גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע
גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע – הוא ארגון זכויות אדם ישראלי שנוסד בשנת 2005, ומגדיר את מטרתו כ"שמירה על חופש התנועה של אנשים וסחורות, בעיקר לרצועת עזה וממנה, על מנת לאפשר לתושבי השטחים לממש זכויות יסוד נוספות שמימושן תלוי באפשרות לנוע".
עקרונות יסוד ומטרות
הארגון דוגל בתפיסה על פיה חופש תנועה הוא זכות יסוד, שמופיעה בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, והמעוגנת במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי.
בארגון טוענים כי "חופש התנועה הוא תנאי מוקדם למימוש זכויות יסוד נוספות", ולכן לפעילותו יש השפעה רחבה "על הבטחת גישה לחינוך, למקורות פרנסה, לטיפול רפואי ולאיחוד משפחות עבור תושבים פלסטינים". בנוסף, הארגון פועל לאפשר הכנסת סחורות לרצועת עזה והוצאתן ממנה כמענה לצרכים הומניטריים ולמטרת פיתוח כלכלי. מטרה נוספת של הארגון היא להביא לשקיפות מרבית במדיניות ישראל בכל הנוגע לאפשרויות התנועה של פלסטינים תושבי השטחים.
פעילות
הארגון פועל במישור המשפטי והציבורי, לעיתים בשיתוף עם ארגונים ישראליים ופלסטינים, ובהם האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ועדאלה. במישור המשפטי מייצג הארגון אנשים וארגונים מהשטחים, בהתבסס על המשפט הישראלי, על המשפט הבינלאומי בדבר זכויות אדם ועל המשפט ההומניטרי. בנוסף, מגבש הארגון חוות דעת משפטיות על מדיניות ישראל ברצועת עזה, ומעדכן אותן ככל שמדיניות זו משתנה.
הארגון העיד בפני ועדת גולדסטון וועדת טירקל.
במישור הציבורי פועל הארגון להגברת המודעות לזכויות האדם בשטחים ולהרחבתו של שיח ציבורי בנושא. במסגרת פעילותה, עותרת "גישה" לבית המשפט העליון נגד הגבלות אלה, וזאת בניסיון לבטל איסור על לימודיהם של תושבי עזה ביהודה והשומרון, איסור על לימודיהם של סטודנטים פלסטיניים בישראל והגבלות המונעות מסטודנטים בעזה לצאת לחו"ל ללמוד. למאבקה של "גישה" לחופש אקדמי של סטודנטים פלסטינים הצטרפו בין היתר: עמוס עוז, דויד גרוסמן וא.ב. יהושע. פרופ' קנת מן, היועץ המשפטי של "גישה", יזם מכתב עליו חתמו סופרים ידועים ונשיאי אוניברסיטאות בישראל, בו דרשו משר הביטחון לשנות את מדיניות האיסור הגורף על לימודיהם של תושבי עזה במוסדות פלסטינים ביהודה והשומרון. כותבי המכתב ציינו כי "חסימת הגישה להשכלה גבוהה של סטודנטים פלסטינים מעזה, הבוחרים ללמוד ביהודה והשומרון, מטילה צל כבד על תדמיתה של ישראל, כמדינה המכבדת ומקיימת את עקרון החופש האקדמי והזכות לחינוך".[1]
קמפיין נוסף של הארגון משנת 2010 קרא לפרסום המסמכים הנוגעים למדיניות הכנסת סחורות לרצועה. הארגון עתר לבית המשפט בדרישה שמשרד הביטחון יחשוף את רשימות המוצרים המותרים להכנסה לרצועה לאחר הטלת הסגר עליה ביוני 2007. בעקבות המשט לרצועה במאי 2010 פרסם הארגון רשימות של מוצרים שאותם מערכת הביטחון אסרה להכניס לרצועה, שכללו בין השאר ספרי לימוד, כיסאות גלגלים וכוסברה, אותן הרכיב על בסיס מחקר שערך בנושא. בשנת 2011 הוגשה פניה לבג"ץ משרד הביטחון נ' גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע שחייבה את המדינה למסור את המידע המבוקש על ידי הארגון.
בשנת 2012 עתר הארגון עם פלסטיני שנולד בשנת 1982 ברצועת עזה בדרישה שרשויות המדינה לא ירחיקוהו לשם. בדיון התברר כי הוא ריצה שישה מאסרים בבתי כלא בישראל. העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.[2]
ב-2021, לאחר מבצע שומר החומות, התריעה העמותה על כך שלחמישית מאוכלוסיית עזה אין גישה למים זורמים, כי ישראל מונעת כניסה של ציוד לשיקום תשתית המים, ועל כך שאלפי עזתים תקועים ברצועה משום שישראל מונעת משלוח דרכונים מראמאללה.
