תקנת השוק
תקנת שוק היא הסדר משפטי המטפל בתוצאה של מכירת נכס על ידי מי שאינו בעליו. תקנת השוק מאפשרת לרוכש, אם מילא אחר תנאים מסוימים, לזכות בבעלות בנכס למרות הפגם בהעברה הקניינית. מקורו של המונח 'תקנת השוק' הוא בהלכה[1], אם כי שם משמעותו שונה במקצת. תקנת השוק אינה מועילה לבטל זכויות קניין שאינן טעונות רישום (פומביות) - כמו: ירושה או שכירות קצרה, זיקת הנאה מכוח שנים.
תקנת השוק נכללת בדיני התחרות[2]. במצב בו יש מספר מתחרים על אותו מוצר, יש בידי תקנת השוק את היכולת להכריע במקרים מסוימים, מי מהשחקנים קנה לעצמו בעלות בנכס כדין.
מבוא
בתקנת השוק הושלם השלב הקנייני, לכן תקנה זאת מהווה חריג לשאר דיני הקניין. מחד, עומדת ההגנה על הבעלות של הבעלים המקורי ומאידך, עומד האינטרס לעידוד וביטחון בעסקאות של הקונה ושמירה על מהימנות המרשם. כלל בסיסי בדיני קניין קובע שאדם אינו יכול להעביר זכויות רבות מאלה שיש לו (בלטינית: nemo dat quod non habet). לכן אדם שאיננו הבעלים של הנכס אינו יכול למכור אותו. בגלל אופים המיוחד של דיני קניין (שלא מאפשרים לחלוק בנזק כמו בנזיקין למשל), כל מאבק שכזה הופך ל'מאבק על כל הקופה'. לכן, כדי לאפשר חיי מסחר תקינים שלא מצריכים בדיקות יקרות ומעמיקות בכל פעם, תקנת השוק יוצרת חריג לכלל זה.
במשפט הישראלי יש כמה תקנות שוק, החלות במצבים שונים (ולכן גם התנאים לגיבושן שונים). מטרת כל תקנה היא להבטיח אינטרס ציבורי מסוים, כגון חיי מסחר תקינים (המודגש יותר במיטלטלין) או הסתמכות על המרשם (המודגש יותר במקרקעין), באופן המאפשר לקונה ליהנות מהנכס שרכש.
הצדדים בדין משפטי אשר מתחרים אחד בשני על הבעלות או לחלופין על הזכות לשימוש בנכס במקרקעין, זרים אחד לשני ואין ביניהם קשר חוזי ישיר[3].
ההכרעה המשפטית צריכה לאזן בין הצדק החברתי והחלוקתי, לבין ערך הקניין האישי של הבעלים. השאלה הנשאלת לרוב בדיני התחרות, היא כיצד ניתן להכריע בין שני מתחרים, אשר הם לכאורה בעלי זכות שווה בנכס. ע"פ ספרו של דויטש[4], ישנם מספר ערכים העומדים בבסיס העדפה של מתחרה אחד על משנהו. האיזון בין המתחרים הוא האלמנט הראשון. יש לבדוק מחד את רמת ההסתמכות של כל צד, השינוי לרעה שחל עקב פסיקה לטובת אחד מהצדדים, טיב התנהגות הצדדים וכדומה. מאידך, יש לקחת בחשבון שיקולי יעילות לעניין "מונע הנזק הטוב ביותר".
ע"פ פס"ד גנז[5], מונע הנזק הטוב ביותר מחויב במניעת הנזק ובמידה ואין הוא מונע את הנזק, ייתכן ויחשב לרשלן, מה שעלול לעלות לו בזכותו בנכס. בתקנת השוק, מונע הנזק הטוב ביותר הוא הרוכש (שכן הבעלים אינו יודע על הגזלה) ועל כן מוטלות עליו חובות ע"פ חוק, ביניהן בדיקת זהות המוכר ועמידה בתנאי תקנת השוק.
תקנת השוק במקרקעין
סעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 אשר כותרתו היא "רכישה בתום לב" קובע כי:
מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.
מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במקרקעין:
- מדובר במקרקעין מוסדרים (הרשומים במרשם המקרקעין, המכונה טאבו - פנקס הזכויות).
- הקונה שילם תמורה עבור העסקה והעברת הקניין הושלמה. מטעם זה, בעסקאות מתנה לא יכולה לחול תקנת השוק. ע"פ הפסיקה[6], ההנחה היא כי מי שלא הושלם רישומו כנראה עדיין לא שילם את כל התמורה – ולכן הבעלים המקורי יפסיד יותר אם נשאיר את המצב על כנו. במציאות, במרבית המקרים הסכום המלא כבר שולם וההמתנה היא רק מבחינה פרוצדורלית.
- תום לב: הקונה רכש את המקרקעין בתום לב ללא ידיעה כי שייכים לאדם אחר. לפי הלכת סונדרס[7], תום הלב צריך להימשך מתחילה ועד סוף העסקה, לאחר הרישום בפועל.
- הסתמכות על הרישום: הקונה צריך לבדוק את הרישום בטאבו, והרישום צריך להיות שגוי. לכן, בעסקאות שנעשו באמצעות התחזות או ייפוי כוח מזויף לא תעמוד לקונה תקנת השוק – הרי לא נפל פגם במרשם.
תקנת השוק במקרקעין קובעת כי כאשר מתקיימים תנאים האלו, יהא כוחה של זכות קונה המקרקעין יפה אף אם הרישום בפנקס הזכויות לא היה נכון.
יש לציין כי תקנת השוק במקרקעין מפורשת בצורה צרה, ונוטה יותר לטובת הבעלים המקורי.
תקנת השוק במיטלטלין
סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 אשר כותרתו היא "תקנת השוק" מסדיר את תקנת השוק במיטלטלין וקובע:
נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב
מהאמור בסעיף עולה, כי קיימים ארבעה תנאים מצטברים לקבלת ההגנה במטלטלין:
- המוכר עוסק במכירת נכסים אלה. אין דרישה לתחום עיסוק עיקרי אלא רק למכירת נכסים מסוג הממכר, ושהעסקה נעשתה במהלך עסקיו הרגיל[8].
- הקונה שילם את התמורה שנקבעה לשם ביצוע העסקה. בפסק דין כנען[9] הכריע בית המשפט שיש צורך בתמורה ממשית (כלומר, שווה או לפחות קרובה לערך האמיתי של הנכס).
- תום לב: הקונה צריך לבצע את העסקה בתום לב וללא חשד כי ישנה בעיה בעסקה.
- קבלת החזקה והשלמת קניין: נדרשת הן העברת בעלות והן העברת חזקה על הנכס
תקנת השוק במיטלטלין קובעת כי כאשר התנאים האלו מתקיימים, עוברת הבעלות במיטלטלין לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת, אף אם המוכר לא היה הבעלים החוקיים של המיטלטלין או לא היה רשאי למוכרם לקונה.
יש לציין כי בניגוד לתקנת השוק במקרקעין תקנה זאת נוטה יותר לטובת הקונה, וזאת על מנת לעודד עסקאות ומסחר מהיר.
תקנת השוק במשכון
למה צריך תקנת השוק במשכון? המשכון ניתן במצב של הלוואה. הכלכלה המודרנית מסתמכת על הלוואות, לפיכך המחוקק רצה לתמוך בנותני הלוואות כדי לעודד עסקאות אשראי בשוק. לפיכך, ההגנה היא על שוק נותני האשראי (שהרי מהווה מנוע צמיחה מס' 1 במשק).
תקנה השוק בנושא מעוגנת בסעיף 5 לחוק המשכון: "נכסים נדים שמושכנו כשהיו בהחזקתו של הממשכן והם הופקדו כאמור בסעיף 4(2) או שמשכונם נרשם כאמור בסעיף 4(3), יהיה כוחו של המישכון יפה לכל דבר, אף אם הממשכן לא היה בעל הנכסים או לא היה זכאי למשכנם, ובלבד שהנושה פעל בתום-לב והנכסים באו לידי הממשכן על דעת בעליהם או על דעת מי שהיה זכאי להחזיקם".
