מכלולאים פעילים, מפנה את תשומת לבכם לפסקה שהוספתי על שימוש בצמח לסכך.
אודה לכל מי שיכול להוסיף מקורות או מידע.
בכוונה לא הזכרתי את השם המסחרי של המוצר. האם לדעתכם הדבר נחוץ? ראוי?
אינני יודע מה היו השיקולים. מכל מקום, צמח האגבה שימש בעבר לייצור חבלים, כך שתכונותיו מתאימות. לגבי פשתן, שחוטיו מקבלים טומאה, יש סוגיה מפורשת במסכת סוכה מאיזה שלב הוא פסול, ובצמח האגבה בעיה זו אינה קיימת.
תוהה אם אין יחודיות בצמח (חוץ מזה שהוא לא פשתן) נראה לי קצת מוזר אורך הפיסקה שאינה נונת מידע שקשור לצמח. אולי אם יתברר שסיביו הם חזקים במיוחד אז יש לכתוב בקצרה שסיביו משמשים לקשירת סכך וכו' בנתיים הערך לא עמוס אז לא מפריע במיוחד.
הפיסקה מפרטת ענייני סכך ולא כל כך את השימוש בסיבי האגבה. מה זה "לא נשזרו כמקובל" לא ברור.. אם היו נשזרים היו מקבלים טומאה? חסר ביאור.
ראה רמב"ם פ"ה מהלכות סוכה ה"ד, חילק שם בין פשתן שאין מסככים בו כיון שנשתנית צורתו, לדברים אחרים (הרמב"ם נקט חלף או סיב) שצורתם עומדת. לא בררתי את כוונת היצרנים, אבל אני מבין שלא השתמשו בחוטי אגבה שזורים כרגיל על ידי מכונה משום החשש של נשתנית צורתו.
ולהערה הקודמת:
מטרת הפסקה היתה להתייחס לשימושים המעשיים של צמח האגבה, כפי הכותרת של הפסקה - מיני הצמח ושימושיהם. צויין שהוא משמש בייצור הסכך, וכן שווק לצורך קשירת הסכך (בשנים הראשונות). אני אינני יודע האם הייתה ייחודיות דווקא בצמח זה, ומי שיודע - מוזמן להוסיף.
אם נראים משפטים מיותרים בפסקה - תוכל לשנות כהבנתך.