תצורת מנוחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראה טיפוסי של מדבר יהודה - נוף גבעות מעוגלות מתצורת מנוחה

תצורת מנוחה היא תצורה הבנויה מקירטון רך בדרך כלל. לעיתים התצורה מחופה ברובדי צור של תצורת משאש. התצורה נפוצה ברוב אזורי הארץ. עוביה הולך ונעשה דק יותר כלפי מרום הקמרים של שדרת ההר לאורך ארץ ישראל, מהשיפולים המזרחיים של הרי יהודה ושומרון ורכסי הנגב וכן בשיפולים המערביים של ההרים בשפלת החוף הגבוהה, מישור הגבעות המהווה את הגבול שבין ההר לשפלה.

סביבת היווצרות

התצורה הורבדה בתקופה שבה עלו פני הים כתוצאה מהתחממות גלובלית. היכן שהשתרע אגן ימי עמוק, נוצרו תצורות מנוחה ומעליה תצורת משאש, כתוצאה מעליית גובה פני הים ושינוי האקלים.

מורפולוגיה

בימין התמונה - גבעות תצורת מנוחה - צפונית לנחל פרת - במרכז התמונה ומשמאלה כפר אדומים אף הוא בנוי על תצורת מנוחה

הביטוי של תצורת מנוחה בשטח הוא ביצירת המדרונות המתונים של הגבעות, במקומות בהן נסחפה תצורת מישש[דרושה הבהרה] מסלע צור, התפתח נוף גבעות מעוגלות - היוצרות קווי רקיע כיפתיים - עגלגלים. מדבר יהודה בנוי בחלקו הגדול מגבעות של סלעי קירטון מתצורת מנוחה. הסלעים הרכים יוצרים נוף מתון שבו מתחתרים ערוצים רחבים. רוב דרכי האורך במדבר יהודה מוקמו בתחומי תצורה זו.

כאשר פסגת ההר בנויה משכבה קשה ושטוחה של צור מאסיבי הביטוי הנופי יהיה של הר שולחן[1] במקום המבנה הכיפתי. הרי שולחן נפוצים באזור הנגב הצפוני ובמדבר יהודה. סלע הצור, העמיד יותר בפני הבליה, מונע את הסחיפה של השכבות הרכות יותר, שיוצרות את מורדותיו התלולים הבנויות מסלע קירטון.

מים וצמחייה

משק המים של תצורת מנוחה אינו טוב, מאחר שאינה סופגת מים. יחד עם זאת, בשל תכונה זו יכולים להיווצר בה מאגרי מים. בתחומים בהם נמצאת התצורה לבד, נמצאים בה צמחים מדבריים כמו לענת המדבר, נואית קוצנית, שבר לבן ועוד.

על גבי סלעי קירטון מתפתחת קרקע רנדזינה, שהיא תוצאה של התפוררות הקירטון. מופיעה גם צמחייה נוספת: צומח של בתות ספר (כמו סירה קוצנית, שלהבית קצרת שיניים ומרווה מלבינה ואפילו מינים ערבתיים האירנו-טורני כמו שיזף מצוי.

שימושית לאדם

באזורי תצורת מנוחה בהם שכבת הקירטון הייתה מכוסה בנארי היו אזורים שבהם הייתה התיישבות קדומה, שכן ניתן היה לחפור בה בורות לאיסוף מים. הודות לכושר הספיגה הנמוך של התצורה, המים נשמרו בה, ולא חלחלו. לעיתים, כאשר אותרה התצורה ונמצאו בה שרידי ישוב, ניתן היה להעריך כי היה בה יישוב מתקופת ההתנחלות הישראלית.

לסלע הקירטון מתצורה זו היה גם שימוש בבניה בשל קלות החציבה, אך בשל החסרונות, הימצאות שרידי צור בתוכו וקלות התפוררותו, נמנעו מלהשתמש בו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תצורת מנוחה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29629697תצורת מנוחה