IRBCA

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

IRBCA[1] היא אחת המתודולוגיות של המשרד להגנת הסביבה ורשות המים להערכת סיכונים והתווית דרך טיפול במקרים של זיהום קרקעות ומי תהום כחלק מביצוע הליך סקר זיהום קרקע או בנוסף לו.
נוהל IRBCA מבוסס על הנוהל RBCA[2], שפורסם על ידי החברה האמריקאית לניסוי וחומרים ב-1994[3]. על פי נוהל זה, האחראי על האתר בוחן את סוגי המזהמים ורמת ריכוזם, את דרכי ההתפשטות בקרקע במים ובאוויר ומזהה את הגורמים העלולים להיחשף למזהמים ודרכי החשיפה אליהם. בהתאם לנתונים שנאספו, האחראי יקבע את שיטת הטיפול באתר המזוהם. ה IRBCA מציע אלטרנטיבה לערכי הסף הכלליים בהם משתמשים כיום לקביעת מידת זיהום של קרקע בישראל.

הנוהל אומץ במדינות שונות בעולם ככלי לטיפול באתרים מזוהמים, לרוב עם התאמות לרגולציה ולחוקים המקומיים, או בהתאם לפרמטרים המקומיים. נוהל IRBCA הוא הנוהל שעבר התאמה לישראל ואומץ על ידי הרשויות. טיוטתו פורסמה באוגוסט[4]2014.

מטרת IRBCA

מטרת הנוהל, היא לתת מסגרת כללית לקבלת החלטות טכניות, ברות הגנה, עקביות ואובייקטיביות לניהול שיקום של אתרים מזוהמים בארץ.

יתרונות בשימוש ב-IRBCA

  1. יישום נכון של מסמך זה יכול להבטיח את ההגנה על בריאות אדם והסביבה בהווה ובעתיד.
  2. מסגרת זו יכולה לייעל ולקצר את התהליך של ניקוי אתר.
  3. מסגרת זו מאפשרת הערכת וניהול הסיכונים במסגרת שיקום האתר.
  4. מסגרת זו מאפשרת הורדת רמת הסיכון לציבור ואו נזק סביבתי אחר מהאתר המזוהם אך גם מאפשרת חיסכון כספי ליזם או לפרויקטור או לבעלי האתר.

העיקרון של RBCA

באתר שאיננו יודעים מהם מקורות הזיהום, נחמיר בדרישות לשיקומו מאחר שאיננו יודעים בוודאות מהם המזהמים שעלולים לסכן את הציבור.

שלבי RBCA

  1. Tier 1 זה השלב שבו משווים את ריכוזי המזהמים באתר לטבלאות הריכוזים שחושבו בעזרת נוסחאות מוגדרות מראש שמובנות ב-IRBCA שאליהן הוכנסו הפרמטרים המאפיינים את תנאי הארץ. שלב זה הוא אומדן למעשה, הערכה של ריכוזי המזהמים הצפויים.
  2. Tier 2 זה השלב שבו משווים את ריכוזי המזהמים באתר לטבלאות שחושבו בעזרת נוסחאות מוגדרות מראש שמובנות ב-IRBCA שאליהן הוכנסו הפרמטרים שנמדדו באתר עצמו. שלב זה למעשה קובע האם יש צורך בשיקום האתר, או שלא. האחראי על האתר יכול להחליט האם להתחיל את הטיפול לפי שלב זה או לעבור ישירות לשלב הבא.
  3. Tier 3 זה השלב שמאפשר שימוש בנוסחאות חישוב סיכונים שאינן חלק מנוהל זה, בתנאי שהן בעלות התאמה טובה יותר מהמודל המוצע או מאפשרות דיוק רב יותר במודל חישוב הסיכון.

דרכי חשיפה אפשריות של הציבור למזהמים שבקרקע

  1. נשימת אוויר שמכיל מזהמים נדיפים או חצי נדיפים שיש בקרקע.
  2. מזהמים שנפלטים מהאתר לאקוויפר ומגיעים דרכו למי השתייה.
  3. חשיפה חיצונית דרך העור ממגע עם הקרקע או ממגע עם מים שלתוכם חדרו המזהמים מהקרקע.
  4. אכילת מזון שמכיל ריכוזים של המזהמים שהיו בקרקע (לדוגמה, הדגים במפרץ עכו שהכילו כספית בריכוזים גבוהים פי 3 מהמותר).

הגדרת תנאי הסף למזהמים

בהתאם לכל דרך חשיפה ותכונות המזהם, נקבעו רמות חשיפה מקסימליות שונות ובהתאם להן יקבע הריכוז המקסימלי של המזהם בקרקע או במי התהום. מים או קרקע שיעברו רף זה יוגדרו כמזוהמים.
בהתאם לשימוש העתידי בקרקע ולמאפייני האתר, נקבעים אותם ריכוזי סף למזהמים. לדוגמה, באתר שבו מתוכנן להיבנות מרתף תת-קרקעי ישנה חשיבות רבה יותר להפחתת ריכוזי גזים נדיפים וחצי נדיפים משום שהם עלולים להצטבר במרתף.
ברגע שהקרקע ומי התהום באתר מכילים ריכוזי מזהמים שקטנים מערכי הסף הללו, ניתן לאמר שהאתר אינו מסכן את הציבור וכי הטיפול בו הסתיים.

מקורות השיטה

  • (ASTM) E1739-95 (1995a)
  • E2081-00 (2000a)
  • (the guidance provided by United States of America Environmental Protection Agency (USEPA

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0