דוחות שפרסמה העמותה
גישה מוציאה לאור דו"חות המנסחים את מעמדם המשפטי העדכני של אירועים שונים.
בינואר 2007 פרסמה "גישה" נייר עמדה[3] בו נטען כי גם לאחר השלמת תוכנית ההתנתקות ישראל ממשיכה לשלוט ברצועת עזה באמצעות שליטה על הגבולות, המרחב האווירי, המים הטריטוריאליים, מרשם האוכלוסין, מערכת המיסוי, אספקת טובין וביטויים נוספים של שליטה. לפיכך, טוענת העמותה כי מכוח שליטה זו חלים על ישראל חובות כלפי האוכלוסייה האזרחית ברצועה. בנובמבר 2011 פרסם הארגון נייר עמדה נוסף, בו נבחן מה שהארגון מכנה "מדד השליטה" של ישראל ברצועת עזה לאור האירועים שהתרחשו בה בשנים האחרונות[דרושה הבהרה].
הארגון פרסם דו"חות גם בנושאים נוספים:[4]
- הפגיעה בכלכלת עזה, יולי 2007.
- ניטרול מערך ההשכלה בעזה, ספטמבר 2007.
- הסגר על עזה מוגדר "ענישה קולקטיבית", דצמבר 2008.
- מעבר רפיח - מי מחזיק במפתחות, מרץ 2009 (יחד עם עמותת "רופאים לזכויות אדם").
- מסלול מכשולים: הגבלות על יציאת סטודנטים מעזה, יולי 2009.
- מתחת לקו האדום: הרס התשתיות ברצועת עזה, נובמבר 2009.
צוות העמותה
המייסדים השותפים של גישה הם עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הארגון לשעבר, ופרופ' קנת מן, שממלא גם את תפקיד יו"ר הוועד המנהל של הארגון. מנכ"לית הארגון כיום היא תניה הרי. בוועד המנהל חברים אימאן ג'בור, ישי בלנק, שרי בשי,אייל גרוס ואליאב ליבליך. בנוסף, הארגון מעסיק גם צוות מקצועי, שכולל גם חוקר שטח ברצועת עזה.
תקציב
מחזור הפעילות של עמותת גישה עמד בשנת 2008 על כ-1.9 מיליון שקלים, בשנת 2009 על כ-2.6 מיליון שקלים וב-2010 על כ-2.9 מיליון שקלים.
העמותה פועלת במימון של מספר קרנות לא ישראליות וממשלות זרות.[5][6] בין השנים 2006–2010 התקבלו תרומות לעמותה מהאיחוד האירופי (כ-1,394,000 שקלים), נורווגיה (כ-1,467,000 שקלים), אירלנד (כ-1,070,000 שקלים), בריטניה (כ-315,000 שקלים), הולנד (כ-292,000 שקלים) וגרמניה (כ-52,000 שקלים). כן הועברה תרומה דרך המרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים (NDC) של כ-188,000 שקלים.
העמותה נתמכת גם על ידי הקרן החדשה לישראל. בין השנים 2008-2006 העבירה הקרן כ-35,000 דולר לעמותת גישה.[7] בנוסף, משמשת הקרן להעברת תרומות פטורות ממס לעמותה המגיעות מארצות הברית.[8] קרן נוספת התומכת בעמותה היא Open Society Institute (OSI) בראשותו של ג'ורג' סורוס שתרמה לעמותה בין השנים 2007–2010 למעלה ממיליון שקלים.[9]
קישורים חיצוניים
- אתר עמותה גישה
- גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע, באתר גיידסטאר ישראל
- מידע על גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע בקטלוג הספרייה הלאומית
גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ [1].
- ^ בג"ץ 1882/12 מחמד עומר מחמד חמאדה נ' שירות בתי הסוהר, ניתן ב־21 במרץ 2012
- ^ [2]
- ^ פרסומים ודו"חות
- ^ קרנות התומכות בגישה, באתר "גישה"
- ^ מימון ממשלתי זר לארגונים לא ממשלתיים ישראלים, באתר NGO Monitor
- ^ Financial Statements, אתר New Israel Fund (באנגלית)
- ^ Donors from the United States
- ^ [3]
גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע37099265Q12404944