סקר זיהום קרקע

סקר זיהום קרקע הוא תהליך חקירה של אתר החשוד בזיהום קרקע שנועד לקבוע האם קיים זיהום והאם הזיהום מהווה סכנה לבריאות האדם או לסביבה. כדי לבצע סקר זה יש להשתמש בידע רב בתחומים שונים: עקרונות מדע הקרקע, גאומורפולוגיה, גאולוגיה, ביוכימיה, הנדסת הסביבה, גאוגרפיה ועוד. תחילה נתונים לסקר קרקע מושגים על ידי דגימות בשטח ושימוש בחיישנים, כמו למשל PID. בשטח ישנו גם שימוש במכשירים טכנולוגים שונים כמו למשל GPS לאיתור נקודות ציון ומכשירי צילום מיוחדים לשם תיעוד השטח. מטרת הסקר לברר את סוגי המזהמים וריכוזיהם (כמו למשל עופרת ו-TPH), היקף הזיהום, הסכנות הטמונות בו והאפשרויות השונות לטיפול באתר ושיקומו.

סקר הקרקע הוא חלק מה-IRBCA המבוצע במסגרת הטיפול בקרקעות מזוהמות בארץ.

שלבי סקר קרקע

לסקר קרקע 3 שלבים:

• סקר היסטורי.
• סקר גזי קרקע (רק במקרה ויש חשד למזהמים אורגנים נדיפים או חצי נדיפים או חומרים אנאורגניים נדיפים).
• סקר קרקע.

סקר היסטורי

מטרת הסקר ההיסטורי, היא לאסוף את המידע הקיים לגבי הזיהום הפוטנציאלי, שיוכל לשמש לתכנון מושכל של המשך סקר הקרקע באתר. בין הנושאים הנבחנים:

• סקירה קצרה של גאוגרפיית האזור או המחוז.
• מיפוי קרקע כללי עם תיאור קצר של כל אחד מסוגי הקרקע העיקריים באתר יחד עם האפיון שלהן.
• תמונות אוויריות מפורטות בעלות שרטוטים של סוגי קרקע ספציפיים.
• תמונות של חלק מהקרקעות הטיפוסיות באותו אתר.
• טבלאות המכילות מידע כללי לגבי הקרקעות השונות, הסביבה שלהן, המבנים באזור האתר, תשתיות שעלולות להשפיע על הדיגומים או על הטיפול במידת הצורך ועוד (מסתמך על הסקר ההיסטורי באתר).
• טבלאות המכילות מידע לגבי התכונות ההנדסיות, הכימיקליות והפיזיקליות של קרקעות וחומרים באתר: עומק הקרקע, מרקם הקרקע, גודל החלקיקים והתפלגותם, יכולת חדירות לקרקע, סוגי החומרים בקרקע וריכוזיהם ועוד.
• מידע על אירועי דליפות שהיו באתר

סקר הקרקע ההיסטורי נעשה על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.

סקר גז קרקע

מטרת סקר גז קרקע [גז"ק] היא לזהות את מוקדי הזיהום בקרקע. סקר זה מבוצע רק אם באתר יש חשד למזהמים שהם חומרים אורגנים נדיפים או חצי נדיפים או חומרים אנאורגניים נדיפים (למשל כספית). בסקר מתבצע איסוף של גזי קרקע ואנליזת המרכיבים, שהם לרוב מרכיבי דלק נדיפים וחצי נדיפים. ישנן שתי שיטות בסיסיות לסקרי גז קרקע המבוצעות בשטח. הראשונה היא סקר גז קרקע אקטיבי שבו נשאב החוצה נפח של גז קרקע לתוך מיכל או ישירות לתוך אנלייזר. הסוג השני הוא סקר גז קרקע פאסיבי שבו חומר סופח נקבר באזור המתאים כך שאדי המזהמים יספחו באופן סלקטיבי במהלך הזמן תוך שימוש בזרם אדים מקיף דרך תחת פני השטח. השיטה הפאסיבית מבוצעת לאורך זמן ונותנת אינדיקציה איכותית על פיזור הזיהום וסוג המזהמים. השיטה האקטיבית נותנת אינדיקציה כמותית. על פי דיגום הקרקע וניתוח תוצאות הדגימות בשיטות אנליטיות במעבדה, ניתן להעריך את היקף השטח המזוהם ולתחום אותו.

במרבית המקרים סקר גז הקרקע משמש לבירור חשד לזיהום קרקע לאחר ביצוע סקר היסטורי, אך יש מקרים נוספים בהם נדרש/ניתן לבצע סקר גז"ק, כגון בסיום טיפול בקרקע מזוהמות עם גזי קרקע, או לצורך ניטור יעילות הטיפול בקרקע מזוהמת.

