סודה לשתייה

נתרן ביקרבונט
	שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
	סודה לשתייה
שם סיסטמטי	נתרן מימן פחמתי
שמות נוספים	סודה לשתייה
מסה מולרית	84.01 גרם/מול
מראה	גבישים לבנים
מספר CAS	144-55-8
צפיפות	2.20 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	מוצק
מסיסות	69 g/L (0 °C) 96 g/L (20 ºC) ; 165 g/L (60 ºC) ; 236 g/L (100 °C)
מקדם שבירה	1.3344
NFPA 704	0 ‏ 0 1
הערה כללית	מתפרק ב 50C (אינו ניתך)

סודה לשתייה (נתרן מימן פחמתי, סודיום ביקרבונט) היא מלח נפוץ. נוסחתו היא: NaHCO₃. בסודה לשתייה נעשים שימושים שונים במשק הבית (בישול, אפייה, ניקיון ועוד) ובתעשייה.

תכונות החומר

סודה לשתייה היא חומר מוצק גבישי לבן, בדרך כלל בצורה של אבקה דקה.

מסה מולרית: 84.007 גרם למול
צפיפות: 2.159 גרם לסמ"ק
מסיסות במים : 7.18 גרם ב-100 סמ"ק מים (ב 18°C)
טמפרטורות התכה ורתיחה: אין (מתפרק בחום)
pK_b (קבוע הבסיס): 6.3
CAS : 144-55-8

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

נתרן מימן פחמתי - סודה לשתיה

כימיה

הפקה מנתרן הידרוקסידי

נתרן פחמתי יכול להתקבל בתגובה בין נתרן הידרוקסיד (NaOH) ופחמן דו-חמצני (CO₂) לפי הנוסחה: הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle 2NaOH + CO_2 \Rightarrow Na_2CO_3 + H_2O} .

לאחר מכן מתרחשת תגובה בין הנתרן הפחמתי, המים ופחמן דו-חמצני: הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle Na_2CO_3 + CO_2 + H_2O\Rightarrow 2NaHCO_3} .

תוצר התגובה הוא סודה לשתייה (NaHCO₃).

תגובות סתירה

במים מתפרקת סודה לשתייה לקטיון נתרן (⁺Na) ואניון של מימן פחמתי (^-HCO₃). מימן פחמתי הוא בסיסי ויגיב במים תוך שחרור הידרוקסיד: $HCO_{3}^{-}+H_{2}O\Rightarrow H_{2}CO_{3}+OH^{-}$ .

סודה לשתייה תגיב עם חומצות ותנטרל אותן, התגובה תייצר מלחים שונים. כך למשל תגיב סודה לשתייה עם חומצה הידרוכלורית (HCl): הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle NaHCO_3 + HCl \Rightarrow CO_2 + NaCl + H_2O } . המלח המתקבל הוא נתרן כלורי (מלח בישול).

פירוק בחום

מעל טמפרטורה של 60°C תתפרק סודה לשתייה ותפלוט הרבה פחמן דו-חמצני. בגלל תכונה זו משתמשים בה בתוך חומר מתפיח באפייה ובמטפים לכיבוי אש. נוסחת ההתפרקות היא: הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle 2NaHCO_3 \Rightarrow CO_2 + Na_2CO_3 +H_2O} .

חימום נוסף, לטמפרטורה שמעל 850°C, יהפוך את הנתרן הפחמתי לנתרן חמצני וישחרר עוד פחמן דו-חמצני לפי התגובה: הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle Na_2CO_3 \Rightarrow CO_2 + Na_2O}

הפקה

ערך מורחב – תהליך סולווה

התהליך התעשייתי הראשי להפקת סודה לשתייה נקרא תהליך סולווה (Solvay process) על שם התעשיין הבלגי ארנסט סולווה שפיתח את השיטה ובנה מתקן ייצור ראשון בשנת 1864. בתהליך זה מעבירים פחמן דו-חמצני CO₂ דרך תמיסה מרוכזת של מלח בישול NaCl ואמוניה NH_3. התגובה להפקת סודה לשתייה:

$NaCl+CO_{2}+NH_{3}+H_{2}O\longrightarrow NaHCO_{3}+NH_{4}Cl\qquad \qquad$

במפעל תמיסת מלח מועברת דרך שני מגדלים, בראשון מבעבעים לתוכה אמוניה המתמוססת בה ובמגדל השני מבעבעים את ה CO_2. האמוניה נחוצה משום שהיא יוצרת pH בסיסי ובסביבה בסיסית סודה לשתייה מסיסה פחות מ NaCl ולכן תשקע כמוצק. בלי אמוניה התמיסה תהיה חומצית ואי אפשר יהיה להפריד סודה לשתייה מהתמיסה.

האמוניה שנצרכה בשלב (1) ממוחזרת בשלב מאוחר יותר ומוחזרת לתחילת התהליך.

מקור חלופי הוא כרייה של החומר: בארצות הברית נכרה המינרל Trona שהוא תערובת סודה לשתייה ונתרן פחמתי ממכרות בוויומינג.

שימושים

בהכנת מזון

מספר E של סודה לשתייה הוא E500ii.^[1]
סודה לשתייה משמשת באפייה בתור חומר מתפיח והיא מתחילה לעבוד מיד במגע עם מים ולכן כאשר משתמשים בסודה לשתייה מוסיפים אותה לבצק סמוך ככל הניתן לזמן האפייה.
כתוספת לרוטב עגבניות לנטרול החומציות של מיץ העגבניות, או לעוגת דבש לנטרול חומציותו של הדבש.
סודה לשתייה משמשת לריכוך בשר.
השריית קטניות יבשות כמו שעועית וחמצה (חומוס) בתמיסת סודה לשתייה מקצרת את פרק הזמן הנדרש לריכוכן, ומפחיתה את נטייתם לגרום נפיחות.^[2]

נטרול חומצות

לטיפול במקרה חירום של שפך חומצה.
הוספה לחומרים שונים על מנת להביא אותם ל-pH רצוי.
מוסיפים סודה לשתייה לשליטה על חומציות ביוב במכלים לפירוק ביולוגי של החומר האורגני.
נתרן ביקרבונט מופרש מהלבלב אל התריסריון ובשל כך, מנטרל את החומציות שמגיעה מן הקיבה, ומגן על המעיים.

שמושים רפואיים וקוסמטיים

נטרול ריחות רעים.
הקלה על צרבת על ידי ניטרול חומצות הקיבה במערכת העיכול בעזרת שתיית תמיסת סודה לשתייה (ומכאן שמה העממי "סודה לשתייה"^[3]).
תמיסת סודה לשתייה משמשת לריכוך שעוות אוזניים להקלה על ניקוי האוזן.
תוסף למשחות שיניים (חומר שחיקה).
תמיסת סודה לשתייה מוזרקת תוך ורידית במקרים של חמצת מטבולית, למשל לאחר החייאה. למעשה, חמצת מטבולית מאובחנת כאשר קיימת ירידה ברמת הביקרבונט בדם.
הפחתת חומציות (הבססת) השתן.
נמצא כי תמיסת סודה לשתייה יכולה לשמש כחומר יעיל לטיפול בפטרת העור (דרמטופיטוזיס הנגרם על ידי פטריות מסוג Trichophyton) ופטרת עומק (הנגרמת על ידי פטריות מהסוג Candida‏, Aspergillus ו-Trichosporon).^[4]

סודה לשתייה כחומר ניקוי

בתמיסה

שימוש בסודה לשתייה כחומר ניקוי מקטין את החשיפה לכימיקלים, מקטין את המלחת הקרקעות כתוצאה משימוש במלחי ניקוי תעשייתיים.
ניתן לעשות כביסה ביד או במכונה עם סודה לשתייה במקום אבקות כביסה למיניהן.
תמיסה חמה של סודה לשתייה במים תנקה ציפוי שחור מכסף (כשכלי הכסף במגע עם רדיד אלומיניום).
תמיסת סודה לשתייה במים יעילה לניקוי עדשות מגע (יש לשטוף היטב אחרי הניקוי).
יעילה לניקוי כתמי יין, מיץ וקפה.
יעילה לניקוי מברשות שיער ומסרקים.

