DSP (סדרת לוויינים)
DSP (באנגלית: Defense Support Program (DSP)) הייתה תוכנית שכללה סדרת לווייני לגילוי שיגורי טילים בליסטיים ופיצוצים גרעינים שהופעלה על ידי ארצות הברית החל משנות ה-70 של המאה ה-20. המערכת הייתה החלק העיקרי במערכת מוקדמת להתרעה על שיגורים. התוכנית נוהלה על ידי חיל החלל של ארצות הברית. היא פעלה עד לתחילת המאה ה-21 כאשר הוחלפה על ידי מערכת SBIRS. המערכת פעלה במקביל למערכת Oko שפותחה בברית המועצות והופעלה גם ברוסיה.
היסטוריה
מטרת המערכת הייתה להחליף מערכת MIDAS שלא הצליחה להגיע לשלב מבצעי. בנוסף לכך בהמשך היא החליפה לוויינים מסדרה ולה. השיגור הראשון בוצע ב-6 בנובמבר 1970. הלווין שקל כ-900 ק"ג וכלל כ-2000 חיישנים. בנוסף לכך הותקנו פאנלים סולארים שסיפקו 400 ואט. אורך חיים המתוכנן של החללית היה 1.25 שנים.
השיגור היה מוצלח וחללית סיפקה מידע באיכות גבוהה. במהלך מלחמת המפרץ המערכת סיפקה לישראל ולערב הסעודית מידע על שיגורי "סקאד"[1].
היה מתוכנן להגיע ל-25 לוויינים. בפועל שוגרו 23. הלוויינים שודרגו בהדרגה. בסופו של דבר המשקל הגיע ל-2380 ק"ג עם 6000 חיישנים והספק של 1485 ואט. עלות הלוויין הייתה כ-400 מיליון $. אורך חיים מתוכנן היה 3–5 שנים.
כל הלוויינים נבנו על ידי TRW. השיגור האחרון בוצע בשנת 2007. ככלל שיגורים בוצעו מנמל החלל קייפ קנוורל. רק לוויין DSP 16 הוצב במסלול על ידי מעבורת החלל אטלנטיס מסגרת משימה STS-44 בשנת 1991.
שיגורים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Defense Support Program, web.archive.org, 2014-08-08
36369104DSP (סדרת לוויינים)