תקרית דווימה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקרית דווימה היא תקרית גבול שהתרחשה ב-10 בספטמבר 1956 בסמוך לקו הירוק באזור חורבות דווימה. כוח של חיילי צה"ל שהתאמן באזור הותקף בידי כוח של הלגיון הערבי. שישה מחיילי צה"ל נהרגו במקום[1], וכעבור ימים אחדים מת מפצעיו חייל נוסף[2].

הכוח הירדני ישב ברכס ששלט על השטח, ובשעות הצהריים תקף באש מרגמות ומקלעים את הכוח הישראלי, שהיה מצויד בנשק קל בלבד. היחידה הישראלית נסוגה, אך הותירה את חלליה בשטח[3]. גופות החללים נגררו על ידי הירדנים אל הגדה המערבית ועברו התעללות. בשעות הערב של אותו יום הוחזרו הגופות לישראל[4]. מרבית ההרוגים היו סטודנטים באוניברסיטה העברית שהיו בשירות מילואים.

גרסת הירדנים הייתה שהכוח הישראלי חצה את הגבול בסמוך לכפר אידנא, ולכן הכוח הירדני פתח באש. גרסה זו נדחתה על ידי ועדת שביתת הנשק, שקבע שירדן אחראית לתקרית[5].

בתגובה לתקיפה הירדנית ערכה ישראל פעולת תגמול - מבצע יהונתן, שנערך ב-11 בספטמבר 1956 ובו פשט גדוד צנחנים על בניין המשטרה הירדנית בא-רהווה, בדרום הר חברון על כביש חברון-באר שבע ליד הקו הירוק, פוצץ את הבניין וגרם לכ-20 הרוגים ירדנים[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22747038תקרית דווימה