NGC 3077
 | |
| NGC 3077 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הדובה הגדולה |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 8 בנובמבר 1801 |
| סוג | גלקסיה לא סדורה |
| בהירות נראית | 10.1[1] |
| סיווג מורפולוגי | I0 pec[2] |
| עלייה ישרה | 10ʰ 03ᵐ 19.1ˢ |
| נטייה | 01.6″ 44′ 68°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 17.8- |
| מרחק[2] |
12,400,000 שנות אור 3,801,815.06 פארסק |
| קוטר | 19,540[2] שנות אור |
| מסה | 1.8×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום | 14[2] ק"מ/שנייה |
NGC 3077 היא גלקסיה לא-סדורה שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה, במרחק של כ-12.4 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81. הגלקסיה נמצאת כ-7.9 מעלות ממערב לכוכב λ (למבדא) בדרקון וכ-9.4 מעלות מצפון-מערב לדובהה. כשלושת רבעי מעלה מצפון-מערב לה נמצאת M81 ומעט יותר ממעלה מצפון-צפון-מערב לה נמצאת M82, שתיהן שייכות גם כן לקבוצת M81.
היסטוריה
לגלקסיה בהירות מדרגה 10.1 והיא התגלתה ב-8 בנובמבר 1801 (יחד עם NGC 2976) על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון I.286 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1802, שם תוארה על ידיו כ"בהירה מאוד, גדולה למדי, עגולה, מתבהרת במידה רבה ובהדרגה לכיוון המרכז". בנוסף ציין הרשל שבצידה הצפוני יש מעין קרן חלשה שפוגעת בצורתה העגולה.[4] ג'ון הרשל צפה בה וכלל אותה בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 כערפילית מספר 658, ותיאר אותה כ"בהירה, עגולה, עם בהירות שעולה בחדות במרכזה".[5] בשנת 1863 הוא כלל אותה גם בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 1982 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 3077 כשהיא מתוארת כבהירה למדי, גדולה למדי, עגולה, בעלת מרכז בהיר ובעלת קרן בולטת.[6]
מאפיינים
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-5.4 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של קרוב ל-20,000 שנות אור, כחמישית מקוטר שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-1.8×1010 מסות שמש, כ-3% ממסת שביל החלב. בשל קרבתה הרבה ל-M81 ול-M82, היא מושפעת מכוחות הכבידה של שכנותיה הגדולות יותר והשפעה זו גורמת לעננים של אבק וגז להפלט ממנה למרחב שבינה ובין M81 וליצור מעין זרוע המחברת ביניהן,[7] וכן לענני אבק המסתירים חלקים ממנה ונותנים לה את צורתה הייחודית. כוחות הכבידה גורמים גם לצפיפות לא אחידה של הגז במרכז הגלקסיה וכתוצאה מכך מתרחשת יצירת כוכבים אינטנסיבית במרכז הגלקסיה, שמכיל אוכלוסייה של כוכבים צעירים וחמים וכן צבירי כוכבים.[8] אוכלוסיית הכוכבים הצעירים והחמים גורמת למרכז הגלקסיה להיות בהיר באופן ניכר משאר הגלקסיה וליצור ספקטרום פליטה שאופייני לגלקסיות בעלות גרעין גלקטי פעיל, כך שבשנת 1943 היא נכללה ברשימת הגלקסיות בעלות גרעין פעיל שייצר האסטרונום קארל סייפרט, למרות שהיא איננה גלקסיה ספירלית כמו שאר הגלקסיות שברשימה.[9] כיום היא אינה נחשבת לגלקסיית סייפרט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ SIMBAD: NGC 3077
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: NGC 3077
- ^ M. Thomasson & K. J. Donner: A Model of the Tidal Interaction Between M81 and NGC 3077, Astronomy & Astrophysics, Vol. 272, No. 1, p. 155 (1993)
- ^ W. Herschel: Catalogue of 500 New Nebulae, Nebulous Stars, Planetary Nebulae, and Clusters of Stars; With Remarks on the Construction of the Heavens, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 92, pp. 506 (1802)
- ^ J. Herschel: Observations of Nebulae and Clusters of Stars, Made at Slough, with a Twenty-Feet Reflector, between the Years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 393 (1833)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 91 (1888)
- ^ F. Walter, C. L. Martin & J. Ott: Extended Star Formation and Molecular Gas in the Tidal Arms near NGC 3077, The Astronomical Journal, Vol. 132, Iss. 6, p. 2289 (2006)
- ^ T. J. Davidge: Stars, Star Clusters, and Dust in NGC 3077, The Astronomical Journal, Vol. 127, Iss. 3, p. 1460 (2004)
- ^ C. K. Seyfert: Nuclear Emission in Spiral Nebulae., Astrophysical Journal, vol. 97, p. 39 (1943)
27430073NGC 3077