שיחה:יום טבוח/ארכיון

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‌‏‎‏‎‏‎‏‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‌‌‌‌‌‏‌‌‌‌‏‌‏‌‌‌‌‌‌‏ אשמח אם תרחיבו. מנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ מתי הערך יכול לעבור למרחב הראשי (מה הקריטריונים)?

שים לב שהערך נלקח בתחרות ע"י שמעון לוי. מומלץ לשאול אותו קודם לגבי תכניותיו לערך.

בוצע . אחכה לתשובה. מה דעתך על המצב הנוכחי של הערך (באם שמעון לוי לא מתכנן לעבוד על זה)?

שמעון לוי ויתר על הערך (שיחת משתמש:שמעון לוי#יום טבוח), ולי נראה שסיימתי.

נראה שלקחת את רוב החומר מהערך שבועות, זו התחלה טובה. ממולץ ללמוד את הסוגיה בחגיגה (יז-יח) בבבלי ובירושלמי, וכן את דברי הגמרא בביצה. וכמובן אפשר לקחת מראי-מקומות מכאן. זה גם משתלב יפה עם חג השבועות. בהצלחה!

מנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ הערך מוכן? נראה לי שגמרתי.

כמי שאינו מתמצא בסוגיה, נראה כי הערך כתוב כמעט בסדר.

עדיין חסר דברים מסויימים להבנת העניין.

א. מתי ימים אלו חלים?

ב. כל עניין הסמיכה בסוף לא ברור מספיק הקשר.

ועוד.

כפי שכתבתי כבר במק"א, בכתיבה תורנית במכלול אנחנו צריכים להיות "אור לגויים" ושמור על רמת כתיבה גבוהה ומקיפה. הייתי מצפה לראות בערך שנוצר אצלנו את כל המידע המרכזי, ולא רק ערכים בסיסיים. ממליץ לך לעיין כאן, נקודות שחסרות למשל: האם היום אסור במלאכה, האם הוא נמשך יום אחד או שבעה ימים, ומה דינם של ימים אלה בזמנינו (אמירת תחנון, איסור תענית). לא מדובר בסוגיה מאד גדולה, ואני בטוח שזה אתגר שתוכל לעמוד בו בכבוד.

כל הדברים שכתבת מוזכרים בערך. תבדוק.

לא מצאתי שום דבר לגבי איסור מלאכה (בזמן הבית). גם לגבי תחנון והספד בשאר הימים, יש בזה מחלוקת ראשונים. יש עוד נקודות שחסרות.

שמש מרפא, תוכל לפרט יותר לגבי המחלוקת?

אני חושב שניתן להרחיב עוד את הערך, וכדברי שמש מרפא.

כמו"כ כדאי לפשט ולפתוח את הר"ת בערך. בהצלחה!

רב הנושאים טופלו, נראה לי.

בס"ד הרחבתי בצורה משמעותית את הערך וטיפלתי בנקודות שהעליתם. שמש מרפא ומנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌ בכללי, הערך מוכן עכשיו?

עכשיו אני רואה שהעיקר חסר... צריך קודם כל להבהיר את הרקע. יש מחלוקת ב"ה וב"ש האם מביאים קרבנות יחיד ביו"ט. לפי ב"ש אסור, ולכן היום אחר יו"ט הוא "יום טבוח", וגם באר הימים אפשר להשלים. ולפי ב"ה כאשר חל בחול אפשר להקריב גם ביו"ט עצמו, ורק כשחל בשבת הוא "יום טבוח".

עוד נקודה: ששת ימי ההשלמה, גם הם צריכים להיות מבוארים בערך כולל הלימוד מהפסוק.

בוצע בס"ד.
שמש מרפא, עכשיו זה טוב?

המכלול:העברת דפי טיוטה

חובה להביא מקורות שהיום מכונה "יום טבוח". כי בגמרא המשמעות של השם אינה כנוי ליום, אלא פשוט שהיום שבו שוחטים הוא אחר השבת.

אם יש מקורות שימים אלו מכונים "ימי טבוח" צריך להביא את המקורות בגוף הערך.

אסרו חג השבועות הוא "יום טבוח"¹²²- יום חגיגי, שהעולים לרגל הקריבו בו במקדש את 'עולות-הראיה' שלהם. עולות אלה הקריבו מממונם (ממון חולין דווקא), ובזמן הזה שאין אנו יכולים להקריב קרבנות בפועל, צריך להוסיף ביום זה בנתינת צדקה מממונו¹²³. זה מכאן בסוף הדף.
נחשב מקור?

היום נקרא יום טבוח גם לאחר חורבן ביהמ"ק (רבי טרפון), ז"א שהכינוי על היום ולא על הפעולה.

לא שידוע לי. והקשה כך גם בשבועות.

נראה יפה. כל הכבוד!!

כדאי קצת יותר להבהיר תכל'ס מה זה יום טבוח. תכתוב את מחלוקת ב"ש וב"ה, ואז תכתוב לפי זה מהו היום הזה, מה עושים בו, ומה הם הדינים שלו. כרגע קצת קשה להבין. (תרחיב קצת את הפתיח, נראה לי יספיק). נראה לי זה מה שהפריע קצת לעמוס חדד בהערה למעלה.

תראה למשל דוגמא, (קח את הרעיון, עשית עבודה נהדרת. השפה שלך יותר טובה, אבל אני מדבר על המבנה של המידע ולא על הניסוח המילולי):

"יום טְּבוֹחַ (או "ימי טבוח"), הוא כינוי ליום שלאחר שבועות שנוצר בעקבות מחלוקת של בית שמאי ובית הלל האם מותר להביא קרבנות יחיד ביום טוב, כאשר בית שמאי פוסקים שאסור להביא, ובית הלל מתירים. המחלוקת נובעת מהשאלה האם מותר לסמוך ביום טוב. בשל הקרבנות הרבים שהיו מובאים באותו זמן, התקבל הכינוי - "יום טבוח"." (הטקסט של הערך כעת)

או

"יום טבוח - היום שבו מקריבים את קרבנות חג השבועות, שלא הקריבום בחג.

בשם יום טבוח נקרא במשנה ובברייתא היום שבו מקריבים את קרבנות העצרת - היינו חג השבועות - שהיה אסור להקריבם בחג. לדעת בית שמאי הסוברים שעולת-ראיה - או אף שלמי חגיגה - אינם קריבים ביום טוב, יום טבוח של קרבנות אלו לדעת בית שמאי הוא ביום שלאחריה. ולדעת בית הלל הסוברים שקרבנות אלו קריבים ביום טוב, אינה צריכה יום טבוח לפי שמותר להקריבם ביום טוב. (ומודים שאם חלה עצרת להיות בשבת - שאין קרבנות אלו קריבים בשבת, שיום טבוח הוא לאחר השבת). ומכל מקום לדברי הכל יש לקרבנות אלו תשלומין כל שבעה, ואף הם נקראים ימי טבוח.

בנוסף, אף אותה שאמרו שברגלים כל ישראל חברים הם, וטומאת עם-הארץ כטהורה היא חשובה, אמרו בירושלמי שהוא הדין ביום טבוח שדינו כעצרת."

ציטוט מעובד קלות מכאן