דיגום קרקע

השלב השלישי בסקר קרקע הוא דיגום הקרקע (סקר הקרקע עצמו) הכולל את סדרת הקידוחים, הוצאת דגימות קרקע מעומקים שונים וקביעת ריכוזי הזיהום. אנליזת דוגמאות הקרקע נעשית במעבדה מוסמכת ונבדקים ריכוזי פחמימנים ממוצא דלקים TPH ומתכות. בישראל השתמשו עד יוני 2016 בשיטה EPA 418.1, אולם החל מה-1 ביוני 2016 הדרישה היא לבצע אנליזה ל-TPH בשיטת 8015 EPA, לקביעת ריכוז פחמימנים ממוצא דלקים בקרקע. מלבד ריכוז המזהמים (דלקים, שמנים ומתכות) נבדקים גם פרמטרים נוספים כגון רמת החומציות של הקרקע, אחוזי חדירות למים, התנגדות חשמלית ועוד. בהתאם לכך מעריכים את העלויות הצפויות של הטיפול ומשך שיקום הקרקע.

בסיום שלב דיגום הקרקע ולאחר ניתוח הממצאים נקבע האם הקרקע מהווה סיכון לציבור ולסביבה ולכן יש לטפל בקרקע, או שהקרקע אינה מהווה סיכון ותהליך הבדיקה מסתיים.

הסמכה לדיגום

על מנת שתוצאות דיגום גז קרקע אקטיבי ודיגום קרקע יקבלו הכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, דוגם הקרקע צריך להיות בעל הסמכה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות על פי תקן ISO 17025. דיגום גז פאסיבי לא דורש הסמכה כזו.

דוגמאות לזיהומי קרקע בישראל

בישראל ישנם מספר אזורים בהם קיים זיהום קרקע ידוע, למשל תע"ש מגן ותע"ש השרון. במספר מקרים, תוכננה בניה ואף בוצעה באזורים שהתבררו כמזוהמים.

• קרקע שעליה תוכננה להיבנות שכונת מגורים בקריית אונו, נמצאו ריכוזים חריגים של פחמימנים מוכלרים ופחמימנים שמקורם בדלקים, הידועים כחומרים מסרטנים.
• סקר קרקע שנעשה ליד שכונת בית הכרם בירושלים, מטעם רשות הפיתוח של העירייה, גילה בקרקע ריכוזים גבוהים ביותר של חומרים מסרטנים, העלולים לחדור למבנים ולהוות סיכון בריאותי. עורכי הסקר קובעים שלא ניתן לאשר תוכניות בנייה למגורים במקום, כל עוד לא טופלה בעיית הזיהום. עוד הם אומרים שיש לעשות סקר נוסף ולבדוק אם זלג הזיהום לשכונת בית הכרם.

לפי הסקר, ברבע מהשטח יש ריכוזים גבוהים של גזי קרקע המכילים חומרים שחלקם נחשבים מסרטנים. אלה חומרים נדיפים שיכולים לעבור דרך סדקים בקרקע ולחדור למבנים.

טיפול

לאחר השלמת סקר קרקע מלא, כאשר מתקבלת תמונה מלאה על היקף הזיהום ופרישתו במרחב, ניתן להציע תוכנית לטיפול. ברוב המקרים בהם מתגלה זיהום קרקע ואין מניעה מיוחדת לכך, הקרקע המזוהמת נחפרת (על ידי חברה המתמחה בחפירה ופינוי של קרקע מזוהמת) ומפונה לטיפול ביולוגי או להטמנה. כל הטיפול נעשה בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה.

לקריאה נוספת

• ערכי סף ראשוניים למזהמי קרקעות אתר המשרד להגנת הסביבה.
• סקרי קרקע האתר של המשרד להגנת הסביבה.

קישורים חיצוניים

• הנחיות מקצועיות של המשרד להגנ"ס לביצוע סקר קרקע
• רשימת הנחיות מקצועיות של אגף קרקעות מזוהמות. המשרד להגנת הסביבה
• "הנחיות המשרד להגנת הסביבה לתכנון וביצוע סקרי קרקע ושיקום קרקע מזוהמת בתחנות דלק. המשרד להגנת הסביבה
• "הנחיות לאיסוף נתונים ראשוני בקרקעות מזוהמות phase I", המשרד להגנת הסביבה
• מידע על סקר קרקע, infospot
• מידע על סקר היסטורי, infospot
• מידע על סקר גז קרקע, infospot
• הנחיות חדשות לביצוע "סקר קרקע", infospot, מרץ 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22300701סקר זיהום קרקע