הפסיקה והחוק יצרו מס' קריטריונים על מנת לתקף את תקנת השוק במשכון: (יש להדגיש כי תנאים אלו מהווים תנאים מצטברים)
- תום לב
- תמורה
- מיטלטלין בלבד- (במשכון מקרקעין חל ס' 10 לחוק המקרקעין)
- הממשכן מחזיק בנכס המטלטלין בעת המשכון- הקונה השני בזמן מסתמך על החזקתו של אם הוא מחזיק וכנראה שהוא רשאי למשכנו.
- השלמת הקניין- הן על ידי רישום או על ידי הפקדה.
- העברה רצונית – שהרי הרציונל לחפש את מונע הנזק הזול ביותר ואם העביר בצורה רצונית יש ליו חלק מהאשמה.
תום לב בתקנת השוק
לאורך השנים ראה בית המשפט את תום הלב הנדרש בתקנת שוק כתום לב סובייקטיבי – והדרישה הייתה מהקונה הספציפי שלא להעלות על דעתו שמדובר ברמאות (בניגוד לתום לב אובייקטיבי, שדורש אי-ידיעה של אדם סביר). בשנת 2014 קבע השופט ניל הנדל בפסק דין ג'אביט[10] (שעסק בפרשת פירוק בטר פלייס) כי "דרישת תום הלב בהקשר זה כוללת גם חובת זהירות", ובכך החדיר עקרונות של תום לב אובייקטיבי גם לתקנת השוק.
לקריאה נוספת
- 5664/93 כנען נגד ארצות הברית, פ"ד נא(1) 114.
- 167/75 קיבוץ גליל ים נגד שעתל, פ"ד לא(1) 236.
- 526/75 רובינשטיין נגד אלקלעי, פ"ד לא(2) 746.
- 716/72 רוזנשטרייך נ' חברה א"י לאוטומובילים בע"מ, פ"ד כז(2) 709.
- ע"א 7916/13 ג'אביט נ' עו"ד סיגל רוזן-רכב.
- ע"א 767/11 להיגי נ' עזורי.
- ע"א 624/13 מורדכיוב נ' מינץ.
- אורי שטורזמן, השבת הגזילה ותקנת השוק (הפרקליט, תשל"ט).
- טל בנד, אסף פרוזנר תקנת השוק במכר מכוניות-האמנם?! (משפטים, תשמ"ד).
- איל זמיר, חוק המכר, תשכ"ח-1968 (פורסם על ידי המכון למחקרי חקיקה של האוניברסיטה העברית תשמ"ז-1987, במסגרת פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג. טדסקי). סעיף 34.
- נחום רקובר, "המסחר במשפט העברי",ירושלים תשמ"ח, שער שני - תקנת השוק במשפט העברי.
הערות שוליים
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות גניבה, פרק ה', הלכה ב'. ראו גם על תקנת השוק במשפט העברי: "תקנה: תקנות השוק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 300, באתר HebrewBooks
- ^ חנוך דגן, קניין על פרשת דרכים, רמות
- ^ מנחם מאונטר, יוצרי סיכונים ונקלעי סיכונים- הגנתו של המסתמך על מצג הזולת בחקיקה אזרחית, משפטים טז (תשמ"ו)
- ^ מיגל דויטש, קניין, בורסי, 2007
- ^ ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולניאלי חברה בע"מ פ"ד נז(2) 385.
- ^ רע"א 2267/95 בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד, פ"ד מט(3) 854 (1995).
- ^ ע"א 4609/00 בעלי מקצוע נכסים (1977) בע"מ נ' סונדרס, פ"ד נו(6) 832, 848-847 (2002).
- ^ ע"א 167/75 קיבוץ גליל-ים נ' זכריה שעתל (יחיאל שאלתיאל), פ"ד לא(1) 236.
- ^ דנ"א 2568/97 כנען נ'United States of America, פ"ד נז(2) 632.
- ^ ע"א 7916/13 ג'אביט נ' עו"ד סיגל רוזן-רכב.
