HD DVD
HD DVD (ראשי תיבות של High Definition DVD, בעברית: תקליטור דיגיטלי רב-שימושי בהפרדה גבוהה) היא טכנולוגיה מתקדמת לאחסון מידע על גבי תקליטור אשר המשך ייצורה בוטל.
פורמט ה-HD DVD פותח על ידי מספר חברות שהתאגדו יחד תחת השם "פורום הדי.וי.די" (DVD Forum). הפורום הובל על ידי טושיבה ובין החברות הבולטות בו NEC, מיקרוסופט ואינטל.
ה-HD DVD התחרה ב-Blu-ray כפורמט שעתיד להחליף את ה-DVD. כמוהו, הוא משתמש בקרן לייזר כחולה (בניגוד לקרן לייזר אדומה ב-DVD וב-CD). אורך הגל הקצר יותר (405 ננומטר) של הקרן הכחולה מאפשר למקד אותה לנקודה קטנה יותר בזמן כתיבת הנתונים השמורים על הדיסק וקריאתם לאחר מכן. גודל הכתם הקטן מאפשר צפיפות מידע גבוהה יותר (יותר סיביות לשטח דיסק נתון) ולפיכך כתיבת כמות גדולה יותר של מידע על דיסק שגודלו הפיזי זהה ל-DVD. דיסק בטכנולוגיית HD DVD יכול להכיל עד 15 ג'יגה בייט בדיסק חד-שכבתי או 30 ג'יגה בייט בדיסק בעל שכבה כפולה (לעומת 25 ו-50 ג'יגה בייט בפורמט ה-Blu-ray). אחד היתרונות של HD DVD על פני Blu-ray היה ביכולתו המובנית לאפשר קריאת DVD רגיל, אך יתרון זה אבד עם הצגת כונני Blu-Ray שנוספו להם הרכיבים הדרושים לתמיכה בקריאת DVD.
לאחר התמודדות שיווקית של כ-20 חודשים מול ה-Blu-ray, שבמהלכם מכרה החברה כמיליון נגני HD DVD, הודיעה טושיבה ב-19 בפברואר 2008 על הפסקת הפיתוח, הייצור והשיווק של הכונן, לאחר שהגיעה למסקנה כי בטווח הרחוק, סיום מהיר של "מלחמת הפורמטים" יסייע להאיץ את התפתחות השוק.[1]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של HD DVD
הערות שוליים
- ^ Toshiba Announces Discontinuation of HD DVD Businesses, Toshiba, 19 February, 2008
| פורמטי אחסון וידאו | |
|---|---|
| מדיה מגנטית |
VCR (1972) • Betamax (1975) • VHS (1976) • וידאו 2000 (1979) • VHS-C (1982) • Betacam (1982) • Video 8 (1985) • D1 (1986) • S-VHS (1987) • Hi-8 (1989) • S-VHS-C (1987) • W-VHS (1992) • Betacam numérique (1993) • DV (1995) • Digital-S (D9) (1995) • Betacam SX (1996) • D-VHS (1998) • Digital8 (1999) • HDV (2003) |
| תקליטור |
לייזרדיסק (1978) • VCD (1993) • DVD (1995) • Mini DVD (1998) • SVCD (1998) • EVD (2003) • UMD (2005) • VMD (2006) • HD DVD (2006) • Blu-ray (2006) • DMD (2007) • HVD (בפיתוח) |
36063347HD DVD