כחומר שחיקה מוצק

משתמשים בהתזה בלחץ באמצעות אוויר דחוס של אבקת סודה לשתייה לניקוי משטחים. סודה לשתייה היא חומר שחיקה עדין מחול כיוון שהגרגרים מתפוררים בפגיעה במשטח המנוקה. אחד היישומים הראשונים של טכניקה זו היה בניקוי פסל החירות ב-1980. משתמשים בהתזת סודה להסרת לכות, צבעים או חלודה: בניקוי קירות מגרפיטי, רצפות פרקט, לניקוי מכשור תעשייתי, כלי שיט ושחזור מכוניות עתיקות.

שימושים אחרים

משמש כמרכך לבדים.
ישנם המשתמשים בסודה לשתייה כדי לייצר גרסה ניתנת לעישון של קוקאין, קראק.
סודה לשתייה נמצאת במטפים לכיבוי אש בשל תכונת ההתפרקות שלה בחום.
סודה לשתייה הוא אחד המרכיבים העיקריים של תגובת הבעירה "נחש פרעה" ("נחש שחור ענק").

מיתוס היצר המיני

בפולקלור ידוע החומר כמדכא יצר מיני, הסיפור מופיע כשמועה על הוספת סודה לשתייה למזון חיילים כדי שהאנרגיות שלהם יופנו לאפיקים מועילים.^[5] הוספת סודה לשתייה למזונם של אסירים לאותו צורך בגרמניה בשנות ה-20 של המאה ה-20 מוזכרת בספרו של ליון פויכטוונגר, ניצחון:

בשעות שלאחר חצות מענה לחצו של המין. כל דרי הבית מתייסרים בזה. כדי להפחית את חשקם של האסירים, נותנים סודה במזונם. הסודה נוטלת מהאוכל את שארית טעמו, אבל אינה עוזרת.

— פויכטוונגר, ניצחון, חלק שלישי פרק 7, תרגום: צבי ארד

המיתוס חסר ביסוס: סודה לשתייה היא בסיס ותיצור בקיבה תגובת סתירה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סודה
ערך מילוני בוויקימילון: סודה לשתיה
ערך מילוני בוויקימילון: סודיום ביקרבונט

עוד בנושא: סודה לשתייה כחומר ניקוי.
דורון פישלר, "למה קוראים לזה סודה לשתייה?", בפודקסט "התשובה", אפריל 2021.

הערות שוליים

^ E 500: Sodium carbonates
^ Ibrahim, S. S., et al. "Effect of soaking, germination, cooking and fermentation on antinutritional factors in cowpeas." Molecular Nutrition & Food Research 46.2 (2002): 92-95.
^ [התשובה למה קוראים לזה סודה לשתיה?], באתר רשת עושים היסטוריה
^ Letscher-Bru et al. (2012). Antifungal activity of sodium bicarbonate against fungal agents causing superficial infections. Mycopathologia 175(1-2):153-8. PMID 22991095
^ ראו למשל: יורם קניוק, תש"ח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) - 2010 (עמ' 11)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34016051סודה לשתייה

[1] E 500: Sodium carbonates

[2] Ibrahim, S. S., et al. "Effect of soaking, germination, cooking and fermentation on antinutritional factors in cowpeas." Molecular Nutrition & Food Research 46.2 (2002): 92-95.

[3] [התשובה למה קוראים לזה סודה לשתיה?], באתר רשת עושים היסטוריה

[4] Letscher-Bru et al. (2012). Antifungal activity of sodium bicarbonate against fungal agents causing superficial infections. Mycopathologia 175(1-2):153-8. PMID 22991095

[5] ראו למשל: יורם קניוק, תש"ח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) - 2010 (עמ' 11)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

סודה לשתייה

תוכן עניינים

תכונות החומר