EDTA

EDTA

שם סיסטמטי	2,2′,2′′,2′′′-(Ethane-1,2-diyldinitrilo)tetraacetic acid[1]
כתיב כימי	C10H16N2O8
מסה מולרית	292.244 גרם/מול
מראה	אבקה לבנה
מספר CAS	60-00-4
צפיפות	0.86 גרם/סמ"ק

EDTA (ראשי תיבות ל EthyleneDiamineTetraacetic Acid) ובעברית אתילן-דו-אמין-4-חומצה אצטית היא תרכובת אורגנית שנוסחתה C₁₀H₁₆N₂O₈ המולקולה מכילה 2 קבוצות אמין וארבע קבוצות חומצה קרבוקסילית. EDTA משמש כליגנד לכלציה של יונים כדוגמת ברזל $Fe^{2+}$ ו $Fe^{3+}$ או סידן כך שמתקבל קומפלקס מסיס במים בpH נייטרלי בו יוני המתכת יוצרים תחמוצות ושוקעים. EDTA זמין במספר מלחים כדוגמת מלח דו נתרני disodium EDTA שנוסחתו Na₂C₁₀H₁₄N₂O₈ או 4 נתרני Tetrasodium EDTA שנוסחתו Na₄C₁₀H₁₂N₂O₈. או המלח הכפול סידן דו-נתרני CaNa₂C₁₀H₁₂N₂O₈ המשמש כתוסף מזון. EDTA נקשר ליוני המתכת דרך זוגות האלקטרונים הלא קושרים על ארבעה אטומי חמצן ועל 2 אטומי החנקן כך שהוא מתפקד בליגנט שש-שיני (הקסה דנטט).

קומפלקס יון מתכת עם EDTA

הכנה

מייצרים EDTA בתגובה בין אתילן דיאמין (1,2 דיאמינו אתאן) $H_{2}N-CH_{2}-CH_{2}-NH_{2}$ עם מתאנאל ונתרן ציאנידי לקבלת המלח ה4 נתרני

$H_{2}N-CH_{2}-CH_{2}-NH_{2}+4CH_{2}O+4NaCN+4H_{2}O\rightarrow$

$(NaO_{2}C-CH_{2})_{2}-N-CH_{2}-CH_{2}-N-(CH_{2}-CO_{2}Na)_{2}+4NH_{3}$

בשלב שני המלח עובר תגובת סתירה עם חומצת מימן כלורי לתת EDTA

שימושים

בתעשיית הטקטיל והנייר

בשל יכולתו של EDTA לקשור יוני מתכת ובכך למנוע פעילות קטליטית שלהם משתמשים בו בתעשיית הטקסטיל למנוע פגיעה בצבע שמקורה בהמצאות יוני מתכת. בתעשיית הנייר משתמשים בחומר כדי לקשור יוני מתכת שעשויים לזרז תגובת דיספרופורציונציה של מי חמצן המשמשים להלבנה.

במזון

EDTA בצורת מלח סידן דו נתרני CaNa₂C₁₀H₁₂N₂O₈ משמש כאנטיאוקסידנט וכחומר שימור בשל יכולתו למנוע חמצון קטליטי הגורם אבדן צבע וארומה באמצעות יוני מתכת. כתוסף מזון מסומן במספר E385. משתמשים בחומר בקופסאות שימורים, משקאות מוגזים בפחיות, מיונז ורטבים.

ריכוך מים

משתמשים בEDTA להורדת קשיות המים במכונות כביסה ודוודים. קשירת יוני סידן ומגנזיום מפחיתה את שקיעת סידן פחמתי ומגנזיום פחמתי ומורידה את ההפרעה של יונים אלו לפעולת הסבון. מסיבה זו מוסיפים את החומר לחומרי ניקוי.

רפואה

מלח הסידן הדו נתרני משמש לקשירת יוני מתכת בגוף (Chelation therapy) לשם טיפול בהרעלת עופרת או כספית וכן לסילוק עודף ברזל למשל כסיבוך של ערויי דם חוזרים. החומר מוכנס בערוי לוריד או בזריקה לשריר.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

EDTA39947855Q408032