תעמרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעמרה הוא שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל, באזור הנגב, ובאזור ירושלים.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, כתב יצחק בן-צבי כי השבט כולל כארבעת אלפים נפש.[1] ל

בני השבט הקימו את יישובי הקבע: זעתרה ומעסרה.

בני שבט התעמרה עזרו באיתור המגילות הגנוזות במערות קומראן ובמערות מורבעת במדבר יהודה.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 174.
  2. ^ מגילות מדבר יהודה, באתר סנונית.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24821961תעמרה