שיחה:תלמוד בבלי/ארכיון

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ ‌‏הגיע הזמן לערוך את הערך שהוא היסודי ביותר בחיינו ולהשמיט כל מיני דעות לא נכונות (בלשון עדינה).

לא חכמה להשמיט. זו עבודה קלה מאוד להשמיט.

החכמה היא למצוא את התוכן הראוי המורחב.

כאמור זה בתוכנית אצלי, אם לא יקדימוני...

דרושה עריכה לפסקה זו.

היא כתובה בלשון קצת לא ראויה.

במיוחד: אך גם השקפת עולם רחבה זו, שביטאה תמיד חיפוש אחר אמת מוסרית, הייתה גדורה בקווים צרים.

מטעמים, מסיבה זו בדיוק קיימת תבנית בראש הערך לפיה הסגנון אינו מתאים.

לגופם של דברים, הריני להזכירך כי המכלול הוא אנציקלופדיה שיתופית, ומשכך אתה מוזמן ואף יותר מכך לשנות בעצמך את הניסוח ולהתאימו.

נשמח לראותך תורם למיזם.

מיק, מצידי , הייתי מוחק כמעט את כל הפסקה,

אבל אין לי מספיק ותק וניסיון. ולכן אני רק מעלה את הדברים בפני מומחים ממני, לתשומת ליבם.

(הפסקה כתובה בלשון ביקורתית מאוד כלפי התפיסה היהודית ה"גלותית" וה"מתבדלת". ורק בסוף היא עושה הנחה... שבכ"ז יצא מזה גם דברים טובים -לכאורה...)

מטעמים, אם ברצונך לתייג אותי כך שאראה שהשארת עבורי הודעה, עליך ללחוץ על הסמל המופיע בתחתית ההודעה בצד שמאל ומוצגת בו דמות ולצידה פלוס. כשיפתח לך חלון תקליד את שמי ולחץ 'הוספה'.

לעניינינו: עברתי היום על הערך, ואני חושב שהוא זקוק לשכתוב דחוף. אשתדל לפנות לכך זמן. עד אז, כפי שכבר כתב לך שרגא, כדאי יהיה אם תכתוב כאן את הפיסקה. זה יזרז את התהליך ויתקן לפחות מעט מהליקויים בערך.

מטעמים, תעשה עוד צעד, ותכתוב כאן את הפסקה בצורה שלדעתך היא אמורה להיות כתובה. זה יועיל מאוד. תודה.

רעיון מעולה.

[להלן הקטע עם השינויים שביצעתי, במקום למחוק את השורות, מחקתי את מילות הביקורת והצגתי אותם כיתרונות]

השפעה תרבותית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך הדורות הפך התלמוד לחומר הלימוד העיקרי בבתי המדרשות ובישיבות. הפלפולים החריפים שבו הביאו לחידוד השכל, לשכלול כשרון הניתוח ההגיוני, ושמרו את הרוח במתח תמידי. עם זאת, סגנון זה שריכז לתוכו את כל הכוחות הרוחניים של המלמדים והתלמידים, הביא לביקורת בחוגים מסוימים שעיסוק רק בפלפול מוביל להתפתחות של השכל לכיוון אחד בלבד - עיון בדקדוקי עניות וניסיונות למצוא פתרונות דחוקים לסתירות, לעיתים קרובות תוך הזנחת העיסוק לגופו של העניין הנידון. התפלפלות למדנית זו של פלפול לשם פלפול כמין שעשוע לימודי אינטלקטואלי, הרחיקה את הלומדים מעיסוק בחכמה ממשית והסיחה את דעתם מהמחשבה המציאותית.

התלמוד מהווה גם את אבן הדרך והנרטיב של היהדות והעם היהודי. עם ישראל מתואר בה לרוב כמרכז העולם, כמאמר חז"ל על הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" - בשביל ישראל שנקראו 'ראשית'. בתלמוד מבוססת התפיסה שכדי לשמור על קדושתו עם ישראל מוכרח להיות "עם לבדד ישכון", גוי קדוש ומובדל מיתר העמים. חזון הנביאים לתיקון כלל האנושות נדחה כתכלית בלתי מושגת עד לביאת פלאי ימות המשיח, ועד אז על עם ישראל לחיות בהתבדלות במסגרת הדינים המחמירים, בהם הכל צפוי ומתוכנן. להתבדלות זו היה הכרח היסטורי, שכן היא שימשה כחומה בצורה מול הסכנות שאיימו על עם ישראל הן מצד המדינות האליליות והן מצד הנוצריות. המשמעת הדתית המחמירה בתלמוד חיזקה את רוח העם היהודי ושמרה עליו מפני זעזועים שהפילו עמים אחרים, ובכך סייעה בשמירה על היהדות כצורתה.

מטעמים, בוצע.

לענ"ד עדיין קטע מיותר לגמרי. מתאים למי שרואה ב'תרבות התלמוד' אחת מתוך רבות, ולא האחת האמיתית היחידה. ובכלל, הדברים לא אנציקלופדיים (הגיגים, בשפה מדוברת) ומנוסחים במגמתיות חריפה.

יישר כח למטעמים על הרמת הכפפה.

המילה "תרבות" היא מילה שיכולה להתפרש בכמה אופנים,

או כמו "ספורט", "שעשוע" וכדומה,

או כמו כאן, "תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם"

אני חושב שכוונת המשורר בכותרת "השפעה תרבותית" הייתה לדוגמה השניה ולא לראשונה

נכון, ולזה כיוונתי. מי שרואה בתפיסת העולם (וכו') של התלמוד כאחת מתוך רבות, יכול לנתח את מניעיה ותוצאותיה. ועדיין ספק רב אם יש לניתוחים אלו ביסוס אנצי'.

אך מי שרואה בה היחידה האמיתית, אינו רוצה/יכול להסכים עם הקטע הנ"ל, אפילו אם יהיה כתוב בצורה שפויה.

כרגע כשהערך במתכונתו הנוכחית, הניסוח החדש הוא מצוין.

כפי שאמרתי, אני חושב שהערך כולו צריך שכתוב. התחלתי לאסוף חומר ואני מקווה לעשות זאת בקרוב. כמובן שאשמח אם העורכים הנכבדים יושיטו יד ויסייעו במלאכה.

בהצלחה. אם יסייע שאתחיל לנסח מחדש ע"פ הכתוב בערך, ולהסיר פרטים תפלים, אשמח לנסות.

מעולה. אין לי התנגדות...