומנית רוסית שהוקמה באוקטובר 1996 והתמזגה בשנת 2001 עם הברית העממית - מפלגת התחייה הלאומית "רצון העם", אלה תנועת לאומניות התומכות בהתפשטות רוסיה לכל אסיה ואירופה. תנועות אלה תמכו בגנאדי זיוגאנוב בעת שהתמודד בבחירות הנשיאותיות ב-1996 ובשנת 2000. בבחירות לפרלמנט בשנת 2003 טען זיוגאנוב שמפלגת המולדת (רודינה), מכרה את הקולות שלה עבור מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת. בבחירות שנערכו בדצמבר 2011 זכתה המפלגה ב-92 מושבים בדומה והיא המפלגה השנייה בגודלה.
הנסיקה במעמדה והעלייה בתמיכת הלאומנים בה
כיום התמיכה במפלגה משתנה כל פעם. בכל מקרה בבחירות האזוריות המפלגה הקומוניסטית נוטה לקטוף את הקולות מידי מפלגת השלטון, בשל חוסר תמיכה מקומית במפלגה שלדעת המקומיים אינה עושה די כדי לשפר את מצבם, ברמה הארצית מצבה של המפלגה רע יותר, אף בשני העשורים האחרונים המפלגה סיימה באחד משלושת המקומות הגבוהים. ניתן להבחין בכך לאור העובדה שכיום זו המפלגה השנייה בגודלה במדינה, כשרק רוסיה המאוחדת מקדימה אותה. למפלגה יש תמיכה רחבה במרכזי מדע (נאוקוגרדים) וערים מסביב למוסקבה. כך למשל, בבחירות לפרלמנט ב-2007 סניף המפלגה באוניברסיטת מוסקבה היה פעיל ומוצלח למדי בגיוס קולות. התומכים העיקרים במפלגה הם הגמלאים, עובדי תעשייה שונים. בעשור האחרון חלה עלייה בתמיכה במפלגה מצד קבוצות שמאל שונות וארגוני נוער לאומניים.
זוהי היורשת העיקרית למפלגה הקומוניסטית הסובייטית ובמהלך שני העשורים האחרונים היא מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר במדינה. פעם אחת בלבד, הייתה המפלגה קרובה לתפוס את השלטון: היה זה בבחירות 1996 לפרלמנט, כאשר המפלגה תפסה את מרבית המושבים בדומה שאך הוקמה מחדש. מועמד המפלגה לנשיאות - גנאדי זיוגאנוב - הפסיד בסיבוב השני לנשיא המכהן בוריס ילצין. מאז 1996 מועמד המפלגה לנשיאות, בין אם זהו זיוגאנוב או נציג אחר, לא הצליח לזכות בבחירות ולרוב מגיע למקום השני.
הצטמקות כוחה
במערכת הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 2011 המפלגה זכתה בכ-20% מקולות הבוחרים וקיבלה 92 מקומות בדומה, הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי. כמו מפלגות אופוזיציה אחרות, המפלגה טענה לזיופים רבים בבחירות.
גנדי זיוגאנוב היה מועמד המפלגה במערכת הבחירות לנשיא המדינה שהתקיימו ב-4 במרץ 2012.
בספטמבר 2016 המפלגה התבססה בתור המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט אך כוחה הצטמק מאוד והיא קיבלה 42 מושבים בלבד לעומת 92 בבחירות הקודמות, שהתבטאו מתוך 13% התמיכה שקיבלה מהמצביעים.
הישגי המפלגה בבחירות הפרלמנטריות ברוסיה מאז היווסדה
| בחירות | מנהיג | קולות | % | מושבים | +/– | דירוג | ממשלה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1993 | גנאדי זיוגנוב | 6,666,402 | 12.40 | 42 / 450
|
מקום שלישי | אופוזיציה | |
| 1995 | 15,432,963 | 22.30 | 157 / 450
|
115+ | מקום ראשון | אופוזיציה (1995–1998) | |
| ממשלת פרימקוב (1998–1999) | |||||||
| אופוזיציה (1999) | |||||||
| 1999 | 16,196,024 | 24.29 | 113 / 450
|
44- | מקום ראשון | אופוזיציה | |
| 2003 | 7,647,820 | 12.61 | 51 / 450
|
62- | מקום שני | אופוזיציה | |
| 2007 | 8,046,886 | 11.57 | 57 / 450
|
6+ | מקום שני | אופוזיציה | |
| 2011 | 12,599,507 | 19.19 | 92 / 450
|
35+ | מקום שני | אופוזיציה | |
| 2016 | 7,019,752 | 13.34 | 42 / 450
|
50- | מקום שני | אופוזיציה | |
| 2021 | 10,660,599 | 18.93 | 57 / 450
|
15+ | מקום שני | אופוזיציה |
יחסים עם מפלגות דומות בעולם
המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית משתתפת קבועה במפגשים הבינלאומיים של מפלגות הפועלים והקומוניסטיות המתקיימים החל משנת 1998 במתכונת שנתית.
הנהגת המפלגה
יושבי ראש המפלגה
על פי אמנת המפלגה ראש המפלגה הוא יושב ראש המפלגה הנבחר על ידי הוועד המרכזי של המפלגה שהוא הגוף הבכיר של המפלגה.
| № | דיוקן | שם | תקופת כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | 
|
גנאדי זיוגאנוב | מאז 14 בפברואר 1993 |
ראו גם
- המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- הקומוניסטים של רוסיה
- המפלגה הקומוניסטית לצדק חברתי
- פוליטיקה של רוסיה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
| סיעות הדומה השמינית | ||
|---|---|---|
| מפלגות מיוצגות בדומה הממלכתית | רוסיה המאוחדת • רוסיה הוגנת – למען האמת • המפלגה הליברל-דמוקרטית • האנשים החדשים • המפלגה הקומוניסטית • המצע האזרחי • המולדת • מפלגת הצמיחה | 
|
| מפלגות מיוצגות בסובייקטים הפדרליים בלבד | מפלגת יאבלוקו • המפלגה הרוסית לגמלאים וצדק חברתי • הירוקים • הפטריוטים של רוסיה • המפלגה הרוסית לחירות ולצדק • הקומוניסטים של רוסיה | |
37678519המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית