DVB-T
שידור וידאו דיגיטלי יבשתי (ידוע כ-DVB-T, ראשי תיבות של Digital Video Broadcasting — Terrestrial) הוא שמו של תקן DVB אירופאי לשידור דיגיטלי של טלוויזיה. שידור בתקן זה מעביר וידאו ואודיו דיגיטליים ונתונים אחרים בדחיסת נתונים MPEG, תוך שימוש ב-COFDM. התקן פורסם לראשונה בשנת 1997, ונוסה שנה לאחר מכן בממלכה המאוחדת.
בישראל פועל בתקן זה שידור טלוויזיה מאז אוגוסט 2009 בשם "עידן+", שהחליף את השידור האנלוגי הישן.
היסודות של DVB-T
שידורי טלוויזיה דיגיטליים קרקעיים משודרים בתדרי רדיו הדומים לאלה של שידורי טלוויזיה האנלוגיים (בתחומים UHF או VHF). במקום לשאת את הנתונים על תדר רדיו אחד, OFDM עובד על ידי פיצול זרם הנתונים הדיגיטלי למספר רב של זרמים דיגיטליים איטיים יותר, שכל אחד מהם מאפנן גל תת-נושא(אנ') נפרד מתוך קבוצה צפופה של תדרים סמוכים. ב-DVB-T, ישנן שתי אפשרויות לחלוקת תחום התדרים לגלים תת-נושאים: 2k-mode או 8k-mode, שהן למעשה חלוקה ל-1705 או ל-6817 תדרים עם מרווח 4 קה"צ או 1 קה"צ.
האותות ב-DVB-T מאופננים בשיטת QAM, באחת משלוש קונסטלציות: 64-QAM ,16-QAM, ו-QPSK.
כדי לקיים רשת חד-תדרית (SFN), וכדי להתמודד עם הד אלקטרומגנטי (הפרעה מאותות רדיו מוחזרים), ניתן לבחור באחד מארבעה גדלים לרווח ההגנה: 1/4, 1/8, 1/16, 1/32.
תיקון השגיאות מתבצע באמצעות קוד ריד-סולומון חיצוני וקוד קונבולוציה פנימי, באחד מחמישה קצבי קוד: 1/2, 2/3, 3/4, 5/6, 7/8.
DVB-T2
DVB-T2 הוא הדור השני של DVB-T. השיפור העיקרי הוא שידור בקצב נתונים גבוה יותר, המאפשר לשדר יותר ערוצים באותו תחום תדרים. בשל תכונה זו, DVB-T2 מתאים יותר לשידור טלוויזיה בחדות גבוהה (HDTV), אך ישנן מדינות אשר עדיין משתמשות בתקן הישן למטרה זו.
DVB-T2 כולל תיקון שגיאות מתקדם יותר המתקרב לגבול שנון - קוד BCH(אנ') חיצוני וקוד LDPC פנימי, מאפשר קליטה משופרת בתוך כלי רכב בתנועה, ונותן למפעיל הרשת גמישות רבה יותר לבחירת פרמטרי השידור[1]. DVB-T2 תומך ב-OFDM צפוף יותר, עד 32k, ועל-כן גם ברווח הגנה קצר יותר, עד 1/128. נוספה האפשרות לשימוש באפנון 256-QAM, וכן בחירה בקונסטלציה מסובבת.
ניתן להגדיר מאפייני שידור שונים לקבוצות ערוצי טלוויזיה ורדיו שונות (PLP), כך לדוגמה ניתן לתכנן את השירות לאפשר האזנה לרדיו בתנאי קליטה ירודים (טלפון נייד), צפייה בערוצי SD בתנאי ביניים, וערוצי HD בתנאים מיטביים (אנטנה בעלת שבח רב על גג הבניין).
התקן אומץ רשמית על ידי ETSI בספטמבר 2009. בשנת 2011 החלו שידורים בדור השני בבריטניה, איטליה ושוודיה. בינואר 2015 החלה חברת Starcom לשדר מרצועת עזה בתקן DVB-T2.
ביוני 2016 החלה גרמניה לשדר בתקן זה ובדחיסה משופרת HEVC, שילוב הנחשב לדור הבא של השידורים. במרץ 2017 הצטרפה אליה צ'כיה.
בישראל
ערך מורחב – עידן+
ב-2 באוגוסט 2009 החלה הפעלתו הסדירה של שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי בתקן DVB-T. האותות המשודרים עוברים דחיסת וידאו H.264 ואודיו HE-ACC v2. השידורים מלווים בלוח שידורים אלקטרוני, כתוביות סמויות ורדיו. חבילת הערוצים הדיגיטלית הקרקעית מכונה "עידן+". במרץ 2013 נחתם חוזה עם חברת תומסון ברודקסט להרחבת מערך עידן+ בשני מרבבים בתקן DVB-T2. שידורי ניסיון החלו באוגוסט 2015.
נכון למאי 2019, מפעילה הרשות השנייה מרבב DVB-T שדרכו משודרים ערוצי הטלוויזיה: כאן 11, כאן חינוכית, קשת 12, רשת 13 וערוץ הכנסת; ומרבב DVB-T2 עם הערוצים: כאן 11 HD, ערוץ 20 ומַכַּאן 33. בשני המרבבים משודרות רשתות הרדיו הארציות וחלק מתחנות הרדיו האזוריות. במרבב השני, שידורי הרדיו מתבצעים ב-PLP נפרד.
קישורים חיצוניים
- הסבר על שידורים דיגיטליים, באתר GoDigital.co.il
- הסבר על השידורים הדיגיטליים בישראל (אורכב 29.01.2010 בארכיון Wayback Machine), באתר hometheater
הערות שוליים
| התקנים של שידורי הווידאו הדיגיטלי | ||
|---|---|---|
| תקני DVB (אירופה) | DVB-S (שידור לוויני) • DVB-S2 • DVB-T (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) • DVB-T2 • DVB-C (שידור בכבלים) • DVB-C2 • DVB-H (שידור נייד) • DVB-SH (שידור לוויני) | |
| תקני ATSC (צפון אמריקה\קוריאה) | ATSC (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי/כבלים) • ATSC-M/H (סלולרי\שידור נייד) | |
| תקני ISDB (יפן\אמריקה הלטינית) | ISDB-S (שידור לוויני) • ISDB-T • (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) 1seg (סלולרי\שידור נייד) • ISDB-C (שידור בכבלים) • SBTVD/ISDB-Tb (ברזיל) | |
| תקני DTMB (סין) | DTMB-T/H (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי/שידור נייד) • CMMB (שידור נייד) | |
| תקני DMB (שידור נייד בקוריאה) | T-DMB (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) • S-DMB (שידור לוויני) | |
| קידודים | וידאו: MPEG-2 • H.264 • AVS שמע: MP2 • MP3 • AC-3 • AAC • HE-AAC | |
| גלי רדיו | VHF • UHF • SHF | |
| שונות | MediaFLO | |
30479754DVB-T