שיחה:חטא המרגלים/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

למאי נ"מ (שיחהתרומות)

בודקי תמונות התמונה הראשונה

שרגא (שיחהתרומות)
מוקיר רבנן (שיחהתרומות)

כעיקרון כל התמונות שמצויר בהן 2 אנשים נושאים אשכול ענבים הם היפך דברי חז"ל שאמרו ש8 אנשים סחבו.

אבל משום מה עמ"י לא הקפידו בזה...

מיעוט שיחה (שיחהתרומות)

לפי ר"ע בירושלמי פ"ז סוטה ה"ה היו ט"ז המרגלים ונושאי כליהם.

מוקיר רבנן (שיחהתרומות)

מיעוט שיחה תוכל לעבור על האערך? תודה רבה מראש! (במקור הוא עם תבנית אספקלריה, אך נדרסה בעידכון)

מיעוט שיחה (שיחהתרומות)

מעולה, שכוייח.

משה מ (שיחהתרומות)

מכלולאים פעילים, יש צורך להרחיב את הערך עפ"י המקורות.

היות שאין זמני בידי כעת, אעתיק הֵנָה את הציטוטים העוסקים בענין המרגלים, ומי שהפנאי בידו יואיל להעתיק זאת בצורה מסודרת לתוך הערך.

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד א

אני חשבתיה לטובה - דכל היכא דמטו, מת חשיבא דידהו, כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו, ואיכא דאמרי: איוב נח נפשיה, ואטרידו כולי עלמא בהספידא, הם חשבו לרעה - ארץ אוכלת יושביה היא. ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו וגו' - אמר רב משרשיא: מרגלים שקרי הוו, בשלמא ונהי בעינינו כחגבים - לחיי, אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי? ולא היא, כי הוו מברי אבילי, תותי ארזי הוו מברי, וכי חזינהו, סלקו יתבי באילני, שמעי דקאמרי: קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני

    משנה מסכת סנהדרין פרק י

    מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר י"ד) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' וימותו בעולם הזה במגפה בעולם הבא. דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר (שם /במדבר י"ד/) במדבר הזה יתמו ושם ימותו דברי רבי עקיבא רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר (תהלים נ') אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח

      תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד א

      וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה - אמר רבי שמעון בן לקיש: שמתו מיתה משונה. אמר רבי חנינא בר פפא, דרש ר' שילא איש כפר תמרתא: מלמד, שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם, והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם, ומטיבורם ונכנסות בלשונם. ורב נחמן בר יצחק אמר: באסכרה מתו

        שולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקפ סעיף ב

        בי"ז באלול מתו מוציאי דבת הארץ

          בית יוסף אורח חיים סימן תקפ ב

          כתב בתשובת הרא"ש בסוף כלל י"ג (סי' כא) על זה שכתב בה"ג (שם מ.) בשבעה באלול [עיי' משנה ברורה (סי' תקפ ס"ק ז) "בי"ז באלול וכו' - כפי גרסת הב"י בשם הקדמונים הוא שבעה באלול"] מתו מוציאי דיבת הארץ אם על המרגלים הוא אומר קשה על סדר המקראות כי משמע שמתו קודם שאמר משה לישראל שימותו במדבר ומסתמא משה לא המתין להתפלל על ישראל ובתשעה באב התפלל ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא שימותו ומשה אמר מיד לישראל ואז אמרו ישראל חטאנו (עי' במדבר יד מ) ועשו תשובה והיאך ימותו המרגלים בשבעה באלול וכי היו מוציאין דיבה מתשעה באב עד שבעה באלול ודבריו תמוהים ושמא מוציאי דיבה אחרים עכ"ל ולי נראה דאפשר לומר שענשן של מרגלים היה שמיד נשתרבב לשונם כדברי המדרש (סוטה לה.) והיו מתמצים בחולאים רעים עד שבעה באלול מה שלא היה כן לשאר מתי מדבר שלא היתה מיתתם אלא כמשחל ביניתא מחלבא אבל הא קשיא לי למה התקינו להתענות ביום שמתו מוציאי דיבת הארץ שמחה מיבעי באותו יום דבאבוד רשעים רינה (משלי יא י) ושמא מפני שלא זכו שתתקבל תשובתם מצטערינן דמסתמא שבו ולא נתקבלו:

            ב"ח אורח חיים סימן תקפ ב

            ומ"ש בשבעה עשר באלול מתו מוציאי דיבת הארץ במגפה. הקשה על זה הרא"ש בתשובה דמשמעות הכתובים שמתו בתשעה באב מיד ובאותו היום היתה הגזירה שימותו במדבר לאחר שהתפלל משה עליהם בתשעה באב ואז אמרו ישראל חטאנו וכו' עד כאן וב"י נדחק ליישב זה עיין שם ולפעד"נ דאין כאן קושיא שהרי במקרא כתובים בתחלה תפלת משה על ישראל (במדבר יד יט) ואח"כ הגזירה שימותו במדבר (פסוק כג) ואח"כ כתוב (לו לז) והאנשים אשר שלח משה וגו' וימותו במגפה לפני ה' ואיכא למימר שפיר דתפלת משה וגזירה דימותו במדבר היו בתשעה באב אבל מיתת המרגלים עצמן לא היתה אלא לאחר תשעה באב בשבעה עשר אלול דכך גזרה חכמתו יתברך: ומה שקשה לב"י למה התקינו להתענות ביום זה אדרבה שמחה מיבעי באותו יום דבאבוד רשעים רנה ומה שתירץ על זה אינו מתקבל אבל לפע"ד האמת הוא דלפי שכל ישראל נענשו על ידם לפי ששמעו לקולם ונגזרה עליהם גזירה וצרה גדולה שימותו במדבר ועל כן מדרך התשובה קיבלו עליהן להתענות ביום זה לדורות כדי שישימו ללבם העון הגדול ששמעו לקול הרשעים ולא יחזרו עוד לעשות כמעשה הרשעים:

            אפר (שיחהתרומות)
            מוקיר רבנן (שיחהתרומות)

            משה מ תודה על המקורות! עזרת לי בשכתוב יסודי.

            מישהו (שיחהתרומות)
            אברהם אבנר (שיחהתרומות)

            ודאי שיש לשנות.

            ספרא (שיחהתרומות)

            יהיה צורך לשכתב את כל הערך עקב שינוי השם

            אין לשנות את השם לפני השכתוב

            לתשומת לב משכתבי ערכי התנ"ך: זהר הרקיע, מטעמים

            תנא קמא (שיחהתרומות)

            עדכנתי ושכתבתי את הערך ע"פ ויקי. מוטי, תעביר בבקשה.

            תנא קמא (שיחהתרומות)

            דויד העביר כבר. תודה.
            אני לא בטוח שהפיסקה של הקוראן מתאים.

            אין נושאים ישנים יותר