Dede
 | |
| לידה | תל אביב-יפו |
|---|---|
| לאום | ישראל |
| תחום יצירה | גרפיטי |
"Dede" ("דדה") הוא פסבדונים של אמן פוסט גרפיטי ישראלי, שנולד כנראה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, שהחל להציג את יצירותיו ברחובות העיר תל אביב בשנת 2006. [דרוש מקור] סימן ההיכר של דדה מתאפיין בדימוי של פלסטרים, המופיעים ברבות מעבודותיו, ומכאן כינויו Dede Bandaid.
ביוגרפיה
"Dede" נולד וגדל באזור תל אביב-יפו.[דרוש מקור] הוא נחשף לראשונה לתחום הגרפיטי בנעוריו. בהיותו בן 13 ריסס את מפת מערכת השמש וכוכבי השמיים על קיר בית הספר שבו למד.[1]
במהלך שירותו הצבאי החל בריסוס גרפיטי שהכיל מסרים ויזואליים אנטי-ממסדיים, כגון דמויות חיילים המפריחים בועות סבון כילדים, שוטרים לבושים בבגדי בלרינה, ועוד.[דרוש מקור] לאחר שחרורו, החל לרסס ברחבי תל אביב אלמנטים כגון יונים, חיות מוטנטיות מוגדלות, ארכיטקטורה ועוד כדי להעביר רעיונות ומסרים חברתיים. ריסוסים אלה נעשו באמצעות טכניקת סטנסילים.[2].
עם השנים פיתח "Dede" טכניקות נוספות כגון ציור ביד חופשית בתרסיס ובמכחול, רישום, מיצב הדבקת-נייר ואף הדבקות קונפטי.[3][4] אז החלו להופיע לראשונה בעבודותיו דימויים של פרצופים עגולים בעלי ידיים דקות, המתארים מערכות יחסים אנושיות.[5] בעבודות אלו החל האמן להביע תמות אישיות יותר ופחות חברתיות-פוליטיות,[5] אף שיש הגורסים כי דווקא בהתמקדותו בספירה האישית הרחיב את יריעת התקשורת עם הקהל הרחב. בעבודותיו "Dede" מתייחס לנושאים חברתיים רבים, ביניהם למחאה החברתית, קשרי הון-שלטון, בעיית הדיור ומצוקותיהם של מחוסרי הדיור בתל אביב.
עבודותיו של "Dede" מוצגות בעיקר במרחב הציבורי, אך למרות זאת, האמן משתדל להימנע מוונדליזם טהור.[6] בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 החל Dede להציג בגלריות ובמוזיאונים בארץ, כגון גלריה צדיק[7], גלריה קישון, גלריה אלפרד, P8, גלריה זימאק, יריד צבע טרי, מוזיאון עין הוד, מוזיאון חיפה ואחרים.[8] ולאחר מכן בגלריות בניו-יורק, מיאמי, לונדון, ברלין, רוסיה ועוד.
יצירתו
עבודתו המוקדמת של "Dede" נעשתה בעיקר בעזרת שבלונות. במהלך השנים שינה את סגנון יצירתו ועבר ליצירה חופשית יותר, הנעשית על גבי ניירות המודבקים על קירות הבניינים.[9] מוטיב בולט בעבודותיו הוא הפלסטר. סיבת השימוש בפלסטר אינה ידועה, והאמן עצמו ממאן לתת פירוש מדויק.[10] אולם השימוש הרחב בפלסטר מזכיר את השימוש בלב, ובסמלים נוספים כגון דמעה, יד מושטת ואחרים, בהם משתמשים אמנים כדי להביע הן סבל והן תקווה אנושיים.[11]
לאורך שנות פעילותו בתל אביב קיבל חשיפה מיוחדת עקב שימושו באלמנטים גדולים מהמרחב הציבורי והפיכתם לאייקונים רעיוניים קליטים. ביניהם ניתן לראות בסיס גשר בנהר איילון שהפך לצוללת צהובה,[12] שארית גשר שהפך לאטב כביסה ענק[13], חניון שהוסב למטרה עבור טילים[14], וכו'. תשומת לב גדולה במיוחד משכה עבודתו בדולפינריום הנטוש בתל אביב שהפך לסט שיניים על קפיץ.[15][16]
משנת 2014 מרבה דדה ליצור בשיתוף עם בת זוגו, ניצן מינץ. השניים הציגו את עבודותיהם המשותפות בפראג, בלגרד, לודז', ברלין ובירידי האמנות Pulse, Context, Scope במיאמי.
