Henschel Hs 293
ה-Henschel Hs 293 היה טיל נגד ספינות גרמני מתקופת מלחמת העולם השנייה: פצצה מונחית עם מנוע רקטי ומאיץ רקטי מתחתיה. מתכננו העיקרי של הטיל היה פרופ' Herbert A. Wagner. יחד עם הפצצה הדואה Fritz X והטילים V1 ו-V2, טיל זה היה אחד מארבעה כלי נשק מונחים בהם נעשה שימוש מבצעי בידי גרמניה במלחמת העולם השנייה. חשיבותו ההיסטורית נחה בידע האווירודינמי שנצבר בתכנונו, ובתרומות שונות להנחיה שנעשו במסגרת פיתוח הוריאנטים השונים שלו, ביניהם תרומות להנחיה באמצעות מצלמת טלוויזיה והנחיה באמצעות תיל (האחרונה פותחה כחלק מהמאבק מול שבשי הרדיו של בעלות הברית).
תיאור הטיל
הטיל נבנה ברובו מהסגסוגת הקלה דוראלומין והיה דמוי מטוס עם זוג כנפיים ועם מנוע רקטי בפוד מתחתיו ויחידת הנחיה בזנבו. מערכת ההנעה היא מסוג מנוע דלק נוזלי, לרוב מסוג Walter HWK 109-507, שמפיק דחף של 0.6 טון למשך זמן של עשר שניות, וממונע באמצעות מימן על חמצני מרוכז וקטליזטור נתרן פרמנגנט. טייס אוטומטי גירוסקופי שלט בטיל, ותרגם את הפקודות המשודרות ממטוס השיגור לפקודות למשטחי הניהוג, שכוללים מאזנות על הכנפיים והגה גובה על הזנב. המאזנות שלטו בנטיית הטיל בציר הגלגול (Bank angle), והונעו באמצעים אלקטרומגנטיים (סולנואידים), בעוד שהגה הגובה הופעל על ידי ג'ק בורגי ומנוע חשמלי שהתאימו את זווית העלרוד של ההגה. ראש הקרב של הטיל התבסס על פצצת SC 500 מותאמת במשקל 500 ק"ג.
לפני השיגור של הטיל, הטייס טס מלפנים למטרה במהירות של 335 km/h, שחרר את הטיל ואז פנה שמאלה בזווית של 30 מעלות והאט. המפעיל ניטר ברציפות את מסלול הטיל, בניסיון להסתיר בעזרת הטיל את המטרה, כלומר להנחותו בסכמה דומה לזה של ה-Fritz X (הנחיית MCLOS). זמן המעוף הכולל הממוצע של טיל עמד על 55 שניות, ומהירותו המרבית הייתה 860 km/h (עם סיום פעולת המאיץ), כאשר לאחר מכן היה מאט ל-560 km/h במהלך הדאייה.
היסטוריה
פרויקט ה-Hs 293 החל ב-1940, בהתבסס על הפצצה הדואה "Gustav Schwartz Propellerwerke" שתוכננה ב-1939. לתכנון הזה לא היה מערכת הנחיה סופית; במקום זאת, הוא נעזר בטייס אוטומטי כדי לשמור על תנועה בקו ישר. הוא נועד להיות משוגר ממפציץ במרחק רב מספיק כדי לשמור על המפציץ מחוץ לטווח של אש נ"מ.
במהלך הפיתוח של הטיל נערך מחקר מקיף ביותר על האפקט של אי דיוקים בקנה מידה קטן (ברמה המילימטרית) על העילוי הנוצר כמו גם על מומנטי גלגול הנוצרים על שלדת המטוס. קווי המתאר של שלדת המטוס נמדדו בדייקנות רבה על ידי אמצעי מדידה מתאימים. הקריאות של אמצעי המדידה האלו הוזנו לתוך מחשב אשר אמר למעצבי השלדה כיצד להתאים ולעצב מחדש את הפרופיל האווירודינמי של הטיל, כלומר באמצעות חישובי המחשב נקבעה התצורה המדויקת של הטיל. חלוץ המחשוב קונראד צוזה הוא זה שתכנן ובנה את המחשב הזה, וניתן לראות בו במידה מסוימת מעין גלגול קדום של התוכנות המודרניות לעיצוב מטוסים. השימוש הזה במחשב כאמצעי לתכנון פס ייצור היה אחד היישומים הראשונים של מחשבים אלקטרוניים דיגיטליים בינאריים, ובזכות מחשב חלוצי זה חברת Henschel הפכה לחברה הראשונה[1] שייצרה באופן סדרתי טילים מונחים.
דגמים
- Hs 293B - טיל מונחה תיל כדי למנוע שיבוש אפשרי של האויב. אף על פי שעבודה משמעותית רבה על הנחיה באמצעות תיל נעשתה במסגרת הפיתוח, הפוטנציאל של השיטה לא זוהה מוקדם מספיק, ובדגם לא נעשה כל שימוש מבצעי.
- Hs 293D - טיל מונחה באמצעות מצלמת טלוויזיה, עם אנטנת יאגי גדולה המשדרת בחזרה את התמונות מהמצלמה למטוס המשגר. מקורות מהתקופה טוענים ש-255 דגמי D נבנו בסה"כ, ומקור אחד לפחות טוען שאחד הטילים פגע בספינה של חיל הים המלכותי בקרב. מקורות אחרים מדווחים שמעולם לא נעשה בדגם שימוש מבצעי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
