לוס אנג'לס טיימס

לוס אנג'לס טיימס
	בניין מערכת ה- LA Times
	בניין מערכת ה- LA Times
תפוצה	417,936 (2019)

לוס אנג'לס טיימס (באנגלית: Los Angeles Times או LA Times) הוא עיתון יומי המשווק בלוס אנג'לס, קליפורניה ומופץ בכל מערב ארצות הברית. תפוצתו נכון ל-2019 עומדת על 417,936 עותקים.^[1]

העיתון נוסד ב-4 בדצמבר 1881 והוא העיתון המטרופוליני השני בתפוצתו בארצות הברית אחרי הניו יורק טיימס. העיתון מחזיק בערוץ הטלוויזיה Fox 11 (או "תחנת הטלוויזיה KTTV").

לוס אנג'לס טיימס זכה ב-37 פרסי פוליצר בשנת 2004 לבדה; המניין כלל ארבעה פרסים באיור עורכים, אחד על דיווח חדשות על פרעות ווטס של 1965 ואחד על דיווח החדשות על פרעות לוס אנג'לס של 1992. בשנת 2004 העיתון זכה בחמישה פרסים, השיא השלישי-הגבוה ביותר לעיתון אחד בשנה אחת אחרי הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט.

נכון ל-2011, העיתון מופץ בכ-573 אלף עותקים והוא מדורג במקום החמישי בתפוצתו בארצות הברית.^[2]

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בית המערכת: 202 W. 1st St., Los Angeles, CA 90012
עורך: דין פ. באקט
בעלים: חברת טריביון (Tribune Company)

מאפיינים

בסגל העיתון נמנים בעלי טורי הספורט ביל פלאשק (Bill Plascke) וג'.א. אדאנד (J.A.Adande), אשר הם גם חברים בפנל מסביב לצופר (Around the Horn) של רשת ESPN - תוכנית ספורט יומית. ט.ג'.סימרס (T.J.Simers) גם הוא כתב בטיימס והופיע בתוכנית. בטיימס כותבת גם הלן אליוט (Helene Elliott), כתבת הספורט הראשונה שהונצחה בהיכל התהילה של ההוקי, כמו גם רוברט הילבורן (Robert Hilburn) ורנדי לוויס (Randy Lewis), אשר שניהם כותבי מוזיקת פופ ידועים ברחבי האומה.

אחד מהטורים הידועים ביותר בעיתון הוא "טור אחד" (Column One), מאפיין שמוצג יום-יום בעמוד הראשי מצד שמאל. נוסד בספטמבר 1968, וזהו מקום למוזר ולמעניין גם יחד; בהצגת "עד כמה רחוק פסנתר מסוגל לעוף?" (ההדרה של סיפורי "טור אחד"), פאט מוריסון (Patt Morrison) כותב שמטרת הטור היא ליצור סוג תגובה של "יא, זה מעניין, לא ידעתי".

העיתון גם יצא במספר כתבות עיתונאיות חוקרות, החוקרות ומנתחות מספר סקנדלים או חלקים בלתי אהובים בחברה. סדרת כתבות בדצמבר 2004 על המרכז הרפואי קינג-דרו הובילה לפרס פוליצר ועוד דרך חשיפה של ההיסטוריה הסבוכה של בית החולים.