תעודת זהות (הרשות הפלסטינית)
תעודת הזהות הפלסטינית היא מסמך רשמי המנופק על ידי המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית.
תעודה זהות כתומה
בעבר ניתנה לתושבי יהודה והשומרון וחבל עזה הפלסטינים תעודת זהות על ידי גורמי המנהל האזרחי, כאשר מספרי הזהות הוקצו להם על ידי גורמי הממשל. מבנה התעודה היה דומה לזה של תעודת הזהות הישראלית, אך הנרתיק של תעודה זו היה בצבע כתום (רוב תושבי השטחים) או ירוק (תושבי מזרח ירושלים), והוטבע על הנרתיק סמל צה"ל במקום סמל מדינת ישראל. בתעודות אלה הופיע השם הפרטי, שם האב, שם הסב ורק לאחר מכן שם המשפחה, ובמקום סעיף הלאום הופיע סעיף "דת". מתחת לכל כיתוב בעברית הופיע כיתוב גם בערבית.
תעודת זהות ירוקה
לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, המשרד לעניינים אזרחיים שלה החל להנפיק תעודות זהות באישור ישראל, שהעבירה לרשותה את מסד הנתונים שבו מספרי הזהות של תושבי השטחים וממשיכה להקצות את מספרי הזהות. בשנת 1996 חזרה בה ישראל מהסכמה זו, ומאז היא שולטת במרשם האוכלוסין הפלסטיני, המשותף לרצועת עזה ולגדה המערבית. במקרים של שינוי במרשם האוכלוסין, הרשות הפלסטינית יכולה להנפיק תעודה או ספח רק לאחר קבלת אישור ישראלי. קובץ מרשם האוכלוסין מוחזק על ידי ישראל, ועל בסיס מידע זה נקבע מי מוכר כתושב פלסטיני לצורך קבלת היתר כניסה לישראל. פלסטיני הרשום כתושב רצועת עזה נחשב לשוהה בלתי חוקי אם הוא נמצא בתחומי הגדה המערבית[1].
תעודות הזהות הפלסטיניות הן בעלות נרתיק בצבע ירוק ועליו מוטבע סמל הרשות הפלסטינית והכיתוב "הרשות הפלסטינית" (السلطة الفلسطينية) ו"תעודת זהות" (بطاقة هوية) בערבית. בנוסף, בתעודה מופיע הכיתוב "הרשות הפלסטינית" בצבע אדום והיא ממוסגרת בעיטור הדגל הפלסטיני.
הפרטים המופיעים בתעודה, כאשר כיתוב בערבית קודם לזה שבעברית, הם: שם פרטי, שם האב, שם הסב, שם המשפחה, שם האם, תאריך הלידה, מקום הלידה, המין, ומקום ותאריך הרישום, עם חותמת הרשות שהנפיקה את התעודה (סעיף הדת הוסר[דרוש מקור]).
מסמכים נלווים
לתעודת הזהות מצורף ספח ובו מופיעה כתובת המגורים ופרטי בן הזוג והילדים. לצד הספח, נוהגים הפלסטינים העובדים בישראל לשאת את אישורי הכניסה שלהם לישראל בחלק התחתון של נרתיק תעודת הזהות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מרשם האוכלוסין, באתר גישה, 14 בנובמבר 2011.
