K-431

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
K-431
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת גרעינית
צי הצי הסובייטי
דגל הצי
סדרה צוללת מסדרת אקו 2
ציוני דרך עיקריים
תחילת הבנייה 11 בינואר 1964
הושקה 8 בספטמבר 1964
תקופת הפעילות 30 בספטמבר 1964 – פורקה לגרוטאות
אחריתה הוצאה משירות ב-1987
מידות
הֶדְחֶק 4,415 טון על פני המים
5,760 טון בצלילה
אורך 115.4 מטר
רוחב 9.3 מטר
שוקע 7.4 מטר
נתונים טכניים
מהירות 14 קשר על פני המים
16 קשר בצלילה
גודל הצוות 104-109 איש
טווח שיוט 33,000–56,000 קילומטר
הנעה שני כורים גרעיניים בהספק 70,000 כוח סוס
אמצעי לחימה
חימוש 8 טילי שיוט
4 צינורות 533 מילימטר לשיגור טורפדו 2 צינורות 400 מילימטר לשיגור טורפדו

K-431 (במקור K-31) הייתה צוללת גרעינית בצי הסובייטי אשר קרתה בה תאונה גרעינית ב-10 באוגוסט 1985[1] .בזמן תדלוק הצוללת בולדיווסטוק[2] התרחש פיצוץ ובו נהרגו עשרה בני אדם ו-49 נפגעו מהקרינה הגרעיניתטיים מגזין הגדיר את התאונה כאחד מהאסונות הגרעיניים הנוראיים בעולם.

אסון תדלוק הכור

K-431 הושלמה ב-1965 כיחידה K-31, צוללת מסדרת אקו 2 בעלת שני כורים גרעיניים, כל אחד מהם בעל יכולת יצור של 70 מגה-וואט אשר עושים שימוש ב-20% אורניום מועשר כדלק.[3] ב-10 באוגוסט 1985 הצוללת תודלקה בבסיס הצי הסובייטי ליד ולדיווסטוק. לאחר התדלוק, הוחלף מכסה מיכל הכור. המכסה הונח לא נכון והיה צורך להרימו שוב כאשר מוטות הבקרה מחוברים.

כדי למנוע מהמכסה להתרומם יותר מדי - הייתה קורה ייעודית, אך הקורה אינה הונחה נכון והמכסה עם מוטות הבקרה הורם גבוה מדי. בשעה 10:55 התרחש הפיצוץ, הפיצוץ הרס את המכונות, יצר חור בגוף הצוללת, והרס חלקית את צריף התדלוק. בעקבות הפיצוץ פרצה שרפה שכובתה לאחר 4 שעות.

לאחר מכן החלה הערכה לזיהום רדיואקטיבי. רוב הנשורת הרדיואקטיבית נפלה במרחק של בין חמישים למאה מטרים מהצוללת, אך ענן של גז רדיואקטיבי וחומר חלקיקי הגיע למרחק של שישה קילומטרים צפונית-מערבית לצוללת. הערכות ראשוניות של שחרור החומרים הרדיואקטיביים היו 74 בקרל (2 Mci) של גזים אצילים ו-185 בקרל (5 Mci) של תוצרי ביקוע גרעיני אחרים, אך רובם היו איזוטופים.

ככל הנראה, עשרה אנשי צוות נהרגו כתוצאה מהפיצוץ עצמו ולא מפציעות הקשורות לקרינה. פציעות קרינה אותרו אצל ארבעים ותשעה אנשים, כאשר עשרה מהם פיתחו תסמונת קרינה חריפה והם כללו בעיקר כבאים. מתוך 2,000 האנשים שהיו מעורבים בפעולות הניקיון, 290 מהם נחשפו לרמות גבוהות של קרינה.

הפסולות שנאספה בפעולות הניקיון אוחסנה באתרי הטמנה זמניים. בגלל הקצב המהיר של פירוק החומרים ופעולות הניקיון, חלק ממתקני הנמל חזרו לפעילות ארבעה ימים לאחר הפיצוץ. חודשיים לאחר התאונה ירדו רמות הקרינה במים, ו-5-7 חודשים לאחר התאונה רמות הקרינה נחשבו לתקינות בכל אזור הרציף. הצוללת הפגועה נגררה ל-Pavlovsk Bay ונקשרה שם.

הערות שוליים

  1. ^ "The Worst Nuclear Disasters".
  2. ^ CNN (1998).
  3. ^ Some sources confuse this submarine with K-314, a Project 671 or Victor I class submarine launched in 1972 and withdrawn from service after a reactor accident in December 1985.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0