גלריה
-
שיניים על קפיץ, 2015
צבע על קיר
הדולפינריום הנטוש, תל אביב-יפו -
-
צוללת צהובה, 2013
צבע על אחד מבסיסי גשר איילון
מחלף קיבוץ גלויות, תל אביב-יפו -
פלסטרים, 2015
צבע על קיר
צ'לנוב, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2012
צבע ספריי ושבלונה על קיר
רחוב י. ל. פרץ, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2011
ציור ביד חופשית על נייר מודבק על קיר
רחוב החשמל, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2012
ציור ביד חופשית על נייר מודבק על קיר
רחוב החשמל, תל אביב-יפו -
ללא כותרת, 2012
ציור ביד חופשית על נייר מודבק על קיר
רחוב צ'לנוב, תל אביב-יפו -
גרפיטי של Dede, ספריי צבע ושבלונה בנווה צדק, תל אביב-יפו -
גרפיטי של Dede, ספריי צבע ושבלונה בנווה צדק, תל אביב-יפו -
ציפור מהריסות בתים, 2016 צבע על קיר באזור גטו לודז׳, פולין -
מנוסת איילים, 2012 צבע על קיר, דרום תל אביב -
ציפור משברי עץ והריסות, 2014 צבע על קיר באזור קמדן, לונדון -
מלחמת טריטוריה, 2015 צבע על קיר בפלורנטין, תל אביב
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Dede |
אתר האינטרנט הרשמי של Dede (באנגלית)
Dede, ברשת החברתית פייסבוק
Dede, ברשת החברתית אינסטגרם
ניצן פינקו, אמן הרחוב המסתורי Dede יודע בדיוק מה כואב להם, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015- סימון ויילסון, Tel Aviv street artist Dede re-designs the Dolphinarium באתר Jewish Journal, 1 במרץ 2015 (באנגלית)
- עודד ירון, מברוך ג'מילי ועד Dede: פריחת הגרפיטי הישראלי, באתר הארץ, 24 באפריל 2015
- שרון קנטור, האיש שבקיר: אמן הגרפיטי Dede יוצא בתערוכת יחיד. ריאיון, Timeout, 2 בדצמבר 2015
- מנחה נופה, עכבר העיר אונליין, דיוקן צעיר: האורבניות העזובה של Dede, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2015
- אברהם בלבן, הגרפיטי כתת־מודע תל אביבי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2015
- רועי יפה, האמן Dede: "נוח לי שלא מכירים אותי", באתר ynet, 17 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ אייל לוי, "מדברים לקירות", מעריב, סופשבוע 1.7.2011
- ^ טל לניר (עורכת), אמנות רחוב בישראל, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011 (עמ' 112, 119)
- ^ "I work with stencils, pastes, free hand, installations, site-specifics and more. I use paint, spray paint, paper and various industrial materials." מתוך יואב ליטווין, דדה מספר אודות עבודתו (באנגלית), אתר Brooklyn Street Art, 18.04.2013
- ^ למשל העבודה "Bling is Where the Heart Is", אתר UNURTH לאמנות רחוב
- ^ 5.0 5.1 יואב ליטווין, דדה מספר אודות עבודתו (באנגלית), אתר Brooklyn Street Art, 18.04.2013
- ^ "אני מודע לגבול הדק המתוח בין אמנות לוונדליזם, ומקפיד שלא לרסס על חזיתות בתי מגורים. מי שמעוניין למצוא גרפיטי, יידע למצוא אותו גם בסמטאות הצדדיות של העיר", ראיון עם Dede, חגי מרום, מחתרת הגרפיטי של תל אביב, הוצאת חלפי, תל אביב 2011 (עמ' 44)
- ^ האמן Dede: "נוח לי שלא מכירים אותי", באתר ynet, 2016-09-17
- ^ לואיס סטבסקי, דדה חשאי בתל אביב: בחוץ וגם בפנים (באנגלית), אתר ונדלוג, 12.08.2012
- ^ לואיס סטבסקי, דדה חשאי בתל אביב (באנגלית), אתר ונדלוג, 11.03.2011
- ^ "הפלסטר התחיל כסימן שמטרתו לרפא פצעים שהיו לי באותה תקופה, לפני כחמש או שש שנים. מאז הוא צבר משמעויות רבות נוספות ועדיין צובר." מתוך מרים קוץ, "האוצרות של מתחם הנגריות", ידיעות אחרונות - מסלול, 30.09.2013
- ^ בדומה, לדוגמה, לאמן "Know hope", אשר עבורו סמל הלב נתפש כ"משהו יקר שצריך לשמור עליו" אך גם "נטל, משקל כבד שאנו סוחבים על גבנו". ראו אלי ערמון-אזולאי, "אמן הרחוב “Know Hope” מפוגג מעט מהמסתורין סביבו", הארץ, גלריה, 03.04.2013
- ^ http://blog.globalstreetart.com/post/42586613388/yellow-submarine-by-dede-in-tel-aviv-clever-way
- ^ http://www.streetartnews.net/2013/11/dede-new-street-piece-tel-aviv-israel.html
- ^ http://www.isupportstreetart.com/dede-draws-a-bomb-target/
- ^ http://www.haaretz.com/life/arts-leisure/1.657798
- ^ http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2620808
31837295Dede