שיחה:דיבוק/ארכיון

ציטוט

על פי המדע המודרני, הדיבוק הוא תופעה פסיכופיזית. ע"כ

לא ידעתי שלמדע המודרני סיג ושיח עם נשמות

עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏

הערך מנסה לענות על השאלה להלן: ממה נובעת ההתנהגות המשונה עם תסמיני הדיבוק?

לא כל אחד שיתחיל לרוץ ברחוב ויצעק מילים משונות, בהכרח שיש לו "דיבוק".

ולכן יכול להיות שמדובר בתופעה פסיכופיזית שנובעת מלחץ או סמים וכולי.

למה זה אמור להתנגש עם מה שכתוב לעיל?

(בכל אופן, ביצעתי הגהה בנוסח שיהיה יותר מובן כך)

ההגהה נראית יותר מתאים תודה

ההגהה היא טעות. המדע המודרני טוען בוודאות שהדיבוק הוא תופעה פסיכופיזית. אתם יכולים להתווכח איתו. אבל לא לשנות את דבריהם.

המדע המודרני טוען שכל תחום בריאות הנפש אינו מדע מדויק אלא מדע מתפתח בהתאם לסטטיסטיקה.

האם יש לך מקור שהמדע טוען שכל דיבוק הוא תופעה פסיכופיזית?

אגב, הסיפא של הפסקה הייתה כך במקור: ייתכן גם כי חלק ממקרי הדיבוק המתועדים אינם אלא התקפות כיפיון (אפילפסיה).

מה שברור שהוא טוען שאין כזה דבר דיבוק.

לא כל דבר שהמדע עדיין לא בדק, הופך את העניין ל"בדוק מדעית" שהוא איננו.

אשמח אם תביא מקור לטענה הזאת

מבחינתם - כן. והערך מביא את דעתם. לא את דעתנו.

זוהי בדיוק הטענה שלי,

אני יודע היטב שדעתו של כל מי שהמדע הוא אלוהיו, שאין כל שחר ל"דיבוק" כפי שאנחנו תופסים אותו.

השאלה שלי באה לדייק האם הערך עוסק בדעות או במדעים?

ואם הנוצרים לא חושבים שיש דיבוק אז גם נביא את דעתם?

ואם המוסלמים?

כלומר, מה שאני בא להגיד שהמדע הוא מעניין כל עוד הוא מדעי ולא "דעתני" או "אמוני".

ולכן נחזור שוב להגהתי בערך, תגיד לי מה לא נכון בהגהה.

לטענתך ראוי למחוק את דעת המדע. דעתך לגיטמית. אבל אתה משאיר אותה ומעוות אותה. כי לדעתם זה לא מתפרש גם כ... אלא רק.

שומע את טענתך,

עשיתי קצת שיעורי בית מאתמול, וקראתי קצת בקישו"ח שבערך ובעוד מאמרים,

אני עדיין חושב שאין שום סתירה בין המחקרים המדעיים לבין התפיסה היהודית ההיסטורית.

אין שום חוקר שכותב הוכחה מחקרית נגד הדיבוק או לפחות מנסה להתעמת איתה.

כמובן שיש מקרים המאובחנים כהתפרצויות פסיכוקליניות וכו', שגם על זה אין שום חולק.

(וגם המאמרים מלאים אש וגופרית על הרבנים ועל מוציאי הדיבוקים, אבל זה מובא כדעה ולא כמחקר או אפילו משהו דומה)

מתייג עורכי אספקלריה‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏ האם עריכה זו היא טעות.

זו לא מחלוקת ולא ויכוח, זה שתי תפיסות שונות ומקבילות, שתיהן קיימות ושתיהן יכולות להתייחס לאותו מקרה בדיוק, האחת רואה חולה פסיכיאטרי והשנייה תולה ברוחות ודיבוקים, וכל אחת נכונה מזווית הראיה שלה.

אגב, יעויין בספר הברית י"ז ט"ו שיעץ ללכת לרופא ולא לנסות לגרש דיבוקים.

ולעצם העריכה?

במקום "יכול להיות גם" הייתי כותב "הוא".

בסדר. בוצע.

הוא מכחיש הרבה דברים אתה רוצה לדעת מה שהם אומרים על הנבואה?

תוכל להוסיף בערך נבואה את דעת המדע. לדעתי.

אוקיי

אבל זה לא ה"דיבוק"

אפשר לטעון שהמדע המודרני מכחיש וכופר את עניין הדיבוקים

או שבשפת העם מכונה מחלה זה וזה כדיבוק

בעינינו זה לא הדיבוק. בעיניהם כן. אפשר להוסיף את המילים הכחשה וכדומה.

עמוס חדד

הערך מקוטלג בקטגוריית "פולקלור יהודי", האומנם?

ודו"ק...

בלי לדוק אני אומר לך שאין מתאים מערך זה לסמל פולקלור.

אז מה שהוספת על החפץ חיים הוא פולקלור?

בהחלט. נרטיב אינה מילה גסה, הסיפור על החפץ חיים בכלל נכלל בקטגורית נרטיב בפולקלור.

עמוס חדד אני מסכים עם מטעמים ההגדרה פולקלר ע"פ המכלול היא

פולקלור (בעברית: ידע-עם; מאנגלית: Folk - "עם", Lore - "ידע") הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ג'ון תומאס בשנת 1846 לתיאור מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי. פולקלור הוא למעשה גוף של ידע, מנהגים ומסורות שעובר מדור לדור, ומשתנה כל הזמן.

— המכלול ערך פולקלור

כיוון שהמונח מוזכר בספרי הקבלה לא ניתן להגדירו כפולקלור, מאחר ואינו מועבר בע"פ.

פיספסת את המילה הבאה - בהקראה. מה גם שלדיבוק המוזכר בספרי הקבלה נוספו אינספור סיפורי עם ומסורות ואמונות טפלות ולכן הוא מוגדר כפולקלור.

לפי דעתך, אם על האושפיזין (כדוגמה) יהיו סיפורי עם ואמונות תפלות, גם הם יהפכו לפולקלור??

לפי דעתי, לכל מונח יש את ההגדרה העצמית שלו, ואין לדברים הנלוים אליו השפעה הגדרתית על המונח עצמו.

מדוע שהטפל ישפיע על העיקר?

כי היום העיקר בדיבוק הוא האמונות הטפלות. הסיפורים בעלי מקור מהימן הם בודדים לעומת סיפורי העם.

בע"פ בהקראה, לא בהקראה מתוך הכתב, (כוונתי שיש הקראה מספרי סיפור עם ויש הקראה מספרים מוסמכים וכיוון שלפי עורכי ויקיפדיה ספרי הקבלה הם ספרי פולקלור, לכן הם מגדירים את זה כפולקלור אבל כיוון שבמציאות הם מוסמכים יותר מספרי מחקר לא ראויה ההגדרה, ולטענתך השנייה אתה צודק שיש בזה הרבה פולקלור אבל כיוון שהרעיון של פולקלור שהוא דבר לא לגמרי מוסמך, כמו שהבאתי בציטוט, והגדרת העניין כפולקלור תפגע גם בעצם המושג, אזי לא ניתן להניח פגיעה זאת בדברי חז"ל.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ קורא לדעתכם.

פולקלור לא פוגע בדברי חז"ל! הוא מגדיר דבר. יש כאן תופעה שנכללת בסיפורי עם. וסיפורי הדיבוק מועברים ממגיד אחד למשנהו, ממלמד מפחיד לתלמידיו, ומאבא נחמד לבניו לפני השינה.

צודק.

אוקי. קיבלתי.